סרגיי טאנייב

סֵרְגֶיִי טַאנֶיֶיברוסית: Сергей Иванович Танеев, סרגיי איוואנוביץ' טאנייב) (25 בנובמבר 185619 ביוני 1915), מתלמידיו של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, היה מלחין רוסי, פסנתרן, מרצה למיחבר, תאורטיקן מוזיקלי וסופר.

סרגיי איוואנוביץ' טאנייב Сергей Иванович Танеев
Sergei Ivanovich Taneyev
לידה 25 בנובמבר 1856
ולדימיר, רוסיה
פטירה 19 ביוני 1915 (בגיל 58)
דיודקובו, רוסיה
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רומנטית
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירות ידוע 36
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

טאנייב נולד ברוסיה הצארית, בעיר עתיקה ולדימיר השוכנת על נהר הקליאזמה (Клязьма), למשפחה תרבותית ויודעת-ספר שמִן האצולה הרוסית. דוֹדנו הרחוק, אלכסנדר טאנייב היה עצמו מלחין, ודודניתו מדרגה ראשונה, אנה ווירוּבּוֹבָה הייתה גבירה בעלת השפעה רבה בחצר הצאר.

הוא החל לנגן בפסנתר עוד בגיל 5 והתקבל לאקדמיה למוזיקה במוסקבה ב-1866 (שנת הקמתה). בין מוריו היו צ'ייקובסקי, להלחנה, ומייסד האקדמיה ניקולאי רובינשטיין, לפסנתר.
טאנייב סיים את לימודיו בשנת 1875 כסטודנט הראשון באקדמיה, שזכה בעיטור הזהב הודות לשני הישגים; ההלחנה הטובה ביותר והביצוע המוצלח ביותר (פסנתר).

באותה שנה (1875) טאנייב החל את ראשית דרכו כפסנתרן קונצרט במוסקבה באשר ניגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס'. 1 ברה מינור, מאת יוהנס ברהמס. בעת ההיא, היה טאנייב גם סולן הופעת הבכורה במוסקבה של הקונצ'רטו לפסנתר מס'. 1 בסי במול מינור, מאת צ'ייקובסקי. נראה, שצ'ייקובסקי התרשם לטובה מן הביצוע של טאנייב, כיון שפנה אליו בבקשה לבצע את בכורת הקונצ'רטו מס'. 2 לפסנתר. (לאחר מות צ'ייקובסקי, טאנייב השלים ואף ביצע בנגינת בכורה את הקונצ'רטו מס'. 3 לפסנתר של צ'ייקובסקי).

טאנייב היה קוסמופוליט בדעותיו. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה, השתכן למשך 5 שנים בפריז, שם התערה בחוגים האמנותיים והתרועע עם איוון טורגנייב, גוסטב פלובר, סזר פרנק, קמיל סן-סאנס ואחרים.

טאנייב הורה באקדמיה למוזיקה במוסקבה ושימש בתפקיד מנהל מוזיקלי במשך השנים 1885-1889. השפעתו כמרצה להלחנה ניכרה עד מאוד. בין תלמידיו היו: אלכסנדר סקריאבין, סרגיי רחמנינוב, ריינהולד גליאר, פול יואון וניקולאי מטנר.

בחודשי הקיץ שבשנים 1895-1896, התארח טאנייב באחוזת יסנאיה פוליאנה, ביתם של הסופר הנודע לב טולסטוי ואשתו סופיה. זו נמשכה אל המלחין, בקשר שהביך את ילדיה והפיח קנאה בלבו של טולסטוי. עם זאת, הקשר עם טאנייב הקל על מצוקת הבדידות שחוותה, כאשר טולסטוי התרחק מחיי-המשפחה והקדיש עצמו למען הפציפיזם האנרכיסטי הנוצרי, שתפס מקום חשוב בשנות חייו האחרונות של הסופר. סיפור התאהבותה של סופיה בטאנייב וביצירותיו מהדהד בסיפורו העמוק והנוקב של טולסטוי, המגולל עלילה בנושא חיי-נישואין: "סונטת קרויצר".

אחרית ימיו של טאנייב התערערה עד מאוד בשל התמכרותו לאלכוהול. הוא נפטר בדִיוּדְקוֹבְוֹ שליד מוסקבה, משלקה בדלקת-ריאות, שתקפה אותו לאחר שנכח בטקס ההלוויה של אלכסנדר סקריאבין, תלמידו.

מוזיאון המוקדש לזכר טאנייב הוקם במקום פטירתו, כמו כן קיימת יחידה המוקדשת לטאנייב במוזיאון צ'ייקובסקי שבקלין.

יצירתו עריכה

סגנונו של טאנייב מאופיין בנטייה אירופאית ובעיקר גרמנית שמקורה באקדמיה למוזיקה במוסקבה, בשונה מן הרוח הלאומנית הרוסית של האסכולה החופשית למוזיקה של מילי באלאקירב, שהייתה מקובלת ברוסיה של התקופה.

יצירותיו כוללות 9 רביעיות כלי-קשת מלאות (בנוסף לשתיים שלא הובאו לידי גמר), חמישיית פסנתר, 2 חמישיות כלי-קשת ויצירות קאמריות נוספות,
הכוללות אקדמת פסנתר ופוגה בסול דיאז מינור; ארבע סימפוניות (כאשר אחת לבדה בוצעה במהלך חייו ואחת למצער הושלמה חלקית), סוויטת קונצ'רטו לכינור וקונצ'רטו לפסנתר. כמו כן כתב יצירות תזמורתיות כגון "כוראל עם וריאציות" ומוזיקה מקהלתית:
בין יצירותיו המקהלתיות ניתן למצוא שתי קנטאטות: "יוחנן הקדוש מדמשק", אופוס. 1 (המוכרת גם כ"רקוויאם רוסי") וכן "בעת קריאת מזמור", אופוס. 36
(שלעיתים מתייחסים אליה כ"שירת הברבור" של המלחין). ביצירותיו המקהלתיות שוזר טאנייב מן המלודיות הרוסיות ומטכניקת הקונטרפונקט המעוטרת, בשימוש הראוי לשבח. טאנייב ראה באופרה שהלחין, אוֹרֶסְטֶיַה (Орестея), שהגה במקור בשנת 1882, כהישג המרכזי של מפעל-חייו.
יצירה זו, אותה סיווג המלחין כ"טרילוגיה מוזיקלית" ולא כאופרה ושעשויה הייתה בתבנית הקרובה למחזה המקורי מאת אַייסכילוֹס, הועלתה לראשונה
בתיאטרון מריאינסקי הפטרבורגי ב-17 באוקטובר 1895.
זולת זאת כתב טאנייב בנבדל אוברטורה לקונצרט, עליה ניצח צ'ייקובסקי בשנת 1899, בהתבסס על לחני-הנושא הבולטים של האופרה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סרגיי טאנייב בוויקישיתוף