סתרי מצוי
סִתְרִי מָצוּי (שם מדעי: Prunella modularis) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסתריים, המצויה ברחבי אירופה הממוזגת ועד לרוסיה האסיאתית. סתרים מצויים הובאו בידי אדם גם לניו זילנד. זהו ללא ספק המין בעל התפוצה הנרחבת ביותר במשפחת הסתריים; רוב הסתרים האחרים מוגבלים לבתי גידול הרריים.
 סתרי מצוי
| |
|---|---|
_3.jpg)
סתרי מצוי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | סתריים |
| סוג: | סתרי |
| מין: | סתרי מצוי |
| שם מדעי | |
 Prunella modularisלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
תחום התפוצה של סתרי מצוי מקייץ
יציב
חורף
פולש
| |
| |
בישראל חולף וחורף מצוי למדי אך במספרים קטנים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה, באזורי חורש צפופים. בנדידה נצפה גם בבתי גידול פתוחים יותר - למשל בבתות החוף באזור תל ברוך, במיוחד בשבועיים הראשונים של חודש נובמבר.[2]
טקסונומיה
עריכההסתרי המצוי תואר על ידי חוקר הטבע השוודי קארולוס ליניאוס בשנת 1758 במהדורה העשירית של Systema Naturae שלו. הוא טבע את השם המדעי שלו כ-Motacilla modularis.[3] שם המין הספציפי הוא מלטינית modularis "שר".[4]
השם האנגלי "dunnock" בא מהמילה האנגלית dun (חום מטושטש, בצבע כהה) וצורת הקטנה ock. השם "Accentor" הוא מלטינית ופירושו אדם ששר עם אחר. שם הסוג Prunella הוא מגרמנית Braunelle, "חום" עם צורת הקטנה.[5]
ישנם שמונה תת-מינים מוכרים:[6]
- P. m. hebridium ר. מיינרצהגן, 1934 – אירלנד והברידיים (מערבית לסקוטלנד)
- P. m. occidentalis (א. הארטרט, 1910) - סקוטלנד (למעט ההברידים), אנגליה, ויילס ומערב צרפת
- P. m. modularis (ק. ליניאוס, 1758) - צפון ומרכז אירופה
- P. m. mabbotti Harper, 1919 – חצי האי האיברי, דרום מרכז צרפת ואיטליה
- P. m. meinertzhageni Harrison, JM & Pateff, 1937 – הבלקן
- P. m. fuscata Mauersberger, 1971 - דרום חצי האי קרים (החוף הצפוני של הים השחור)
- P. m. euxina Watson, 1961 - צפון מערב וצפון טורקיה
- P. m. obscura (Hablizl, 1783) - צפון מזרח טורקיה, הקווקז וצפון איראן
כמה טקסונומים הציעו לאחרונה שייתכן שיתייחסו לסתרי המצוי כאל שלושה מינים, כאשר התת-מינים P. m. mabbotti ו-P. m. obscura ישודרגו למינים עצמאיים.[7]
תיאור
עריכהציפור בגודל של אדום חזה, אורכו כ-13.5-14 ס"מ. הוא בעל גב מפוספס, ודומה במקצת לדרור בית קטן. בדומה למין הזה, לסתרי המצוי יש מראה אפרורי שאולי התפתח כדי למנוע טרפה. חלקיו התחתונים חומים, ויש לו מקור מחודד עדין. לבוגרים יש ראש אפור, ושני הזוויגים בצבע דומה.[8] שלא כמו כל ציפור חומה קטנה בגודל דומה, סתרים מצויים מפגינים תנועות כנפיים תכופות, במיוחד כאשר הם מעורבים בסכסוכים טריטוריאליים או כאשר מתחרים על זכויות הזדווגות.[9]
קולות
עריכהקריאתו העיקרית של הסתרי היא צפצוף צווחני ומתמשך יחד עם צליל גבוה, המסגיר את נוכחותה הלא בולטת של הציפור. השיר מהיר, דק ומצלצל, שניתן לבלבל עם זו של הגדרון, אך היא קצרה וחלשה יותר.[10]
תפוצה ובית גידול
עריכהסתרים מצויים הם מינים מקומיים באזורים נרחבים של אירואסיה, המאכלסים חלק גדול מאירופה כולל לבנון, צפון איראן והקווקז. הם הסתרי הנפוץ היחיד באזורי שפלה; כל השאר מתגוררים באזורים גבוהים.[11] סתרים מצויים הובאו בידי אדם לניו זילנד במהלך המאה ה-19, וכיום הם התפשטו ברחבי המדינה ובכמה איים מהחוף.[12][13] בתי הגידול המועדפים כוללים יערות, שיחים, גינות ומשוכות שבהן הם ניזונים בדרך כלל מהקרקע.[14]
טריטוריאליות
עריכה
סתרים מצויים הם טריטוריאליים ועלולים להסתכסך עם ציפורים אחרות הקרבות לקנים שלהם.[14] זכרים חולקים לפעמים טריטוריה ומפגינים היררכיית דומיננטיות קפדנית. עם זאת, הדומיננטיות החברתית הזו אינה מתורגמת ליתרונות לזכר האלפא במונחים של רבייה, שכן האבהות מתחלקת בדרך כלל שווה בשווה בין זכרי הקבוצה.[15][16] יתר על כן, לעיתים רחוקות יש קשר בין חברי קבוצה, ולכן עלולה להיווצר תחרות.[17]
הטריטוריות של הנקבות הם כמעט תמיד בלעדיות. עם זאת, לפעמים, מספר זכרים ישתפו פעולה כדי להגן על טריטוריה אחת המכילה מספר נקבות. זכרים מפגינים היררכיית דומיננטיות חזקה בתוך קבוצות: פרטים בוגרים נוטות להיות הזכרים הדומיננטיים ופרטים מהשנה הראשונה בדרך כלל תת-דומיננטיים. מחקרים מצאו שקרובי משפחה קרובים כמעט אף פעם לא חולקים טריטוריה.[17]
יכולתו של הזכר לגשת לנקבות תלויה בדרך כלל בגודל טריטוריית הנקבה, המושפע מהתפלגות המזון. כאשר משאבים מופצים בשטחים צפופים, שטחי הנקבות נוטים להיות קטנים וקל לזכרים להשיג בלעדיות. מערכות ההזדווגות הבאות, כפי שנדון להלן, משקפות הצלחה ברבייה גבוהה לזכרים והצלחה נמוכה יחסית לנקבות. בתקופות של מחסור, הטריטוריות של הנקבות מתרחבות כדי להכיל את המחסור במשאבים, מה שגורם לזכרים להתקשות יותר ליצור בלעדיות על הנקבות. לפיכך, נקבות זוכות ליתרון רבייה על פני זכרים במקרה זה.[17][18]
קינון
עריכהמערכות יחסים
עריכה
לסתרי המצוי יש מערכות יחסים משתנות. הנקבות הן לרוב פוליאנדריות, מתרבות עם שני זכרים או יותר בבת אחת,[19][20] דבר נדיר למדי בקרב ציפורים. מערכת יחסים מרובה זו מובילה להתפתחות תחרות זרע בין המחזרים הגברים. פרופיל DNA הראה שלגוזלים בתוך המחזור יש לרוב אבות שונים, בהתאם להצלחת הזכרים בהשגת מונופול לנקבה.[16] זכרים מנסים להבטיח את אבהותם על ידי ניקור בביב[21] של הנקבה כדי לעורר פליטת זרע של זכרים יריבים.[22] לסתרים לוקח רק עשירית שנייה להזדווג והם יכולים להזדווג יותר מ-100 פעמים ביום.[23] זכרים מספקים טיפול הורי בפרופורציה להצלחת ההזדווגות שלהם, כך שבדרך כלל ניתן לראות שני זכרים ונקבה מספקים גוזלים בקן אחד.
מערכות יחסים אחרות קיימות גם בתוך אוכלוסיות סתרים, בהתאם ליחס בין זכר לנקבה ובחפיפה של טריטוריות. כאשר רק טריטוריה אחת של נקבה וטריטוריה אחת חופפות, מונוגמיה מועדפת. לפעמים, שתיים או שלוש טריטוריות נקבות סמוכות חופפות טריטוריה זכרית אחת, ולכן הפוליגמיה מועדפת, כאשר הזכר מחזיק במונופול על מספר נקבות. קיימת גם פוליגיננדריה (אנ'), בה שני זכרים מגינים במשותף על טריטוריה המכילה מספר נקבות. פוליאנדריה, לעומת זאת, היא מערכת היחסים הנפוצה ביותר של סתרים שנמצאת בטבע. בהתאם לאוכלוסייה, לזכרים יש בדרך כלל את הצלחת הרבייה הטובה ביותר באוכלוסיות פוליגניות, בעוד שלנקבות יש יתרון בפוליאנדריה.[17][18]
מחקרים המחישו את נזילותן של מערכות היחסים של הסתרים המצויים. כאשר נמצא מזון בשפע, גודל הטריטוריה של הנקבות מצטמצם באופן דרסטי. כתוצאה מכך, זכרים יכולים בקלות רבה יותר להשיג בלעדיות על הנקבות. לפיכך, ניתן להעביר את מערכת היחסים מכזו שמעדיפה הצלחה נקבית (פוליאנדריה), לכזו שמקדמת הצלחה זכרית (מונוגמיה, פוליגיננדריה או פוליגניה).[24]
קן
עריכה_Nest_11.04.11.jpg)
הסתרי בונה קן (בעיקר מזרדים וטחב ומרופד בחומרים רכים כמו צמר או נוצות), נמוך בשיח או עצים מחטיים, שבו הבוגרים מטילים בדרך כלל שלוש עד חמש ביצים כחולות ללא כתמים.[14]
טיפול הורי
עריכההמחזורים, בהתאם לאוכלוסייה, יכולים להיות מגודלים על ידי נקבה בודדת, נקבות מרובות בעזרת זכר באופן חלקי, נקבות מרובות עם עזרה מלאה של זכר, או על ידי נקבות מרובות וזכרים מרובים. בזוגות, הזכר והנקבה משקיעים בטיפול ההורי בשיעורים דומים. עם זאת, בשלישיות, הנקבה וזכר האלפא משקיעים יותר טיפול בגוזלים מאשר זכר הבטא. בטריטוריות שבהן הנקבות מסוגלות לברוח מהזכרים, גם זכרי האלפא וגם הבטא חולקים אספקה שווה. מערכת היחסים האחרונה הזו מייצגת את התרחיש הטוב ביותר עבור נקבות, שכן היא מסייעת להבטיח טיפול מקסימלי והצלחתם של הצעירים.
מחקר מצא שזכרים נוטים לא להבחין בין הצעירים שלהם לבין אלה של זכר אחר במערכות פוליאנדריות או פוליגיננדריות. עם זאת, הם משנים את ההאכלה שלהם בהתאם לוודאות של האבהות. אם לזכר יש גישה גדולה יותר לנקבה, ולכן סיכוי גבוה יותר להפריה מוצלחת, במהלך תקופת הזדווגות ספציפית, זה יספק יותר טיפול כלפי הצעירים.[24]
קישורים חיצוניים
עריכה
- סתרי מצוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סתרי מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
- סתרי מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
- סתרי מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סתרי מצוי, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- סתרי מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סתרי מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ד"ר יואב פרלמן, סתרי מצוי-אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il
- ^ Linnaeus, Carl (1758). Systema Naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis (בלטינית). Vol. 1 (10th ed.). Holmiae:Laurentii Salvii. p. 184.
- ^ Jobling, J.A. (2019). del Hoyo, J.; Elliott, A.; Sargatal, J.; Christie, D.A.; de Juana, E. (eds.). "Key to Scientific Names in Ornithology". Handbook of the Birds of the World Alive. Lynx Edicions. נבדק ב-10 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London, United Kingdom: Christopher Helm. p. 318. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Gill, Frank; Donsker, David, eds. (2019). "Waxbills, parrotfinches, munias, whydahs, Olive Warbler, accentors, pipits". World Bird List Version 9.1. International Ornithologists' Union. נבדק ב-11 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pavia, Marco; Drovetski, Sergei V.; Boano, Giovanni; Conway, Kevin W.; Pellegrino, Irene; Voelker, Gary (15 ביוני 2021). "Elevation of two subspecies of Dunnock Prunella modularis to species rank". Bulletin of the British Ornithologists' Club. 141 (2): 199-210. doi:10.25226/bboc.v141i2.2021.a10.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Heather, Barrie; Rogertson, Hugh (2005). The Field Guide to the Birds of New Zealand (Revised ed.). Viking Press.
- ^ "Dunnock". RSPB. נבדק ב-6 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Peterson, Roger; Mountfort, Guy; Hollom, P.A.D. (1954). A Field Guide to the Birds of Britain and Europe. London: Collins.
- ^ "Dunnock". British Garden Birds. נבדק ב-6 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dunnock | New Zealand Birds Online". www.nzbirdsonline.org.nz. נבדק ב-2015-10-04.
- ^ Santos, Eduardo (2012). "Discovery of previously unknown historical records on the introduction of dunnocks (Prunella modularis) into Otago, New Zealand during the 19th century" (PDF). Notornis. 59 (1): 79–81.
- ^ 1 2 3 Montgomery, Sy. "Dunnock". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-23 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Burke, T.; Davies, N.B.; Bruford, M.W.; Hatchwell, B.J. (1989). "Parental care and mating behaviour of polyandrous dunnocks Prunella modularis related to paternity by DNA fingerprinting". Nature. 338 (6212): 249–251. Bibcode:1989Natur.338..249B. doi:10.1038/338249a0.
- ^ 1 2 Santos, Eduardo S. A.; Santos, Luana L. S.; Lagisz, Malgorzata; Nakagawa, Shinichi (2015). "Conflict and co-operation over sex: the consequences of social and genetic polyandry for reproductive success in dunnocks". Journal of Animal Ecology. 84 (6): 1509–1519. doi:10.1111/1365-2656.12432. ISSN 1365-2656. PMID 26257043.
- ^ 1 2 3 4 Davies, N. B.; Hartley, I.R. (1996). "Food patchiness, territory overlap and social systems: an experiment with dunnocks Prunella modularis". Journal of Animal Ecology. 65 (6): 837–846. doi:10.2307/5681. JSTOR 5681.
- ^ 1 2 Davies, N.B.; Houston, A.I. (1986). "Reproductive success of dunnocks, Prunella modularis, in a variable mating system". Journal of Animal Ecology. 55 (1): 123–138. doi:10.2307/4697. JSTOR 4697.
- ^ Davies, Nicholas (1992). Dunnock behaviour and social evolution. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0198546740.
- ^ Santos, Eduardo S. A.; Nakagawa, Shinichi (2013-07-09). "Breeding Biology and Variable Mating System of a Population of Introduced Dunnocks (Prunella modularis) in New Zealand". PLOS ONE. 8 (7): e69329. Bibcode:2013PLoSO...869329S. doi:10.1371/journal.pone.0069329. PMC 3706400. PMID 23874945.
- ^ Attenborough, D. 1998. p.215.
- ^ Davies, N. B. (1983). "Polyandry, cloaca-pecking and sperm competition in dunnocks". Nature. 302 (5906): 334–336. Bibcode:1983Natur.302..334D. doi:10.1038/302334a0.
- ^ Birkhead, Tim (2012). Bird Sense.
- ^ 1 2 Davies, N.B.; Lundberg, A. (1984). "Food distribution and a variable mating system in the dunnock, Prunella modularis" (PDF). Journal of Animal Ecology. 53 (3): 895–912. doi:10.2307/4666. JSTOR 4666.