עבדאללה נימר דרוויש

שייח' עבדאללה נימר דרווישערבית: عبد الله نمر درويش עבדאללה נמר דרויש; 1948 - 14 במאי 2017) היה מייסד התנועה האסלאמית בישראל.

עבדאללה נימר דרוויש
אין תמונה חופשית
לידה 1948
כפר קאסם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 2017 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

עבדאללה נימר דרוויש נולד בכפר קאסם. לאחר שסיים את לימודי השריעה בשכם חזר לכפרו והתחיל להטיף לחזרה לדת ולמסורת האסלאם. בשנת 1971 ייסד את התנועה האסלאמית.

בשנת 1979 הקים דרוויש ארגון טרור בשם "אוסרת אל-ג'יהאד" (בערבית: أسرة الجهاد, שמשמעו "משפחת הג'יהאד"), שמטרתו הייתה הקמת מדינה בשטחי ארץ ישראל שתפעל על פי חוקי השריעה. הארגון היה אחראי לאגירת אמצעי לחימה ושריפת שדות אך לא סיכן חיי אדם[1]. ב-1981 נעצר דרוויש, עם כמה מחבריו, הורשע בהשתייכות לארגון טרור וישב בכלא עד ששוחרר בעסקת ג'יבריל ב-1985[2]. לאחר שחרורו התרכז בפעילות ציבורית והחל להביע התנגדות למעורבות של ערביי ישראל בפעילות אלימה. בשנת 1992 לאחר רצח שלושת החיילים בליל הקלשונים, אמר כי "אין זה משנה אם הם [המחבלים] מאמינים. רצח הוא רצח"[3].

דרוויש היה המנהיג הרוחני של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, ושימש כיו"ר מרכז אדם לדיאלוג בין שלוש הדתות[4]. דרוויש הצהיר על דבקותו בשלטון החוק ובהשתלבות במוסדות מדינת ישראל. בריאיון עיתונאי ב-2001, אמר בין השאר:

"מי שבונה תנועה שמושתתת על זה שעוברים על החוק, לא מייצג אותנו. למרות זאת, בגדה המערבית ובעזה זה לא שלטון חוק, זה כיבוש שיש לחסל, ולא מדינה שצריך לכבד. לכן אני מבין את הפלסטינים, או את הלבנונים שמתקוממים בכל דרך... אם הייתי בכיבוש, הייתי מתקומם, אבל ברגע שהחלטתי שאני חלק מהמדינה בעודי יושב בגבולות הקו הירוק, אני שומר על החוק, ואם הנציגים שלי בכנסת, זה סימן שאני כן מכיר במדינת ישראל. זאת למרות שגם אני מרגיש תחת כיבוש מנטלי, אבל העולם לא רואה את זה."

אתי אברמוב, בשם הקוראן, עיתון תל אביב, 23/11/2001

לאחר פטירת אחיו, בשנת 2005, פרסם דרוויש פסק הלכה המתיר למוסלמים לתרום איברים להשתלה[5].

ב-2021 יצא לאור בעברית הספר "האסלאם הוא הפתרון" בהוצאת רסלינג, המאגד מבחר מדרשותיו של דרוויש מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 - תקופת השיא של פעילותו כראש התנועה האסלאמית בישראל. בספר הקדמה מקיפה על דרוויש מאת פרופסור יצחק ויסמן.[6]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התעוררות דתית, פונדמנטליזם ורדיקליזם דתי אצל המוסלמים אזרחי ישראל, ד"ר דני רבינוביץ'[1]
  2. ^ [2]
  3. ^ Clyde Haberman,‏ 4‎ Israeli Arabs Are Held in Ax Killing of 3 Soldiers, באתר הניו יורק טיימס, 5 במרץ 1992
  4. ^ פעילות לציבור, משפט הלכתי נוכח מדינה מודרנית, באתר מכון ון ליר בירושלים, 5 במרץ 2008
  5. ^ רענן בן צור, פסק הלכה: מוסלמים רשאים לתרום איברים, באתר ynet, 26 במרץ 2005
  6. ^ האסלאם הוא הפתרון באתר "רסלינג"