עבד אל-מג'יד תבון

פוליטיקאי אלג'יראי

עבד אל-מג'יד תבוןערבית:عبد المجيد تبون, ‏ נולד ב-17 בנובמבר 1945 משריה) הוא פוליטיקאי אלג'ירי, נשיא הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית החל מ-19 בדצמבר 2019 תבון מילא בעבר תפקידים בכירים בממסד המדינה, מטעם החזית לשחרור לאומי, כיהן בעבר כשר השיכון בשנים 2001–2002 ושוב בשנים 2012–2017. בין 25 במאי -15 באוגוסט 2017 כיהן לזמן קצר כראש הממשלה. בעקבות תנועת המחאה "חיראק" בשנים 2019–2020 ויתרו הנשיא הנכה עבד אל-עזיז בוטפליקה ואנשיו על בחירתו בפעם החמישית בראש אלג'יריה. בבחירות לנשיאות נבחר תבון, חבר בוועד המרכזי של החזית לשחרור לאומי, שהרץ כמועמד "עצמאי" . הוא הביס את מועמדי החזית לשחרור לאומי ושל ההתלכדות הלאומית הדמוקרטית. נכנס לתפקיד במקום הנשיא בפועל, עבד אל-קאדר בן סאלח. נבחר עם 58% מהקולות. אזרחים רבים נמנעו מלהצביע בבחירות. המחאות המשיכו גם אחרי כניסתו של תבון לתפקיד.

עבד אל-מג'יד תבון
عبد المجيد تبون
Abdelmadjid Tebboune 20200119.jpg
לידה 17 בנובמבר 1945 (בן 74)
משריה, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הלאומי למנהל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אלג'יריה ה־7
19 בדצמבר 2019 – נוכחי
(32 שבועות ו-6 ימים)
נוכחי ←
פרסים והוקרה
מסדר ההצטיינות הלאומי האלג'ירי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

עבד אל-מג'יד תבון נולד במשריה בוילאית נעאמה באלג'יריה בימי השלטון הצרפתי במולדתו. מקור משפחתו בכפר בוסמר'ון, כיום בוילאיה אל באיאד, ברמות הגבוהות בדרום-מערב אלג'יריה. אביו היה שייח, חבר באיגוד העולמא המוסלמיים ובו זמנית איש צבא. אמו הייתה איכרה. תבון סיים ב-1969 לימודי כלכלה בבית הספר הלאומי למנהל של אלג'יריה.

ב 2019 נשפט בנו חאלד, אחרי מאסר של שנה וחצי, וזוכה מאשמת סחר בקוקאין בתחילת שנת 2020.

הקריירה המקצועיתעריכה

עבדלמג'יד טבון התחיל את דרכו בשנת 1969 באיש מנהל סטז'ר, משנת 1972 - במחוז סאורה. באותה תקופה נרשם למפלגת החזית לשחרור לאומי בשנים 1975–1976 כיהן כמזכיר כללי של מחוז ג'לפה, בשנים 1977–1979 - של מחוז אדראר, בשנים 1979–1982 של מחוז בלידה ובשנים 1982–1983 - של מחוז מ'סילה. בשנים 1983- 1984 כיהן כוואלי של אדראר ובשנים 1989–1991 - ואלי של מחוז טיזי אוזו.

המשך הקריירה המפוליטיתעריכה

שר בממשלהעריכה

ביוני 1991 בממשלת ר'וזלי הראשונהי התמנה טבון לשר ממונה על-יד שר הפנים, האחראי על הקהילות המקומיות. ב-1999 קרא לו הנשיא עבד אל-עזיז בותפליקה להיות שר התקשורת והתרבות בממשלת בן ביתור. הוא כיהן בתפקיד זה למשך ששה חדשים בלבד, ואחר כך שוב נקרא לכהן כשר ממונה על הקהילות המקומיות לצורך רפורמת המחוזות. בשנת 2001 מינה אותו בותפליקה לשר הבינוי והתכנון העירוני בממשלת בן פליס השנייה והוא עמד בראש המשרד הזה עד שנת 2002. תבון ייצג את הנשיא בותפליקה בכמה שילחויות בחו"ל (באיראן, בסוריה וכו') ב-3 בספטמבר 2002 התמנה שוב כשר הבינוי והתכנון העירוני בממשלת סלאל, אחר כך באותו התפקיד בממשלות סלאל השנייה, השלישית והרביעית. ב-19 בינואר 2017, אחרי ששר המסחר בחטי בלאלב חלה ובהמשך נפטר, מילא תבון את מקומו באופן זמני.

ראש ממשלהעריכה

ב-2017 נחשב תבון מקורב לראש המטה הכללי של הצבא, אחמד גאיד סאלח וב-24 במאי נבחר לכהן כראש ממשלה במקום אבד מאלכ סלאל. ב-15 באוגוסט 2017 כבר הוחלף בתפקיד על ידי אחמד אויחיא. פיטוריו הוסברו על ידי רצונו להגביל את הייבוא, להאבק בשחיתות תוך כדי הקמת רשות פיקוח כללי במסגרת משרד ראש הממשלה, דרישתו משריו לחקור את חוזי הסחר הציבוריים שנחתמו על ידי הממשלות הקודמות ו"הטרדות" נגד אנשי העסקים. ביולי 2017 ממשלתו שלחה אזהרות לכמה חברות גדולות אלג'יראיות וזרות בתחום התשתיות ואיימה לבטל להן את החוזים בגין עיכובים בביצוע התחייבויותיהן. עם חברות אלה נמנתהחברת ETRHB של עלי חדד, ראש פורום היזמים FCE ומקורב לסעיד בותפליקה, אחיו של הנשיא. בהמשך הושלך תבון למעצר בית עד שנת 2019. הרדיפות נגדו הביאו לעלייה בפופולריות שלו בקרב דעת הקהל. שמו הוזכר כיורש אפשרי לנשיא בותפליקה.

הבחירות לנשיאות בשנת 2019עריכה

ב-26 בספטמבר 2019 הציג תבון את מועמדותו לבחירות לנשיאות שנדחו פעם שנייה עקב הפגנות "אל חיראכ" שהובילו להתפטרות הנשיא בותפליקה. תבון הציג עצמו כ"מועמד העם" וטען שדרישות המפגינים לא יוכלו למצוא מענה ללא בחירת נשיא לגיטימי. הוא הבטיח רפורמה של החוקה ושל חוק הבחירות, והשכנת דמוקרטיה אמיתית ברמה מקומית ולאומית. הוא ביקש שהמדינה תחזיר לעצמה את הסכומים שהלוותה לחברות פרטיות ושלא הוחזרו מעולם לבנקים הממלכתיים. תבון היה מועמד עצמאי אולם בעת ובעונה אחת נשאר חבר בוועד המרכזי של החזית לשחרור לאומי. הועלו נגדו האשמות שהוא "מועמד הצבא" ושהיה לכאורה מעורב בפרשת השחיתות המכונה "פרשת חליפה" . הוא הסכים לפתיחה מחדש של התיק. בנובמבר 2019 ראש מטה הבחירות שלו התפטר והעיתון "א-נהר" המקרוב לשלטון חשף את קשריו עם איש העסקים עומר אליאט, שנשלח למאסר. ככל שהתקרב תאריך הבחירות נראה שתבון איבד את מעמדו המועדף לטובת אז-א-דין מיהובי שנתמך בידי רבים מהאליטה השלטונית. עם זאת, בסופו של דבר ב-12 בדצמבר 2019 אחרי מסע בחירות סוער, מלווה בהפגנות רבות אפילו בעצם יום הבחירות, נבחר תבון לנשיא עם 58.1% מהקולות ותוך כדי אי השתתפות שיא של 60% מבעלי זכות ההצבעה. אנליסטים העלו ספקות לגבי המספרים. מפגינים מתנועת החיראכ מחו נגדו בכנותו "נשיא הקוקאין" בגלל המשפט שנוהל נגד בנו. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו הצהיר תבון שהושיט יד לתנועת המחאה וקרא לדו-שיח.

נשיא הרפובליקהעריכה

תבון נשבע כנשיא ב-19 בדצמבר 2019 בנסיבות שבהן אזרחי אלג'יריה איבדו את אמונם במנהיגות. בנאומו הראשון קרא שוב לדו-שיח עם תנועת המחאה והבטיח למלא את דרישותיה במסגרת קונצנזוס פוליטי וחוקי הרפובליקה. הוא שיבח את העם על שסירב לקבל את קריסת מערכות המדינה ומוסדותיה. הוא ביקש לוותר על התואר "הוד מעלתו" שהפך למאוס בימי הנהגתו של בותפליקה . בנשימה אחת העניק לעבד אל-קאדר בן סאלח ולאחמד גאיד סאלח את מדליית המסדר הלאומי להצטיינות בדרגת "סאדר". הוא עצמו קיבל אותה מדליה מידי הנשיא הזמני בן סאלח. בעת סיור ראשון במדינה ב-22 בדצמבר הודיע תבון על הקמתם של משרד חדש האחראי לעסקי סטארטאפ ומיקרו-מפעלים וכן של בנק שנועד ללוות מיזמים בתחום זה. הוא הורה על פתיחתם מחדש של שדות תעופה שנהיו זמן רב בלתי מנוצלים. כעבור מספר ימים כינס את מועצת הביטחון העליונה על מנת לבחון את מצב הגבולת עם לוב ומאלי. ב-28 בדצמבר 2019 מינה הנשיא את עבד אל-עזיז ג'ראד כראש ממשלה. בהמשך יזם שורה של התיעצויות לגבי האפשרות לרפורמה של החוקה, לרבות עם ותיקי המהפכה ועם אנשי דת. ב-7 במאי 2020 פורסמה לראשונה הצעת החוקה החדשה שמשכה בוקורת על כך שאינה מבטלת המשטר ה"היפר-נשיאותי". בפברואר 2020 החמיא שוב הנשיא לתנועת החיראכ והכריז את היום 22 בפברואר כ"יום לאומי לאחווה ולברית בין העם לצבאו למען הדמוקרטיה". ב-21 ב-22 בפברואר התקיימו במדינה הפגנות המוניות. בהקשר המאבק במגפת הנגיף קורונה ב-17 במרץ 2020 ציווה הנשיא על איסור הצעידות והאספות מכל סוג וסיבה, כאמצעי הגנה על הבריאות הציבורית. במאי 2020 דחה תבון את ההאשמות לגבי המאסר של מספר עיתונאים והצנזורה על התקשורת. ב-7 במאי 2020 הוכרז יום זיכרון לזכר מעשי הטבח בסטיף, גלמה וחראטה משנת 1945.

יחסים בינלאומייםעריכה

הנשיא פתח במגעים עם מנהיגים ושרי חוץ זרים בנוגע למשבר הלובי. ב-19 בינואר 2020 השתתף בוועידת ברלין בנושא לוב. ב-27 במאי 2020 אחרי ששני סרטים תיעודיים על תנועת החיראכ שודרו בערוצים צרפתיים פראנס 5 ו LCP אלג'יריה קרא לשגרירה לפריז למולדת.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עבד אל-מג'יד תבון בוויקישיתוף