עמנואל מקרון

נשיא צרפת

עמנואל ז'אן-מישל פרדריק מַקְרוֹןצרפתית: Emmanuel Jean-Michel Frédéric Macron; נולד ב-21 בדצמבר 1977) הוא נשיא הרפובליקה החמישית של צרפת.

עמנואל מקרון
Emmanuel Macron
עמנואל מקרון, 2023
עמנואל מקרון, 2023
לידה 21 בדצמבר 1977 (בן 46)
צרפתצרפת אמיין, צרפת
שם לידה Emmanuel Jean-Michel Frédéric Macron עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה
מפלגה הרפובליקה בתנועה!(2016–הווה)
עצמאי (2009–2016)
המפלגה הסוציאליסטית (2006–2009)
בת זוג בריז'יט טרונייה (2007–הווה)
אתר רשמי
נשיא הרפובליקה הצרפתית ה־25
14 במאי 2017 – מכהן
(7 שנים)
נסיך-שותף של אנדורה
14 במאי 2017 – מכהן
(7 שנים)
שותף לשלטון ז'ואן אנריק ויווס אי סיסיליה
→ פרנסואה הולנד
שר הכלכלה, התעשייה ועניינים דיגיטליים
26 באוגוסט 201430 באוגוסט 2016
(שנתיים)
תחת ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס
→ ארנו מונטבור
מישל ספין ←
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (14 במאי 2017)
  • הצלב הגדול של המסדר הלאומי של האריה של סנגל (2018)
  • הצלב הגדול של מסדר המושיע (2017)
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (2018)
  • אביר מסדר הפיל (28 באוגוסט 2018)
  • טיים 100 (2018)
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית (2014)
  • קונקור ז'נרל (1994)
  • Grand Officer of the Order of the Southern Cross (2012)
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (14 במאי 2017)
  • פרס קרל הגדול (10 במאי 2018)
  • Knight of the Seraphim (30 בינואר 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כנשיא צרפת מכהן מקרון גם כנסיך-שותף של אנדורה. בגיל 39, הפך לנשיא הצעיר ביותר בתולדות הרפובליקה הצרפתית וראש המדינה הצרפתית הצעיר ביותר מאז נפוליאון בונפרטה.[1]

כבנקאי השקעות לשעבר, היה מקרון סגן מזכיר בארמון האליזה, ושימש כיועץ מיוחד לנשיא פרנסואה הולנד. הוא מונה לשר הכלכלה בממשלתו של מנואל ואלס בשנת 2014 וקידם רפורמות לטובת המגזר העסקי. באוגוסט 2016 התפטר מהממשלה על מנת להתמודד בבחירות לנשיאות צרפת.

בנובמבר 2016 הכריז שירוץ כמועמד מטעם תנועת הרפובליקה בתנועה! שהוא הקים, הממוקמת במרכז המפה הפוליטית ודוגלת בדרך השלישית. הוא ניצח בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות צרפת 2017 את מארין לה פן, מועמדת החזית הלאומית, כשגרף 66.1% מהקולות וניצח ב-99 מחוזות צרפת מתוך 101. הוא מינה את אדואר פיליפ לכהן כראש ממשלה תחתיו אך זה התפטר ביולי 2020 עקב חילוקי דעות בין השניים.[2]

ב-24 באפריל 2022 נבחר לכהונה נוספת לאחר שגבר על מארין לה פן בבחירות לנשיאות באותה השנה.[3]

ראשית חייו עריכה

מקרון נולד באמיין, בנם של ז'אן-מישל מקרון, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת פיקרדי ז'ול וורן (אנ'), ופרנסואז מקרון-נוגואה, רופאה. הוא התחנך ברוב שנותיו בעיר הולדתו, על אף שהוריו שלחו אותו לסיים את שנת לימודיו האחרונה בתיכון היוקרתי על שם אנרי הרביעי (אנ') בפריז. הוא סיים תואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטת פריז נאנטר, וכן תואר שני נוסף בענייני ציבור במכון למדע המדינה פריז – לפני שהתכונן לקריירה בכירה בשירות אזרחי בבית הספר הלאומי למנהל‏ (ENA), בו סיים את לימודיו בהצלחה ב-2004.

מקרון שירת כמפקח (inspector) במשרד הכלכלה הצרפתי בשנים 20042008. ב-2007 מונה לאחראי על הגשת דוחות לוועדה המיועדת לשפר את צמיחת הכלכלה בצרפת שבראשה עמד ז'אק אטלי. לאחר מכן שילם 50,000 אירו כדי לבטל את חוזהו הממשלתי ולעבור לעבוד בשוק הפרטי, שם התבסס כבנקאי השקעות בעמדה יוקרתית בבנק Rothschild & Cie Banque, השייך לחברת "Rothschild & Co" הנשלטת בידי משפחת רוטשילד.

קריירה פוליטית עריכה

בשנים 2006–2009 היה מקרון חבר במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ומאז ועד 2016 היה עצמאי ולא חבר מפלגה. בשנים 2012–2014 היה סגן מזכיר בארמון האליזה, ושימש כיועץ מיוחד לנשיא פרנסואה הולנד. בין השנים 20142016 כיהן כשר הכלכלה, התעשייה ועניינים דיגיטליים בממשלתו הסוציאליסטית של מנואל ואלס, ובתור שר היה אחראי על הרפורמות בשוק העבודה שניסה ממשל הולנד לקדם ב-2016, ללא הצלחה. הנשיא הולנד ספג הפגנות זועמות מצד איגודי עובדים שמחו על הגמישות שעלולה להינתן בדרך זו למעסיקים, לפטר ולשכור עובדים. מקרון האמין שזו הדרך להתניע את הכלכלה הקפואה של צרפת, והתפטרותו באוגוסט 2016 מהממשלה אותתה על כך שאינו מאמין שהמפלגה הסוציאליסטית מסוגלת לכך. מקרון מתואר על ידי חלק מהפרשנים כסוציאל-ליברלי,[4] ואילו על ידי אחרים כסוציאל-דמוקרט.[5] בעת חברותו במפלגה הסוציאלסטית תמך באגף השמרני במפלגה.[6]

מקרון הסביר כי היה חלק מ"ממשלת השמאל" כיוון שרצה "לשרת את האינטרס הציבורי". בספרו "Révolution", שפורסם בנובמבר 2016, מקרון מציג את עצמו הן כ"שמאלן" והן כ"ליברל", כי לדידו "בליברליזם אתה מחשיב עצמך כנותן אמון באדם".[7] מקרון הצהיר כי ברצונו לגשר בין ימין לשמאל בדומה לפרנסואה ביירו וז'אק שבאן-דלמאס.

ההתמודדות בבחירות עריכה

  ערך מורחב – הבחירות לנשיאות צרפת 2017
 
מקרון עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי וסגן הנשיא לשעבר אל גור בבית השגרירות האמריקאית בפריז, במהלך שיחות פסגת האקלים COP21‏, 7 בדצמבר 2015

מקרון הודיע על ריצתו לנשיאות בבחירות 2017 ב-16 בנובמבר 2016, תחת מצע הממזג רעיונות סוציאל-דמוקרטים עם כלכלת שוק חופשי בגישת "הדרך השלישית" ("Third Way"), בדומה לביל קלינטון, טוני בלייר וגרהארד שרדר. הדובר המרכזי במפלגה בעד דרך זו היה ראש הממשלה לשעבר מנואל ואלס, שמאוחר יותר תמך במקרון לנשיאות.[8] מקרון מגדיר עצמו כ"לא שמאל ולא ימין".[9] מפלגתו החדשה, "הרפובליקה בתנועה!", (!En Marche), דוגלת באיחוד בין שברי החברה הצרפתית, המפולגת בין שמאל לימין.[10] הוא מגדיר את מפלגתו ככוח הפוליטי הפרו-אירופי היחידי בצרפת, ותומך בשדרוג מעמד צרפת באיחוד האירופי, לצד תמיכה בקליטת אזרחים זרים שייתנו יד בהזנקת הכלכלה.[11] הוא תומך במאבק בשינוי האקלים ובהסכם פריז, וכן באיזון בין צרכים אקולוגיים ודרישות כלכליות.

עמדותיו של מקרון בנושא ביטחון לאומי ומאבק בטרור ניציות, הכוללות תמיכה בהגדלת תקציב הביטחון ל-2% מהתמ"ג והגדלת מספר השוטרים, ועם זאת הוא תומך בקבלת פליטים מסוריה בדומה למדיניותה של אנגלה מרקל. הוא תומך בברית נאט"ו ומחזיק בעמדות ניציות גם בנוגע למשטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והאשים את ממשלת רוסיה בהתערבות בבחירות הצרפתיות, בדומה להתערבותם בבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016, על ידי הפצת פייק ניוז ודיסאינפורמציה נגד מקרון דרך רשתות התעמולה של הקרמלין, RT וספוטניק, וכן בניסיון לחדור למחשבי הקמפיין שלו דרך מתקפות סייבר.[12] ב-5 במאי 2017, דקות לפני חצות ויממה לפני הבחירות, האשים הקמפיין של מקרון רשמית כי מחשביו נפרצו באופן "מתואם ומסיבי", ושהמיילים הגנובים הודלפו. פירמת סייבר מתמחה הודיעה כי המתקפות הגיעו מקבוצת האקרים המזוהה עם המודיעין הרוסי, כשאותה קבוצה הואשמה על ידי קהיליית המודיעין האמריקאי בפריצה למפלגה הדמוקרטית ולגופים פוליטיים נוספים, כחלק מקמפיין מאורגן להתערבות בבחירות בהוראתו של ולדימיר פוטין.[13][14]

ביחס לישראל תומך מקרון בהמשך המדיניות הצרפתית המסורתית התומכת בשתי מדינות לשני עמים ומתנגדת להתנחלויות, תוך התנגדות להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ולתנועת החרם על ישראל, "BDS".[15]

ב-23 באפריל 2017 העפיל מקרון לסיבוב השני עם 24% ממניין הקולות (8,657,326 קולות), בו התמודד מול מארין לה פן מהחזית הלאומית. ברחבי הקשת הפוליטית, מנהיגי השמאל והימין-מרכז, בהם הנשיא הפורש פרנסואה הולנד, ואף המתמודדים מולו, בנואה אמון ופרנסואה פיון, הביעו תמיכה במקרון נגד לה פן, מלבד מנהיג השמאל הרדיקלי ז'אן לוק מלנשון שאמר שהצבעה ללה-פן תהיה "טעות נוראית" אך לא הביע תמיכה מפורשת. גם מנהיגים בעולם הביעו בו תמיכה, כולל נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה. בסקרים שנעשו לקראת הסיבוב השני, וכן לאחר העימות בינו ללה פן, רוב הנשאלים תמכו בו. לבסוף ניצח את הסיבוב השני עם יותר מ-66% מהקולות (20,703,694 קולות), הפער הגדול ביותר ברפובליקה החמישית מאז ניצח ז'אק שיראק את ז'אן-מארי לה פן ב-2002.

ב-24 באפריל 2022 נבחר לנשיאות צרפת עם 58.6% מקולות המצביעים ובפער של 17% מקולות יריבתו לה פן והימין הקיצוני בראשותה שזכה ב-41.4% מהקולות.[3] בבחירות שהתקיימו ביוני 2022 איבדה רשימתו את הרוב באספה הלאומית אך נשארה הרשימה הגדולה ביותר.[16] מקרון נאלץ להקים ממשלת מיעוט.[17]

נשיא צרפת עריכה

מדיניות פנים עריכה

ב-14 במאי 2017 הושבע לנשיא צרפת השמיני בתולדות הרפובליקה החמישית ולנסיך-שותף של אנדורה לצד ז'ואן אנריק ויווס אי סיסיליה, בישוף אורז'ל), וה-25 במספרו כלל.[18] הוא מינה כראש ממשלה תחתיו את אדואר פיליפ, חבר מפלגת הרפובליקנים ומתון שהיה מקורב לאלן ז'ופה.[19] ביוני באותה שנה זכתה מפלגתו של מקרון, הרפובליקה בתנועה! (!La République en Marche), במסגרת סיעתה בקונגרס, ברוב מוחלט באספה הלאומית בבחירות הפרלמנטריות, עם 308 מושבים מתוך 577, ויצרה ברית משותפת עם מפלגת המרכז בראשות פרנסואה ביירו, מודם (MoDem), המביאה לתנועה 350 מושבים בבית המחוקקים.

ביולי 2017, לאחר סקנדל פוליטי-כלכלי שנגע למינויים לתפקידי ממשל שבוצעו בידי פרנסואה פיון, מקרון תמך בחקיקה של האספה הכללית שאסרה על קיום נפוטיזם בממשל. החקיקה הייתה השלב הראשון בתוכנית ממשלתית שקידם מקרון להפחתת השחיתות השלטונית בצרפת. מקרון מקדם עוד מעלייתו לנשיאות מדיניות שנועדה לשפר את יחסי הממשל ואיגודי הפועלים כך שהאחרונים יהיו כמה שיותר אפקטיביים בקידום המדינה לפי המודל של גרמניה ומדינות סקנדינביה. מקרון כמו כן התנגד לגיוס עובדים זרים ממזרח אירופה שיועסקו בצרפת במחירי זולים במטרה לשמור על מעמדם הכלכלי-חברתי של העובדים הצרפתים.

מאז 2018 מתמודד מקרון מול מחאת האפודים הצהובים, במקור הייתה מכוונת בעיקר נגד עליית מחירי הדלק ויוקר המחיה בצרפת, אך התרחבה מאז לשביתה גם של עובדי התחבורה הציבורית ושירותי הכבאות, בעקבות הכרזתו על תוכנית פנסיה חדשה ובמסגרתה כל עובד יזכה לפנסיה בהתאם לצבירת נקודות וככל שיעבדו יותר כך תגדל הפנסיה, ולהפך. התכנית ספגה ביקורת והתנגדות עצומה מבית והביאה את המדינה למצב של שביתה מתמשכת, שנמשכת מאז 5 בדצמבר 2019.

לאחר החלטת בית המשפט העליון בפריז לדחות את ערעור משפחתה של שרה חלימי על שחרור רוצחה, התבטא מקרון כנגד החלטת בית המשפט.[20] בפגישתו בשנת 2019 עם נציגי הקהילה היהודית בצרפת, טען מקרון כי "אנטי-ציונות היא אנטישמיות מודרנית", אחרי גל אירועים אנטישמיים שסחפו את צרפת.[21]

ממשלתו שאפה לחזק את תחום ההייטק במדינה. לשם כך השיק מקרון את "תחנה F", פרויקט חממה בפריז. מקרון הקצה לפרויקט כמעט 10 מיליארד יורו בהטבות מס ותמריצים אחרים, כדי לפתות פעילות מחקרית ועסקי בינה מלאכותית. בנק חדש נוסד כדי לסייע לממן הזנקים. הוא פעל להגדיל את ההשקעות הפרטיות בתחום זה.[22]

לאחר בחירתו בפעם השנייה, קידם תוכנית לשינוי גיל הפנסיה במדינה שעוררה התנגדות רבה.[23][24] בינואר 2023 התרחשה על רקע זה שביתה כללית.

ב-27 ביוני 2023, פרצו ברחבי צרפת מהומות אחרי תקרית שבה נורה למוות נער שנעצר לבדיקת תנועה בנאנטר, פרבר של פריז, אבל ניסה לברוח עם רכבו ואז נורה מטווח קצר על ידי אחד משני השוטרים שביקשו לבדוק אותו. במשטרה טענו תחילה כי השוטר ירה בו כיוון שהרכב לכאורה עמד לדרוס אותו, אבל תיעוד שהופץ אחר-כך ברשתות החברתיות הפריך את הטענה הזו והראה ששני השוטרים עמדו לצד הרכב, וכי השוטר פתח באש ממש כשהנער החל לנסוע קדימה – ולא לעברו. בעקבות זאת, החלו אזרחים בהתפרעויות ומעשי אלימות, ביזה, והצתה.[25]

תקרית הירי מגיעה על רקע טענות ארוכות-שנים לאלימות משטרתית מופרזת, שמופנית בעיקר כלפי שחורים וצרפתים ממוצא ערבי ומוסלמי. לאלה מצטרפות גם תלונות על גזענות כלפי האוכלוסיות הללו, שמתמודדות עם עוני.[26]

ב19 בדצמבר 2023 , העביר מקרון בתמיכת מפלגת הימין הרפובליקנים[27] וכן מפלגת הימין הרידיקלי האיחוד הלאומי רפורמה משמעותית המקשיחה את עמדותיה של צרפת בנושאי הגירה ומהגרים בין הצעדים - יבוטלו הטבות סוציאליות משמעותיות,לא יוענק דיור למי ששוהה בצרפת פחות מ-5 שנים,בעלי עבירות פליליות שמחזיקים בשתי תעודות זהות יגורשו,יאסר על איחוד משפחות למעט מקרים חריגים ,הקלה בגירוש פליטים שהיגרו לצרפת כאשר הם מתחת לגיל 13 ועוד.[28]

למקרון לא היתה קואליצית רוב ולכן הוא היה צריך את תמיכת האופוזיציה ברפורמה. חלק מחברי מפלגתו התקומם כנגד הרפורמה ושר הבריאות אורליאן רוסו התפטר כתגובה.[29]

מדיניות חוץ עריכה

מקרון מתח קו חריף מול הרפובליקה הטורקית עקב שאיפותיה להגדלת ההשפעה במזרח התיכון ובאירופה. במסגרת מלחמת האזרחים השנייה בלוב, המשמשת מלחמת פרוקסי בין טורקיה ורוסיה, צרפת תחת מקרון מצדדת ברוסיה ותומכת בכוחות "בית הנבחרים" תחת פיקודו של פילדמרשל ח'ליפה חפתר. מלבד שיתוף הפעולה בלוב, יחסי צרפת–רוסיה נותרים מתוחים בכל הנוגע למלחמה באוקראינה, איפה שצרפת וגרמניה נוקטות בתמיכה באוקראינה במטרה למנוע מעליית ההשפעה הרוסית על מזרח אירופה. במסגרת משבר הריבונות הטריטוריאלית בשנת 2020 על הים האגאי, בין טורקיה ליוון, צרפת צידדה ביוון שאוימה להתערב מבחינה צבאית נגד טורקיה במקרה של מלחמה.

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021, המעורבות הטורקית במלחמת האזרחים השנייה בלוב שנעשתה בגלוי שינתה את פני המלחמה והחלישה את כוחות בית הנבחרים שנתמכו בידי צרפת, רוסיה, איחוד האמירויות הערביות ומצרים. במקביל, צרפת וטורקיה מנהלות מאבק על השפעת המסחר על אלג'יריה בעוד צרפת היא יצואנית המסחר הגדולה ביותר לאלג'יריה אחרי הרפובליקה העממית של סין.

מקרון קידם הקמת כוח התערבות צבאי אירופי שיוכל לסייע למדינה לשמור על האינטרסים שלה באזור הסאהל באפריקה ובאזורים אחרים.[30] צרפת ביצעה נסיגה צבאית ממאלי לאחר כתשע שנים של נוכחות צבאית צרפתית במדינה.[31][32][33] הפעילות הצבאית הצרפתית (במסגרת מבצע ברקאן) עברה להתמקד בניז'ר.[32]

במהלך המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022), צרפת שיחקה תפקיד משמעותי במאמצים הדיפלומטיים לתווך בין הצדדים וכן תמכה בסנקציות נגד רוסיה.[34] צרפת סיפקה סיוע לאוקראינה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.[35][36] מקרון הציע להקים את הקהילה הפוליטית האירופית - פורום חדש שנוצר בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה כדי להציע רשת אירופית רחבה ומכילה יותר. הוא כולל גם מדינות שאינן חברות האיחוד האירופי.[37][38]

ביקורת עריכה

בתוך כשנה וחצי בלבד מהיבחרו לנשיא, צנחה הפופולריות של מקרון בקרב העם הצרפתי (שהייתה כ-60% עם היכנסו לתפקיד) לשפל של כ-30% בלבד.[39] רבים ממתנגדיו של מקרון מתחו כנגדו ביקורת וכינו אותו "יהיר", "מנותק" ו"מתנשא". ברשתות החברתיות דבקו בו הכינויים "הוד מלכותו מקרון", "מקרון הראשון" ו"הנשיא של העשירים".[40] גם קודמו לתפקיד, הנשיא פרנסואה הולנד, שתמך במקרון במהלך סיבוב הבחירות השני, מתח עליו ביקרות עקיפה והזהיר ש"אצילים צרפתים כבר איבדו את ראשם בגיליוטינה".[41] מקרון אף זכה לאופוזיציה מבית, כאשר שר הפנים בממשלתו, ז'ראר קולומב, שתמך בו במהלך הבחירות צוטט בתקשורת אומר כי "מעט מאוד מאיתנו יכולים עדיין לדבר עם מקרון".[39] באוקטובר 2018, דווח כי קולומב התפטר עקב חילוקי דעות עם מקרון.[42] בסוף 2018 החלה מחאת האפודים הצהובים, המכוונת בעיקר נגד עליית מחירי הדלק ויוקר המחיה בצרפת, כאשר בין היתר המוחים קוראים לנשיא מקרון להתפטר.

יחסו לישראל עריכה

מקרון התבטא כמה פעמים כנגד האנטישמיות בצרפת כלפי יהודים והתנצל בפני היהודים על כך שצרפת שיתפה פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא מתנגד לתוכנית הגרעין האיראנית, ובעד פתרון שיקודם בין ישראל והפלסטינים להשגת הסכם שלום.

מקרון התבטא אף בנושא קידום הרפורמה המשפטית בישראל כאשר על פי דיווח של העיתון הצרפתי "לה מונד", מקרון הביע בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו "חששות מפני התוכנית המשפטית" ואמר כי "אם התוכנית תתממש כפי שהיא, פריז תיאלץ להסיק כי ישראל התנתקה מהתפיסה הרווחת של הדמוקרטיה".[43]

מקרון ביקר בישראל פעמיים. בפעם הראשונה ביקר בירושלים לקראת השתתפותו ב"פורום השואה" לרגל 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. בעת שביקר בכנסיית סנטה אנה בעיר העתיקה שנמצאת בשליטה צרפתית, מקרון זעם על כך שמאבטחיו הישראלים רוצים להיכנס איתו, ותקף אותם מילולית בחריפות. הנשיא עמנואל מקרון צעק על המאבטחים הישראלים ואמר: "כולם מכירים את הנהלים. אני לא אוהב את מה שאתם עושים, צאו החוצה. אף אחד לא התכוון לעשות פרובוקציה לאף אחד". בהמשך התנצל מקרון בפני השוטרים ומאבטחי השב"כ ואמר כי לא התכוון לפגוע בהם.[44]

בפעם השנייה באוקטובר 2023 , במהלך מלחמת חרבות ברזל במסגרת שורת המנהיגים שהגיעו לבקר בישראל ולהביע תמיכה מאז מתקפת חמאס על ישראל גם נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע. במהלך הצהרה משותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר מקרון כי צרפת עומדת עם ישראל, וכי מאבק בטרור הוא עניין קיומי עבור ישראל, "וגם עבור כולנו. נדרשת קואליציה בינלאומית למאבק בטרור", כמו זו נגד דאעש.[45] הוא הוסיף כי במסגרת המאבק, "יש לכבד את החוק ואת ההומניות". ופנה גם ללבנון ואמר כי "אני מזהיר את חיזבאללה לא להצטרף".[46][47] במהלך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה שינה מקרון את עמדתו בנוגע לישראל כאשר התראיין ל-BBC שם קרא להפסקת אש בעזה ואמר כי ישראל חייבת "להפסיק להרוג נשים ותינוקות, ואין הצדקה להפצצות וכי הפסקת אש דווקא תועיל לישראל".[46] למחרת, שוחח עם נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג ואמר כי אינו מייחס ולא התכוון לייחס לישראל שום אשמה של פגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע והביע תמיכה בזכותה להגנה עצמית.[48]

ב-7 בפברואר 2024 נשא מקרון נאום בטקס לאומי רשמי לזכר הצרפתים שנרצחו בשבעה באוקטובר ולזכר הצרפתים שנחטפו על ידי חמאס. הטקס התקיים ברחבת האינווליד בהשתתפות אנשי הכוחות המזוינים של צרפת, פוליטיקאים ושרי ממשלה, ונציגי משפחות החטופים והנספים[49].

חיים אישיים עריכה

מקרון נשוי לבריז'יט טרונייה (Brigitte Trogneux), מורתו לתיאטרון מבית הספר התיכון, המבוגרת ממנו ב-24 שנים. הזוג נפגש לראשונה כשמקרון היה בן 15, אך הם הכריזו על עצמם רשמית כזוג רק כשלמקרון מלאו 18. הם נישאו בשנת 2007. מקרון הוא אב חורג לשלושת ילדיה של בריז'יט מנישואיה הקודמים וכן סב חורג לשבעת נכדיה.[50] הוא דובר צרפתית ואנגלית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Anger underlying French elections is roiling California too, San Francisco Chronicle
  2. ^ דרמה בצרפת: ראש הממשלה הודיע על התפטרותו, באתר N12, ‏3 ביולי 2020
  3. ^ 1 2 מקרון ניצח את לה פן בפער גדול; מנהיגת הימין הקיצוני: "רשמנו הישג היסטורי", באתר ynet, 24 באפריל 2022
  4. ^ "Macron ou la «révolution passive» des élites françaises". Slate.fr (בצרפתית). נבדק ב-2017-03-04.
  5. ^ magazine, Le Point, (2014-08-27). "Nommé à Bercy, l'ancien banquier Emmanuel Macron fait consensus". Le Point (בצרפתית). נבדק ב-2017-03-04.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  6. ^ BFMTV. "Gauche, droite, centre... qui peut s'allier à Macron?". BFMTV (בצרפתית). נבדק ב-2017-03-04.
  7. ^ Les premiers extraits du livre de Macron dévoilés, Le Huffington Post (ארכיון)
  8. ^ "C'est la confiance des entreprises que Manuel Valls doit vraiment obtenir". Slate.fr (בצרפתית). נבדק ב-2017-03-04.
  9. ^ Fournier, Audrey (2015-09-27). "Emmanuel Macron : « Le libéralisme est une valeur de la gauche »". Le Monde.fr (בצרפתית). ISSN 1950-6244. נבדק ב-2017-03-04.
  10. ^ גיא אלסטר‏, יריביו נפלו כמו זבובים, וטירון חסר ניסיון בדרך לכבוש את האליזה, באתר וואלה‏, 24 באפריל 2017
  11. ^ "A Berlin, Macron veut « restaurer la confiance avec les Allemands en faisant des réformes sérieuses »". Le Monde.fr (בצרפתית). 2017-01-10. ISSN 1950-6244. נבדק ב-2017-03-04.
  12. ^ Macron campaign accuses Russia of using fake news,‏ Financial Times,‏ 13 בפברואר 2017
  13. ^ Macron Campaign Wards Off Hacking Attempts Linked to Russia,‏ וול סטריט ג'ורנל, 24 באפריל 2017
  14. ^ Russian Hackers Who Targeted Clinton Appear to Attack France’s Macron,‏ הניו יורק טיימס, 24 באפריל 2017
  15. ^ correspondant), Benjamin Barthe (Beyrouth (2017-01-24). "Emmanuel Macron : « Faire de la destitution d'Assad un préalable à tout a été une erreur »". Le Monde.fr (בצרפתית). ISSN 1950-6244. נבדק ב-2017-03-04.
  16. ^ מקרון איבד את הרוב המוחלט בפרלמנט, הישגים ללה פן ולמנהיג השמאל הקיצוני, באתר ynet, 19 ביוני 2022
  17. ^ Macron urges minority government to ‘hang in there’ after cabinet reshuffle, France 24, ‏2022-07-04 (באנגלית)
  18. ^ אוריאל לוי, ‏מקרון הושבע לנשיאות: "אירופה והעולם כולו זקוקים לצרפת חזקה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במאי 2017
  19. ^ מקרון הכריז על ראש ממשלה חדש: פוליטיקאי שמרן ממפלגת הימין, באתר וואלה‏, 15 במאי 2017
  20. ^ מקרון: 'למחבל מסומם - יש אחריות פלילית', באתר כיכר השבת
  21. ^ מקרון: "אנטי-ציונות היא אנטישמיות מודרנית", באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  22. ^   מקרון הפך את צרפת לסטארט־אפ ניישן. אז למה הצרפתים לא מרוצים?, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2022
  23. ^ מהומות הרפורמה בצרפת: עיריית בורדו הוצתה, בוטל ביקורו של המלך צ'רלס, באתר ynet, 25 במרץ 2023
  24. ^ צרפת אישרה את רפורמת הפנסיה השנויה במחלוקת של מקרון, ההפגנות נמשכות, באתר ynet, 15 באפריל 2023
  25. ^ 45,000 שוטרים ברחובות צרפת, כאלף נעצרו הלילה: "רגוע יותר מלילות קודמים", באתר ynet, 30 ביוני 2023
  26. ^ 180 עצורים בעוד ליל מהומות בצרפת, גם בתי ספר הוצתו: "זה בשביל נאהל, מוות לשוטרים!", באתר ynet, 29 ביוני 2023
  27. ^ אסף אוני, ‏שוברת ימינה: צרפת אימצה רפורמה קשוחה נגד הגירה לא-חוקית, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2023
  28. ^ Macron salvages immigration law in crunch parliamentary vote, www.ft.com
  29. ^ Aurélien Rousseau a présenté sa démission pour s’opposer à la loi immigration, « un non-sujet » pour Borne, Le HuffPost, ‏2023-12-20 (בצרפתית)
  30. ^ אסף אוני, ‏פרשת הצוללות, גרסת צרפת-ארה"ב: כל הדרך למשבר ביחסי המעצמות, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2021
  31. ^ France announces military withdrawal from Mali after nine years, the Guardian, ‏2022-02-17 (באנגלית)
  32. ^ 1 2 French Forces Complete Departure From Mali, VOA (באנגלית)
  33. ^ Macron announces the end of France's anti-Islamist Operation Barkhane in the Sahel, France 24, ‏2021-06-10 (באנגלית)
  34. ^   בחירות בצרפת | תוצאות האמת: מקרון ניצח את לה פן לאחר שקיבל 58.5% מהקולות, באתר הארץ, 24 באפריל 2022
  35. ^ צרפת תסייע לאוקראינה באספקת כלי נשק הגנתיים ודלק, באתר ynet, 26 בפברואר 2022
  36. ^ Macron announces €100-million fund for Ukraine to buy arms, France 24, ‏2022-10-07 (באנגלית)
  37. ^   ד־פ־א, מקרון קרא לכונן "קהילה אירופית חדשה" שתכלול גם את אוקראינה ובריטניה, באתר הארץ, 9 במאי 2022
  38. ^ Macron’s new political community opens Pandora’s box, POLITICO, ‏2022-10-06 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ 1 2 גרדיאן, אחרי שהאשים את ממשלת מקרון ב"חוסר בושה", שר הפנים הצרפתי התפטר, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018
  40. ^   מקרון בנאום מארמון ורסאי: "צריך שתהיה עוגה לפני שמחלקים אותה", באתר TheMarker‏, 10 ביולי 2018
  41. ^   Henry Samuel, ‏Macron warned 'France beheads its king' in new Hollande book, The Telegraph, 10 April 2018
  42. ^ גרדיאן, אחרי שהאשים את ממשלת מקרון ב"חוסר בושה", שר הפנים הצרפתי התפטר, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018
  43. ^ "מקרון הזהיר את נתניהו: אם התוכנית המשפטית תתממש - נסיק שישראל התנתקה מהדמוקרטיה", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
  44. ^ איתמר אייכנר וגלעד כהן, "צאו החוצה!": נשיא צרפת צעק על אנשי ביטחון ישראלים בירושלים, באתר ynet, 22 בינואר 2020
  45. ^ מקרון מציע להקים קואליציה בינלאומית: "המאבק צריך להיות ללא רחמים", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  46. ^ 1 2 איתמר אייכנר, "הורגת נשים ותינוקות": למה מקרון התהפך על ישראל?, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
  47. ^   הודיה כריש חזוני, ‏נשיא צרפת בישראל: "נדרשת קואליציה בינלאומית למאבק בטרור", בעיתון מקור ראשון, 24 באוקטובר 2023
  48. ^ איתמר אייכנר, אחרי הסערה, מקרון התקשר להרצוג: "לא מייחס לכם פגיעה מכוונת בחפים מפשע", באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
  49. ^ ישראל גראדווהל, ‏"קדיש" ותרועת חצוצרות | צרפת מקיימת טקס לאומי לצרפתים שנרצחו ב-7.10, באתר כיכר השבת, 7 בפברואר 2024
  50. ^ עמית ולדמן, ‏המועמד לנשיאות שהתחתן עם המורה שלו: מי אתה עמנואל מקרון?, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2017




הקודם:
פרנסואה הולנד
נשיא צרפת
2017–מכהן
הבא: