עגולשון שחור-גחון
עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן (שם מדעי: Latonia nigriventer) הוא מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה, אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 ועד לגילויו מחדש בשנת 2011. בינואר 2018 אוכלוסייתו הוערכה במאות בודדות.[2]
 עגולשון שחור-גחון
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | דו-חיים |
| סדרה: | חסרי זנב |
| משפחה: | עגולשוניים |
| סוג: | לטוניה |
| מין: | עגולשון שחור-גחון |
| שם מדעי | |
 Latonia nigriventerשטייניץ, 1943 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
היסטוריה
עריכה
בשנת 1940 מצאו היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ[3] שלושה פרטים בשוליים המערביים של הגולן, סמוך לביצות החולה. בעקבות הגילוי, פרסם מנדלסון מאמר בנושא שכותרתו "A New Frog From Palestine".[3] שני פרטים (מתוך שלושה) שנלכדו בשנים 1940 וב-1955, עברו הליך שימור ונמצאים באוסף של האוניברסיטה העברית בירושלים. ההנחה היא שעד לייבוש אגם החולה, הייתה תפוצת המין בחוף המזרחי של האגם והביצה, באזור פג'ר ועין נוטרה.
ב-1996, הכריז האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) באופן רשמי על מין זה כנכחד. היה זה המין הראשון בעולם של דו-חיים שהוגדר ככזה.[3] ארבע שנים אחר כך, דיווח חוקר לבנוני כי צפה בפרט בביצת עמיק שבבקעת הלבנון, אולם שתי משלחות חוקרים שיצאו לאזור ב-2004 וב-2005 לא הצליחו לאשר את התצפית.[4] מאז, שלח איגוד השימור העולמי משלחת של מומחי דו-חיים לחיפוש אחר מיני צפרדעים שנעלמו מן הטבע,[5] וגם חיפושים אלו אחר הצפרדע העלו חרס.
העגולשון שחור-גחון שב ונתגלה ב-15 בנובמבר 2011 כאשר יורם מלכה,[3] פקח מטעם רשות הטבע והגנים, מצא באקראי[3] נקבת עגולשון בשמורת החולה. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד.[6] לאחר מכן נלכדו מספר פרטים נוספים והם שוחררו חזרה לטבע.[7]
עם פתיחת החזית הצפונית בראשית מלחמת חרבות ברזל, הועברו כעשרים פרטים של המין משמורת החולה לטיפול בגן החיות התנ"כי בירושלים. זאת, מחשש שבית הגידול של מין זה יפגע כתוצאה מירי לאזור.[3] גרעין הרבייה הושב לשמורת הטבע כחודשיים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש לפי ההסכם בין ישראל ללבנון.[3]
סיווג
עריכההפרטים במין זה נבדלים ביניהם במספר הנקודות וסידורן על גבי בטנם.[3] כשהתגלה העגולשון, הוא סווג כשייך לסוג "Discoglossus" (צפרדעים מנוקדות). עם זאת, מחקר שהתפרסם ב-2013 והתבסס על בדיקת השלד של הצפרדע ובפרט הגולגולת ועל בדיקות גנטיות, גילה כי מין זה הוא מאובן חי[8] ולמעשה, הוא היחיד ששרד מהסוג "לטוניה" (אנ'), ששאר המינים בו נכחדו לפני כ-15,000 שנים עקב שינויי אקלים באירופה.[9][10]
קריאה נוספת
עריכה- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמ' 266–267
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
עגולשון שחור-גחון, באתר ITIS (באנגלית)
עגולשון שחור-גחון, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- עגולשון שחור-גחון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עגולשון שחור-גחון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
עגולשון שחור-גחון, באתר GBIF (באנגלית)- עגולשון שחור-גחון, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- עגולשון שחור גחון, באתר IUCN
- עדי חשמונאי, התרגשות בשמורת החולה: לאחר 60 שנה נמצאה צפרדע נדירה, באתר nrg, 16 בנובמבר 2011
- צפריר רינת, צפרדע שנכחדה לפני 60 שנה הופיעה מחדש, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
- יהודה ל. ורנר, כמה עובדות על העגולשון שחור הגחון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2011
- ארז ארליכמן, הצצה: איך נראית צפרדע בת 780 אלף שנה?, באתר ynet, 25 בנובמבר 2011
- ארז ארליכמן, שורד בשטח: הנס המופלא של העגולשון שחור גחון, באתר ynet, 9 בדצמבר 2012
נעה שפיגל, הצפרדע מכה שנית: העגולשון שחור הגחון חי, בועט ומתרבה בעמק החולה, באתר הארץ, 15 באפריל 2016- גיא ורון, שובה של הצפרדע הנדירה: אחרי שחשבו שנכחדה מהעולם – מאות פרטים של העגולשון נמצאו בצפון, באתר מאקו, 1 באוקטובר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ עגולשון שחור-גחון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מלכת הביצה לא נכחדה: מחקר חדש התחקה אחר עקבות צפרדע נדירה בישראל, באתר וואלה, 10 בינואר 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8
ישראל רוזנר, לנשק את הצפרדע: החיה הנדירה שפונתה במלחמה - ושבה הביתה, באתר חדשות 13, 13 באפריל 2025
- ^ François Tron, Second Discoglossus nigriventer rediscovery expedition in the Central Bekaa valley, Lebanon, A Rocha Lebanon, 2005
- ^ ריצ'רד בלאק, Global hunt begins for 'extinct' species of frogs באתר ה-BBC, 9 באוגוסט 2010
- ^ ארז ארליכמן, נמצאה צפרדע שנכחדה בשנות ה-50, באתר ynet, 16 בנובמבר 2011
- ^ שי פוגלמן, עגולשון שחור-גחון נוסף התגלה בהחולה, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2011
- ^ ארז ארליכמן, עגולשון שחור גחון מהחולה - מאובן חי, באתר ynet, 4 ביוני 2013
- ^ עדי חשמונאי, טעות בזיהוי: העגולשון שחור הגחון הוא לטוניה, באתר nrg, 4 ביוני 2013
- ^ זמן הצפרדע, באתר "הידען", 29 באוקטובר 2013
