פתיחת התפריט הראשי

היינריך מנדלסון

היינריך מנדלסון (30 באוקטובר 191019 בנובמבר 2002) היה זואולוג ישראלי. הוא נחשב לאחד ממייסדי שימור הטבע בישראל והמחקר הזואולוגי בה וזוכה פרס ישראל. בין גילויו ומחקריו היו גם גילויה של הצפרדע המיוחדת עגולשון שחור-גחון, שנחשבת למין נדיר וחשוב למחקר. ממקימי אוניברסיטת תל אביב.

היינריך מנדלסון
A a 2011 390 1 9.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 באוקטובר 1910
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 2002 (בגיל 92)
ענף מדעי זואולוגיה
מדינה ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה זוכה פרס ישראל
תרומות עיקריות
ממייסדי שימור הטבע בישראל, חוקר פורץ דרך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מנדלסון נולד ב-30 באוקטובר 1910 בברלין. אביו, יוסף-פאול, היה סוחר. אמו, לוצי לודמובסקי, הייתה ילידת קטוביץ שבפולין, שהייתה אז חלק מגרמניה והייתה מבית מתבולל. הוא צאצא של הפילוסוף משה מנדלסון מצד אחד ורבי משה איסרליש (הרמ"א) מהצד השני. מאז ילדותו התעניין בחיות ובמדע. כנער, לקח חלק בתנועות הציוניות "קדימה" ו"כחול לבן" (Blau Weiss). למד רפואה וזואולוגיה באוניברסיטת הומבולט בשנים 1928-1933. בתקופה זו בברלין למד עברית אצל אלכסנדר ברש, מומחה לרכיכות, שלימים היה עמיתו באוניברסיטת תל אביב. עם עליית השלטון הנאצי הוא עלה לארץ לבד, ושכנע את הוריו ואחותו רות לעשות כן.[1]

כשהגיע ארצה המשיך מנדלסון בלימודיו האקדמיים, תחילה בלימודי זואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1936 נמנה עם מוסמכי המחזור הראשון של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.[2] בתואר השני שלו עסק באורח החיים של שבלולים, ובדוקטורט עסק בחיהם של ציפורים שונות בארץ ישראל. לימודיו היו בהנחייתו של פרופסור שמעון בודנהיימר. תוך כדי לימודיו הצטרף מנדלסון לצוות המכון הביולוגי-פדגוגי בתל אביב, בהנהלת יהושע מרגולין והוא אף מונה לאחר מותו ב-1947 למנהל המכון. בתפקיד זה כיהן כשש שנים.

מנדלסון לקח חלק פעיל בהקמת אוניברסיטת תל אביב והיה לדיקאן הראשון של הפקולטה למדעי החיים ולסגן הנשיא הראשון של האוניברסיטה. הוא ייסד את המחלקה לזואולוגיה והיה לראש המחלקה ומובילה. במסגרת תפקידים אלה עודד מנדלסון חקר בתחומי מדע רבים, ובעיקר מחקר של האורגניזם השלם. נוסף לאלה, מנדלסון פיתח את האוספים הזואולוגיים של אוניברסיטת תל אביב, והיה למנהל הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב. בגן הזואולגי הוא שימר מינים בסכנת הכחדה.[1]

על פי עמדותיו, זואולוג טוב צריך להיות בעל הבנה וידע על כל התהליכי המתרחשים בטבע. עמדה זו משתקפת בעבודתו הרבה והמקיפה בתחום.

מעבר לתרומתו הגדולה של מנדלסון בתחום האקדמי והמחקרי, הוא תרם רבות גם בתחום שימור ושמירת הטבע בארץ. הוא לקח חלק בהכרזה על שמורת הטבע הראשונה, בהקמת רשות שמורות הטבע (לימים רשות הטבע והגנים) ובהקמת החברה להגנת הטבע. יתר על כן, השתתף מנדלסון בכמה ועדות מקצועיות האיגוד העולמי לשמית טבע, IUCN.

קיבל את פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים "על עבודתו החלוצית במחקר המודרני של בעלי החוליות בישראל" ב-1971 והיה חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת 1972.

ארכיונו מופקד בארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב.

היה נשוי לתמר פרסמן (1998-1926) שהייתה מורה.

מחקרעריכה

היינריך מנדלסון פרסם מאמרים רבים אודות בעלי החיים בארץ ישראל. פרסומיו עסקו הנושאים מגוונים בתחום:[3]

  • התמעטות אוכלוסיית השליו הנודד בארץ ישראל ובסיני
  • דו"ח המפרט את מצב מיני הציפורים ארץ ישראל
  • הרג העופות הדורסים בעמק החולה
  • עזניית הנגב על סף הכחדה
  • מצב החרדונים בישראל
  • מצב הצבאים בישראל
  • דוח" המפרט את השפעת פעולות האדם על אוכלוסיית הציפורים בישראל

מחקריו נחשבו לפורצי דרך בתחומם והם תרמו רבות לחקר הזואולוגיה בכל העולם.[1]

 
"אבי שמירת הטבע בישראל" -
יד לזכרו של מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב

מנדלסון והיינץ שטייניץ גילו יחד את הצפרדע הנדירה "עגולשון שחור-גחון" בשנות הארבעים של המאה ה-20.[4] עגולשון שחור- גחון היא צפרדע שהתגלתה באגם החולה. בנוסף לעדות שנרשמה על ידי היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ נרשמה עדות נוספת לקיום הצפרדע בשנת 1955.[5] מעבר לשתי עדויות אלו, אף אדם לא ראה את הצפרדע הייחודית שנים רבות, ולכן היא נחשבה למין נכחד. בשנת 2011 נצפה פרט מזן צפרדעים זה שוב, ועל כן מאז היא אינה מוגדרת עוד מין נכחד.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה