פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

עדיאל שרמר הוא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, עומד בראשות מרכז הלפרן למחקרי תודעה עצמית במסורת היהודית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר במכון הרטמן. תחומי מחקריו העיקריים הם היסטוריה חברתית של עם ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, כתות וזרמים ביהדות, מחשבת חז"ל, מחקר היסטורי של ההלכה, ובתאוריות של המשפט.

ביוגרפיהעריכה

עדיאל שרמר למד את שלושת תאריו האקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1989 סיים את לימודי התואר הראשון בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ולתלמוד. לאחר התואר הראשון למד לתואר שני במסלול ישיר לדוקטורט והגיש את עבודת הדוקטור בשנת 1996, בהנחייתו של פרופ' משה דוד הר בנושא: "נישואים והקמת משפחה ביהדות בבל בתקופת התלמוד".

בשנת 2003 פרסם את ספרו "זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד", המבוסס על עבודת הדוקטור שלו. בספר בוחן שרמר את אופיו של מוסד הנישואים כפי שנתקיים במציאות החברתית של יהודי ארץ ישראל ובבל בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, וכפי שנתפס בתודעתם. הוא עומד על חשיבותם של הנישואים בעיני בני התקופה, על הערכים שלדעתם באו בהם לידי מימוש, ועל נורמות הנישואים כפי שהתקיימו במציאות. "זכר ונקבה בראם" דן גם בהיבטים הרעיוניים של הנישואים, כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות התלמודית, ומבקש לברר את תהליכי ההיזון החוזר המתקיימים בין חיי המעשה מזה לדעות ול'השקפות' מזה. הספר חושף שינוי שעבר מוסד הנישואים בקרב יהודי ארץ ישראל במהלך תקופת המשנה והתלמוד, שבו הפך הקשר הזוגי למוקד הנישואים ולעיקרם. התפתחות זו באה לידי ביטוי הן בהתבטאויותיהם המפורשות של חכמים, הן בהלכותיהם, הן באחדות מנורמות ההתנהגות של הציבור בפועל[1].

בשנת 2010 פרסם את ספרו: "BrothersEstranged: Heresy ,Christianity, and Jewish Identity in Late Antiquity". בספר טוען שרמר כי חורבן ירושלים ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה וכישלון מרד בר כוכבא יצרו משבר זהות אינטנסיבי בחברה היהודית וכתוצאה מכך נוצרה זהות "יהודית" חדשה. בעקבות חורבן בית המקדש, קיבלה סוגיית הכפירה דחיפות חדשה כאשר החברה הרבנית ביקשה לאשש ולשמור ערכים, זהות יהודית נפרדת, והרבנים הקימו מחדש את הגבולות בין הדתות על ידי סימון כמה יהודים כמינים, ובכך העמידו אותם מחוץ לתחום. שיח רבני זה הדגיש מושגים של סולידריות והשתייכות חברתית וקהילתית, ובשל כך היו יהודים שהופרדו משאר הקהילה היהודית. המקום שבו נכבשה הנצרות בשיח הרבני היה קטן יחסית, והנוצרים הראשונים, שרק בהדרגה נדחקו לקטגוריית המינות, לא היו היעד העיקרי שלהם: בהסתמך על הקבלה המדעית האחרונה של הצמיחה האיטית והנמדדת של הנצרות עד גיוריו של קונסטנטין ואחריהם, מזרז שרמר את תשומת הלב שהרבנים שילמו לנוכחות הנוצרית, אך הוא ממשיך ומציין את פרידת הדרכים בין הרבנים לנוצרים בשליש הראשון של המאה השנייה[2].

נוסף על שני ספריו, פרסם שרמר מאמרים בכתבי עת ובקבצים מדעיים, בספרות חז"ל, בהיסטוריה חברתית, בתולדות ההלכה ובתאוריות של המשפט[3]. במהלך הקריירה האקדמית שלו השתתף שרמר בארגון כנסים מדעיים וזכה במלגות ובפרסים, ובהם: מלגת הוקרה א"א אורבך מקרן הזיכרון היהודי, פרס אפשטיין, פרס ורבורג, פרס רוזן-צבי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרס איש-שלום, ו"פרס ברונו" למדענים מצטיינים[4].

מינויים אקדמייםעריכה

  • ראש מרכז הלפרן למחקרי תודעה במסורת היהודית, אוניברסיטת בר-אילן
  • חבר ועדת המערכת של Journal of Ancient Judaism Supplement Series
  • חבר בקבוצת המחקר "Jewish Culture in the Ancient World" (תרבות יהודית בעולם העתיק - מיסודה של הקרן למדעי הרוח)
  • חבר באיגוד ההיסטוריונים של העת העתיקה (Historians Ancient of Association)
  • חבר באיגוד הבינלאומי לחקר הדת, הספרות והתרבות (ISRLC)

ספריועריכה

  • זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ד.
  • BrothersEstranged: Heresy ,Christianity, and Jewish Identity in Late Antiquity, New York and Oxford: Oxford University Press, 2010,
  • מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב הזהות היהודית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 2019.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תקציר ספר, צומת ספרים
  2. ^ קטלוג ספרים, הספרייה הלאומית
  3. ^ פרסומים, המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ קורות חיים, המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן