פתיחת התפריט הראשי

עדיין אליס (סרט)

סרט משנת 2014
(הופנה מהדף עדיין אליס)

עדיין אליסאנגלית: Still Alice) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמה המבוסס על ספר באותו השם מאת ליסה ג'נובה[1]. הסרט נכתב ובוים על ידי ריצ'רד גלטצר וווש ווסטמורלנד, ויצא לאקרנים בשנת 2014. בסרט מככבת ג'וליאן מור, אשר זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט זה. מור מגלמת את אליס האולנד, פרופ' לבלשנות באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, אשר מאובחנת בגיל 50 במחלת אלצהיימר בהתבטאות מוקדמת. הסרט מתאר את התמודדותה של אליס עם מחלת האלצהיימר, והשפעת המחלה המידרדרת על חייה האישיים וחיי משפחתה. בסרט מככבים גם אלק בולדווין, המגלם את בעלה של אליס, וכן קריסטן סטיוארט, קייט בוסוורת' והאנטר פאריש, אשר מגלמים את שלושת הילדים של הזוג.

עדיין אליס
Still Alice
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Still Alice עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ריצ'רד גלטצר, ווש ווסטמורלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'יימס בראון, פמלה קופלר, לקס לוצוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ריצ'רד גלטצר, ווש ווסטמורלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ניקולס צ'אודורג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'וליאן מור
אלק בולדווין
קריסטן סטיוארט
קייט בוסוורת'
האנטר פאריש
מוזיקה אילן אשקרי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דניס לנואר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ Sony Pictures Classics
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 בספטמבר 2014
ישראלישראל26 בפברואר 2015
משך הקרנה 101 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $4,000,000
הכנסות 43,900,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו stillalice
פרסים פרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר
פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה
פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי
sonyclassics.com/stillalice
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

עלילהעריכה

אליס האולנד, פרופ' לבלשנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, חוגגת את יום הולדתה ה-50 במסעדה עם בעלה, ד"ר ג'ון האולנד, ילדיה, אנה וטום, ובעלה של אנה. בתם השלישית והצעירה של אליס וג'ון, ששמה לידיה, מתגוררת בלוס אנג'לס. במהלך הארוחה, בעלה של אנה מעיר אגב שיחה שהוא מניח כי שתי האחיות, אנה ולידיה, ככל הנראה התקוטטו רבות במהלך הילדות. בפיזור דעת ארעי, אליס עונה לו שזה לא נכון, ושהיא (כלומר, אליס) ואחותה דווקא היו מאוד קרובות. אליס עומדת על טעותה בהבנת ההקשר והארוחה ממשיכה כהרגלה.

אליס נוסעת ללוס אנג'לס כדי להעביר הרצאה כמרצה אורחת באוניברסיטת UCLA, וכן לבקר את בתה, לידיה, שהינה שחקנית בתחילת דרכה. במהלך ההרצאה, אליס שוכחת מילה בה התכוונה להשתמש ושטף הדיבור שלה נקטע. היא נזכרת במילה מאוחר יותר ונראית מוטרדת מן התקרית. לאחר שהיא חוזרת לביתה בניו יורק, היא יוצאת לריצה ברחבי הקמפוס של אונ' קולומביה, המוכר לה מאוד, והולכת לאיבוד.

עקב תקריות אלה, אליס נפגשת עם נוירולוג ועוברת ראיון רפואי מקיף אודות מצבה והרקע שלה, שבמהלכו נודע כי אמה ואחותה היחידה נהרגו בתאונת דרכים כשאליס הייתה בת 18, ואביה נפטר משחמת הכבד. אליס נחשדת כלוקה במחלת אלצהיימר ומספרת זאת לבעלה, ג'ון. לאחר שמאושש סופית כי אליס חולה במחלת אלצהיימר בהתבטאות מוקדמת (Early-onset Alzheimer's disease), השניים מבשרים את הבשורות לשלושת ילדיהם, ומסבירים להם כי מדובר בסוג נדיר ותורשתי של המחלה, והסבירות שהילדים נושאים את הגן המחולל את המחלה היא 50%. לפי דברי הנוירולוג של אליס, מי שנושא את הגן הנ"ל יפתח את המחלה בוודאות. אנה וטום עורכים בדיקה להימצאות הגן, ומתגלה כי אנה נושאת את הגן לאלצהיימר מוקדם, ואילו טום לא. לידיה מחליטה לא להיבדק.

הזיכרון של אליס יורד בהדרגה, והיא מתחילה לחלום בהקיץ אודות אמה ואחותה המנוחות. אליס נוסעת לבקר במרכז טיפולי לחולי אלצהיימר, על מנת להתרשם מאיכות המרכז, שכן היא שוקלת לעבור אליו בשלב מתקדם של המחלה שבו לא תוכל להיות עצמאית. בתום הביקור, אליס טווה תוכנית חלופית: היא כותבת סדרת שאלות בתוך תזכיר בטלפון הנייד שלה, שהינן שאלות בסיסיות כדוגמת: מה שם בתה הבכורה, מה שם הרחוב בו היא גרה. בסוף התזכיר היא רושמת לעצמה שאם אינה יודעת לענות על שאלות אלה, עליה ללכת למחשב שלה ולפתוח תיקיה שכותרתה "פרפר". אליס מצלמת את עצמה בוידאו ושומרת את הקובץ בתוך תיקיה זו. במהלך סרטון הווידאו, היא נותנת הנחיות לעצמה בעתיד: היא מדברת אליס שבעתיד שמצב הזיכרון שלה חמור מאוד לכאורה, ומורה לה לבלוע קפסולה מלאה בכדורי שינה שנמצאים בשידה בחדר שלה.

עם התקדמות המחלה, אליס נוכחת כי יש לה ימים טובים וימים רעים. ישנם רגעים בהם היא מתנהגת כמעט כאדם רגיל לחלוטין, וישנם רגעים שבהם היא אינה יודעת איפה היא נמצאת. אליס ומשפחתה הולכים לראות מחזה בכיכובה של לידיה. עם סיום המחזה, אליס מדברת אל לידיה כאל שחקנית שראתה במחזה ותו לא, ומתקשה לזהות שזוהי בתה.

ג'ון מקבל הצעת עבודה במאיו קליניק, מינסוטה, ומציע שהוא ואליס יעברו לגור שם. אליס, שמצבה ממשיך להידרדר ואוצר המילים שלה כבר דל מאוד מכפי שהיה בעברה, מנסה להסביר לו שהיא לא רוצה לעבור למקום זר. בעידודו של הרופא שלה, אליס נושאת נאום באיגוד למחלת אלצהיימר. במהלך הנאום, אליס מספרת על חייה כחולת אלצהיימר, ומבהירה כי הדמות של חולה האלצהיימר, שאחרים מתקשים לקחת ברצינות, אינה מעידה על האדם שהוא, אלא רק על המחלה שתוקפת אותו. אליס מספרת שלמרות האובדן הגדול שהיא חווה, היא עדיין מעריכה את החיים ויש לה רגעים של אושר. היא מבהירה כי אינה סובלת ממחלת האלצהיימר, כי אם מתמודדת איתה. בסיום הנאום, אליס זוכה למחיאות כפיים סוערות, שבמהלכן הקהל נעמד על רגליו.

אליס מתחילה להתקשות במענה על השאלות שכתבה בתזכיר בטלפון הנייד, עליו היא נוהגת לענות מדי פעם בפעם. לילה אחד, היא נתקפת חרדה לאחר שהטלפון הנייד שלה אובד. כעבור חודש ג'ון מוצא את הטלפון בתוך המקפיא, ואליס סבורה שעבר רק יום אחד מאז שאבד.

אליס משוחחת עם לידיה בשיחת וידאו-צ'ט במחשב. לאחר מכן, היא פותחת במקרה את התיקיה ששמה "פרפר" ומוצאת את קובץ הווידאו שהכינה זמן רב קודם לכן. היא צופה בסרטון הווידאו ומנסה לעקוב אחר ההוראות של אליס מן העבר, אך זכרונה הירוד מכשיל אותה והיא נאלצת לחזור ולצפות בסרטון מספר פעמים על מנת להיזכר בהן. לבסוף, לאחר שהיא מצליחה למצוא את כדורי השינה, היא מופרעת על ידי המטפלת שלה, שנכנסת בדלת הבית. אליס מפילה את הכדורים לרצפה וכעבור מספר רגעים שוכחת מכל העניין, כך שהתוכנית שלה לשים קץ לחייה יורדת לטמיון.

מצבה של אליס ממשיך להידרדר במהירות, והיא שוכחת כמעט לחלוטין שפעם לימדה באונ' קולומביה. ג'ון מחליט לקבל את הצעת העבודה במאיו קליניק, ולידיה עוברת לגור במקומו בביתם שבניו יורק ולסעוד את אמה בעזרת המטפלת, אלנה.

בסיום הסרט, לידיה קוראת לאליס קטע מתוך המחזה "מלאכים באמריקה". לאחר שהיא מסיימת לקרוא, היא מתקרבת לאמה ושואלת אותה אם מצא חן בעיניה הקטע שקראה, ואם אליס הבינה על מה זה היה. אליס, שבקושי מסוגלת לדבר, עונה במילה אחת: אהבה.

הסרט נסגר במראה מן העבר של אליס הצעירה, אשר צועדת לצדה של אחותה בחוף הים, והשתיים מחובקות.

צוות שחקניםעריכה

הפקהעריכה

הסרט "עדיין אליס" מבוסס על ספר בשם זה, אשר יצא לאור בשנת 2007 והיה לרב-מכר. הספר נכתב על ידי ליסה ג'נובה, דוקטור למדעי המח, שקיבלה השראה לכתיבת הספר מסבתה שחלתה במחלת האלצהיימר. המפיקים לקס לוצוס וג'יימס בראון תבעו זכויות לסרט על ספר זה, והציגו את הרעיון לסרט בפניהם חבריהם, הבמאים ריצ'רד גלטצר וווש ווסטמורלנד[2], שהיו זוג נשוי עד מותו של גלטצר בשנת 2015. גלטצר ווסטמורלנד היססו תחילה בנוגע לכתיבה ובימוי של הסרט, עקב אבחנתו של גלטצר במחלת ALS. הם חששו שכתיבת סרט אודות מחלת האלצהיימר עלולה להיות קשה מנשוא, שכן שתי המחלות הינן מחלות נוירודגנרטיביות בעלות קווי דמיון מסוימים[3][4]. לבסוף, גלטצר ווסטמורלנד הסכימו להצעה וכתבו בתחילת 2012 תסריט עבור הספר "עדיין אליס". במהלך הכתיבה, השניים שילבו אלמנטים שמקורם בהתמודדותו של גלטצר עם מחלת ה-ALS ובמעמדו של ווסטמורלנד כמטפל הראשוני שלו[4].

ג'וליאן מור הייתה בחירתם הראשונה של גלטצר ווסטמורלנד לתפקיד הראשי בסרט[2][5]. מור התכוננה במשך ארבעה חודשים עבור התפקיד על ידי צפייה בסרטים דוקומנטריים אודות מחלת האלצהיימר, ומפגש עם אליזבת' גלפאנד סטרינס, ראש איגוד האלצהיימר, וכן עם מארי סאנו, מנהלת המחקר אודות מחלת האלצהיימר בביה"ח מאונט סיני בניו יורק. כמו כן, מור שוחחה עם שלוש נשים שלוקות באלצהיימר עם התבטאות מוקדמת. בנוסף, היא ביקרה בקבוצת תמיכה לנשים עם אלצהיימר ובמרכז לטיפול בחולי אלצהיימר[6]. מור הציעה שאלק בולדווין יגלם את בעלה של אליס בסרט, שכן השניים כבר עבדו בעבר בסדרה הקומית "רוק 30"[7]. קייט בוסוורת' לוהקה לתפקיד בסרט לאחר שהסבירה לגלטצר וסטמורלנד כמה הנושא חשוב ויקר ללבה, שכן יש לה קרובי משפחה הלוקים במחלת האלצהיימר[8].

הצילומים לסרט נערכו בניו יורק במשך 23 ימים במרץ 2014[2]. הסרט צולם על ידי צלם הקולנוע הצרפתי, דניס לנויר[7]. במהלך הצילומים, גלטצר ווסטמורלנד השתדלו לחלק את מטלות הבימוי ביניהם באופן שווה, אפילו שמצבו הפיזי של גלטצר הידרדר מאוד עד למצב שבו הוא תקשר באמצעות הקלדה במכשיר iPad באמצעות אצבע אחת[9].

התקציב להפקת הסרט עמד על ארבעה מיליון דולר[10] ומומן על ידי BSM Studio הצרפתי[11]. שלבי ההפקה המאוחרים של הסרט הושלמו עשרה ימים בלבד לפני הפרימיירה שלו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו לשנת 2014[3]. הפסקול הראשי של הסרט הולחן על ידי אילן אשקרי, שהיה לו ניסיון אישי עם אנשים שהושפעו על ידי מחלת האלצהיימר. אשקרי עבד בעברו על פרויקטים שונים הקשורים למחלת האלצהיימר, כדוגמת הסרט "Ashes" משנת 2012. כלי הנגינה ששומשו למוזיקה של הסרט הם פסנתר, שלטענתו של אשקרי מייצג את חיי המשפחה של אליס, ושלישיית מיתרים, אשר מסמלים את אתגר ההתמודדות עם המחלה[12].

הפצהעריכה

הפרימיירה של הסרט "עדיין אליס" נערכה ב-8 בספטמבר 2014, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, קנדה, לשנת 2014[13]. חברות ההפקות "Sony Pictures Classics", אשר רכשה את זכויות ההפצה של הסרט, ערכה הפצה בת שבוע של הסרט במהלך דצמבר 2014, על מנת שהוא יוכל להיכלל בטקס פרסי האוסקר לשנה זו[14]. גלטצר ווסטמורלנד היו נחושים לפרסם את הסרט מוקדם ככל האפשר, עקב מצבו הבריאותי של גלטצר[3]. הסרט יצא לאקרנים במהדורה מוגבלת ב-16 בינואר 2015. רווחו של הסרט עמד על 197 אלף דולר בסוף השבוע הראשון לתפוצתו בקרב שנים עשר בתי קולנוע. ב-20 בפברואר, החלה תפוצה נרחבת של הסרט ל-765 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית. הסרט גרף 18 מיליון דולר במהלך 14 שבועות בבתי קולנוע בארצות הברית. כמו כן, הסרט גרף 43 מיליון דולר במדינות אחרות[15].

פיראטיותעריכה

הסרט "עדיין אליס" היה חלק ממידע שנגנב במהלך מתקפת ההאקרים על סרטי סוני. הוא הודלף לרשת ב-27 בנובמבר 2014, למעלה מחודש לפני תאריך ההפצה שנקבע לו. תוך שלושה ימים ממועד ההדלפה, נמצא כי 103,832 כתובות IP שונות הורידו את הסרט[16].

ביקורותעריכה

הסרט "עדיין אליס" קיבל רייטינג של 88% המבוסס על 172 תגובות באתר הדירוגים "Rotten Tomatoes", עם ממוצע ניקוד של 7.4/10. לפי האתר, "בזכות המשחק של ג'וליאן מור, "עדיין אליס" הוא דרמה נוגעת ללב שמכבדת את נושא הליבה העדין של הסרט בגבורה וברגישות"[17]. באתר האינטרנט "Metacritic", הסרט קיבל ניקוד של 72 מתוך 100, בהתבסס על 41 מבקרים, מה שהעיד על "ביקורות אוהדות על פי רוב"[18].

המשחק של מור זכה בשבחים רבים. המבקר פיטר טרוורס ממגזין "רולינג סטון" כתב על האמנותיות הבוערת במשחק של מור, שלפיו היה "חי בפראות ונאמן לאמת"[19]. מיק לה-סאלה מעיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל" תיאר את גילומה של מור בתפקיד אליס כ"משכנע, מדאיג, ואישי"[20]. לעומת זאת, כריס נשאוואטי מ"אנטרטיינמנט ויקלי" טען כי זה אחד הביצועיים ההרסניים ביותר של מור[21]. בביקורת של העיתון הקנדי "The Global and the Mail", ליאם לייסי כתב על "הנוכחות הרגשית הגלויה" של מור, אך טען כי לדעתו "החלק שלה (של אליס) בקושי מגרד את קצה היכולת שלה"[22]. טים רובי, מבקר מהעיתון הבריטי "דיילי טלגרף" טען כי המשחק העדין והעצוב להפליא של מור הוא אחד מהבולטים ביותר בקריירה שלה, ותיאר את הסרט כולו כ"יפהפה ונוקב"[23].

דייוויד יוז, ממגזין הקולנוע הבריטי "אמפייר" נתן לסרט "עדיין אליס" 5 מתוך 5 כוכבים, והדגיש את המשחק של מור, שלטענתו היה ללא רבב, וכן את הדיוק החד והרגיש של גלטצר ווסטמורלנד[24]. דבורה יאנג, שכתבה ביקורת לסרט עבור העיתון "הוליווד ריפורטר", שיבחה את הגישה המאופקת של הבמאים לסיפור, שלדעתה הייתה "הביטוח הטוב ביותר מפני סנטימנטליות רשלנית"[25]. המבקר קנת' טוראן מעיתון "לוס אנג'לס טיימס" זקף את הצלחתו של הסרט ליכולתן של השחקניות ג'וליאן מור וקריסטן סטיוארט "לשמור על כנות", אף כי חלקים מתוך הסרט היו "מלאכותיים ומוכרים מדי", לדבריו[26]. פיטר דה-ברוג ממגזין "וראייטי" ציין לטובה את הגישה "המכובדת והאישית" של גלטצר ווסטמורלנד לנושא הסרט, וכן את החלטתם לספר את הסיפור מנקודת מבטה של אליס[27].

מבקרים אחרים נתנו לסרט ביקורות בינוניות. איי. או. סקוט מעיתון ה"ניו יורק טיימס" שיבח את המשחק של מור וסטיוארט, אך חש כי הסיפור היה "רחוק מדי מן המציאות מכדי לשאת את מלוא הכאב שהיה ראוי לאליס"[28]. המבקר אנתוני ליין מעיתון "הניו יורקר" מתח ביקורת על גלטצר ווסטמורלנד בטענה שהם "נרתעו" בעת הצגת ההחמרה של אליס והשפעותיה על משפחתה. ליין ראה באספקטים הסנטימנטליים של הסרט "מניפולטיביים ואפקטיביים"[29]. ג'וש קופקי מעיתון "אוסטין כרוניקל" נתן לסרט 2.5 מתוך 5 כוכבים, בטענה שהסרט קלישאתי ומלודרמטי. קופקי דימה את הסרט למעין תשדיר שירות[30]. ריצ'רד רואפר, שכותב עבור "שיקגו סאן-טיימס", תיאר את מור כ"מעניקה משחק של 4 כוכבים בסרט של 2 כוכבים", והדגיש את המוזיקה ה"חודרנית" של הסרט והאופן ה"סחוט והמגושם להרגיז" שבו מסופר הסיפור בסרט[31].

פרסיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ג'נובה, ליסה, עדיין אליס, תרגום: עדי גינזברג-הירש, תל אביב, ישראל:מטר הוצאה לאור, 2010
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Buckley, Cara (November 26, 2014). "Yearning to Make the Connection". The New York Times. Retrieved April 17, 2017.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Zeitchik, Steven (March 12, 2015). "Richard Glatzer and Wash Westmoreland on the catharsis of 'Still Alice'". Los Angeles Times. Retrieved April 18, 2017.
  4. ^ 4.0 4.1 Saner, Emine (March 6, 2015). "Still Alice director: escaping a religious cult, making porn and celebrating Julianne Moore's Oscar". The Guardian. Retrieved April 18, 2017.
  5. ^ Trunick, Austin (January 20, 2015). "Julianne Moore, Kristen Stewart, and Kate Bosworth on "Still Alice"". Under the Radar. Retrieved April 17, 2017.
  6. ^ Smith, Nigel M. (December 12, 2014). "How Julianne Moore Pulled Off Her Devastating Performance in 'Still Alice'". IndieWire. Retrieved April 17, 2017.
  7. ^ 7.0 7.1 "The AFI FEST Interview: Co-Director Wash Westmoreland Talks STILL ALICE". American Film Institute. November 10, 2014. Retrieved April 17, 2017.
  8. ^ Kemmerle, Karen (January 21, 2015). "Kate Bosworth on 'Still Alice' and Working With Julianne Moore". Tribeca Enterprises. Retrieved April 17, 2017.
  9. ^ Jaffe, Ina (February 15, 2015). "In 'Still Alice,' Director Couple Tells A Story That Mirrors Their Own". NPR. Retrieved April 18, 2017.
  10. ^ Pearlman, Cindy (January 14, 2015). "Julianne Moore sees 'Still Alice' as a universal story". Chicago Sun-Times. Retrieved April 18, 2017.
  11. ^ McNary, Dave (November 5, 2013). "AFM: Julianne Moore Boards Adaptation of 'Alice' Novel (EXCLUSIVE)". Variety. Retrieved April 18, 2017.
  12. ^ Pacent, Nina (December 16, 2014). "A Conversation With 'Still Alice' Composer Ilan Eshkeri". Broadcast Music, Inc. Retrieved April 18, 2017.
  13. ^ Fleming, Mike Jr (September 12, 2014). "Julianne Moore Movie 'Still Alice' Headed For Awards-Season Run". Deadline Hollywood. Retrieved December 2, 2014.
  14. ^ Setoodeh, Ramin (September 26, 2014). "'Still Alice' Lands Oscar-Qualifying Run for Julianne Moore". Variety. Retrieved April 17, 2017.
  15. ^ "Still Alice (2015)". Box Office Mojo. Retrieved April 26, 2015.
  16. ^ Wallenstein, Andrew; Lang, Brent (November 29, 2014). "Sony's New Movies Leak Online Following Hack Attack". Variety. Retrieved April 17, 2017.
  17. ^ "Still Alice". Rotten Tomatoes. Retrieved April 18, 2017.
  18. ^ "Still Alice". Metacritic. Retrieved April 18, 2017.
  19. ^ Travers, Peter (January 14, 2015). "Still Alice". Rolling Stone. Retrieved April 19, 2017.
  20. ^ La Salle, Mick (January 15, 2015). "'Still Alice' review: Moore gives bravura performance". San Francisco Chronicle. Retrieved April 19, 2017.
  21. ^ Nashawaty, Chris (January 27, 2015). "Still Alice". Entertainment Weekly. Retrieved April 19, 2017.
  22. ^ Lacey, Liam (January 23, 2015). "Julianne Moore masters Alzheimer's disappearing act in Still Alice". The Globe and Mail. Retrieved April 19, 2017.
  23. ^ Robey, Tim (April 10, 2015). "Still Alice: 'astonishing'". The Daily Telegraph. Retrieved April 19, 2017.
  24. ^ Hughes, David (February 20, 2015). "Still Alice Review". Empire. Retrieved April 19, 2017.
  25. ^ Young, Deborah (September 8, 2014). "'Still Alice': Toronto Review". The Hollywood Reporter. Retrieved April 19, 2017.
  26. ^ Turan, Kenneth (December 4, 2014). "'Still Alice' powerfully presents a mind falling to Alzheimer's". Los Angeles Times. Retrieved April 19, 2017.
  27. ^ Debruge, Peter (September 9, 2014). "Toronto Film Review: 'Still Alice'". Variety. Retrieved April 19, 2017.
  28. ^ Scott, A. O. (December 4, 2014). "Losing Her Bearings in Familiar Places". The New York Times. Retrieved April 18, 2017.
  29. ^ Lane, Anthony (January 19, 2015). "Losing Your Way". The New Yorker. Retrieved April 18, 2017.
  30. ^ Kupecki, Josh (February 13, 2015). "Still Alice". The Austin Chronicle. Retrieved April 18, 2017.
  31. ^ Roeper, Richard (January 15, 2015). "'Still Alice': Bland showcase for Julianne Moore's beautiful work". Chicago Sun-Times. Retrieved April 18, 2017.