עודד הוד

כימאי ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר לכימיה שבפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב

עודד הוד (נולד ב-23 באפריל 1973) הוא כימאי ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר לכימיה שבפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, ומופקד על הקתדרה על שם היינמן לכימיה פיזיקלית[1].

עודד הוד
לידה 23 באפריל 1973 (בן 50)
רמת גן, ישראל ישראלישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ערן רבני, רועי בר
מוסדות אוניברסיטת תל אביב

ביוגרפיה עריכה

הוד נולד ברמת גן לישראל (איזי) הוד, פרופסור לרפואה ולחקלאות מהאוניברסיטה העברית ולאמילה (אמי) פרייברון, רופאה, ניצולת שואה. הוא גדל בקריית אונו עד גיל 3 ולאחר מכן משפחתו עברה להתגורר ברחובות.

בין השנים 1991–1994 למד הוד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בכימיה עם חטיבה בפיזיקה כעתודאי[2]. לאחר מכן התגייס לחיל האוויר, שם שירת בין השנים 1994–1998. אחר כך שירת במשרד הביטחון, עד לשנת 2000.

בין השנים 2000–2005 למד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה תאורטית באוניברסיטת תל אביב[2] בהנחייתם של פרופסור ערן רבני (אנ') ופרופסור רועי בר.

בין השנים 2005–2008 ביצע פוסט דוקטורט באוניברסיטת רייס בכימיה חישובית.

בשנים 2010–2012 ניהל את הצומת הישראלי של המרכז האירופי לחישוב אטומי ומולקולרי (CECAM) שבאוניברסיטת תל אביב[2][3].

בין השנים 2011–2016 היה חבר באקדמיה הגלובלית הצעירה.

בין השנים 2012–2017 היה חבר באקדמיה הישראלית הצעירה[4].

הוד נשוי לעדי, כלכלנית במקצועה, ולזוג שלוש בנות.

מחקר עריכה

מחקרו של הוד עוסק בתחום מדע הננו-חומרים החישובי. במסגרת עבודתו הוא חוקר את התכונות האלקטרוניות, המגנטיות, המכניות והאלקטרו-מכניות של חומרים בסקאלה הננומטרית. תוך שימוש בפלטפורמות חישוביות מתקדמות, חוקרת קבוצתו תופעות פיזיקליות רבות הכוללות דינמיקה אלקטרונית במערכות קוונטיות פתוחות, התאבכויות קוונטיות ותופעות קוהרנטיות בצמתים מולקולריים טבעתיים, חיכוך בממשקים ננומטריים בין חומרים שכבתיים וספיחה כימית על-גבי משטחים שונים וביניהם גרפן, ננו-יהלומים וננו-צינוריות סיליקון ובורון ניטריד.

הפוטנציאל היישומי של מחקריו, מקיף מגוון רחב של תחומים טכנולוגיים הכוללים את עולם האלקטרוניקה והספינטרוניקה המולקולרית, תחום הננו-טריבולוגיה העוסק בפיתוח חומרי סיכה מוצקים המבוססים על ננו-חלקיקים שכבתיים, גלאים כימיים אולטרה-רגישים והתקנים ננו-אלקטרו-מכניים לצורכי ניווט ובקרה.[2]

פרסים והוקרה עריכה

  • 1991 – פרס עבור מועמדות יוצאת דופן לתואר ראשון
  • 1992–1994 – מצטיין דיקן
  • 2003 – פרס קרן דון ושרה מאריין, פרס סלים ורחל בנין לסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים
  • 2005 – מלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט, מלגת תוכנית פולברייט לפוסט-דוקטורט[2]
  • 2011 – נבחר כחבר באקדמיה הגלובלית הצעירה
  • 2012 – פרס רקטור אוניברסיטת תל אביב על הצטיינות בהוראה, נבחר כחבר באקדמיה הישראלית הצעירה[2][4]
  • 2015 – פרס רקטור אוניברסיטת תל אביב על הצטיינות בהוראה
  • 2017 – פרס רקטור אוניברסיטת תל אביב על הצטיינות בהוראה, פרס משפחת כדר על מחקר מצטיין
  • 2019 – פרס רקטור אוניברסיטת תל אביב על הצטיינות בהוראה
  • 2021 – הופקד על קתדרת היינמן לכימיה פיזיקלית
  • 2023 – פרס משפחת טנא על שם לאה טנא לננו-מדע המוענק על ידי החברה הישראלית לכימיה

מאמרים נבחרים עריכה

  • V. Barone, O. Hod, and G. E. Scuseria, "Electronic Structure and Stability of Semiconducting Graphene Nanoribbons", Nano Lett. 6, 2748-2754 (2006).
  • O. Hod, V. Barone, J. E. Peralta, and G. E. Scuseria, "Enhanced Half-Metallicity in Edge-Oxidized Zigzag Graphene Nanoribbons", Nano Lett. 7, 2295-2299 (2007). arXiv:0704.2043.
  • O. Hod, V. Barone, and G. E. Scuseria, "Half-Metallic Graphene Nanodots: A Comprehensive First-Principles Theoretical Study", Phys. Rev. B 77, 035411 (2008). arXiv:0709.0938.
  • N. Marom, J. Bernstein, J. Garel, A. Tkatchenko, E. Joselevich, L. Kronik, and O. Hod, "Stacking and Registry Effects in Layered Materials: The Case of Hexagonal Boron Nitride", Phys. Rev. Lett. 105, 046801 (2010). arXiv:1002.1728 .
  • O. Hod, E. Meyer, Q. Zheng, and M. Urbakh, "Structural Superlubricity and Ultralow Friction Across the Length Scales", Nature 563, 485-492 (2018).
  • N. Marom, A. Tkatchenko, M. Rossi, V. V. Gobre, O. Hod, M. Scheffler, and L. Kronik, "Dispersion Interactions with Density-Functional Theory: Benchmarking Semi-Empirical and Inter-Atomic Pair-Wise Corrected Density Functionals", J. Chem. Theory Comput. 7, 3944-3951 (2011).
  • O. Hod, "Graphite and Hexagonal Boron-Nitride have the Same Interlayer Distance. Why?", J. Chem. Theory Comput. 8, 1360-1369 (2012). arXiv:1109.3813
  • Y. Song, D. Mandelli, O. Hod, M. Urbakh, M. Ma, and Q. Zheng, "Robust Microscale Superlubricity in Graphite/Hexagonal Boron Nitride Layered Heterojunctions", Nat. Mater. 17, 894-899 (2018).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה