פתיחת התפריט הראשי

עונת המעשרות

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר איזון בין הסברים לבין ציטוטים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המשניות הראשונות במסכת מעשרות עוסקות בשלבי גידול שונים המחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. במשנה הראשונה במסכת נאמר כך:

כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגדוליו מן הארץ חייב במעשרות ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול וכל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל

מהמשנה עולים שני כללים. מהכלל הראשון עולה התנאי שבכדי להתחייב, הגידול צריך להיות בגדר אוכל. בכלל השני המשנה מבארת שהגידול מתחייב ברגע הראשון שבו מוגדר כאוכל, אלא שיש שני מצבים שונים:

  • כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל - כבר מרגע ראשוני מאד מוגדר כאוכל, ולכן מתחייב מיד.
  • כל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל - בתחילת הגידול אינו עונה לגדר אוכל, ורק לבסוף כשנהיה אוכל מתחייב בתרומות ומעשרות.

המשניות ב'- ד' מפרטות את המועד הזה בפירות שונים. אם כן, עונת המעשרות הוא הזמן שבו הגידול מגיע לכלל הגדרת אוכל, דבר המשתנה בין גידול לגידול. וכן כתב הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מעשרות, פרק ב', הלכה ג'):

אינן חייבין במעשר עד שיגדלו ויעשו אוכל ... וזו היא עונת המעשרות

וכן פסק השולחן ערוך (סימן של"א, ע"ט):

כל פרי שמקטנותו הוא ראוי לאכילה ואינו מניח אותו אלא כדי להוסיף בגופו, מיד הוא חייב במעשרות. וכל פרי שאינו ראוי לאכילה בקטנו, אינו חייב במעשרות עד שיגיע לעונת המעשרות


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.