עזרא ברנע

איש חינוך, פייטן, מוזיקאי וחזן ישראלי

עזרא ברנע (נולד ב-1935) הוא איש חינוך ומוזיקאי, פייטן וחזן מומחה בסוגת החזנות הספרדית, מייסד "בית הספר המרכזי לחזנות ולשירה יהודית" ו"הוועד להוצאת כתביו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל". בין השנים 19852009 שימש כמנהל "מכון רננות". בשנת 2009 קיבל את אות יקיר העיר ירושלים.

עזרא ברנע
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1935 (בן 89 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות קריית משה, ירושלים
מקום לימודים ישיבת שערי ציון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנכ"ל מכון רננות ומייסד בית הספר המרכזי לחזנות, יוזם מפעל התיעוד והשימור של מסורות ישראל
סוגה חזנות, פיוטים
פרסים והוקרה יקיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשכונת הבוכרים שבירושלים בשנת 1935 לנחמיה עזרא מזרחי. השם "ברנע" הוא ראשי תיבות שמו של אביו, בר נחמיה עזרא.

בצעירותו למד בבית הספר היסודי "תלמוד תורה מזרחי" ובהמשך עבר לבית הספר "אלומה". מגיל צעיר שימש כחזן, והתוודע למסורות התפילה והפיוטים של יהודי ירושלים.

בשנת 1948 החל ללמוד בישיבת שערי ציון אצל הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ובסיום לימודיו התגייס לצה"ל. כשסיים את שירותו בצה"ל החל לעסוק בחינוך, ושימש כמנהל בתי ספר בחבל עדולם.

בשנת 1962 חזר לירושלים ומונה לשמש כסגן מנהל בית הספר "ענף החיים". בשנת 1967 מונה לשמש כמנהל בית הספר "מוריה".

בשנת 1985 מונה לשמש כמנהל מכון "רננות״ - המכון למוזיקה יהודית בירושלים, ושימש בו גם כמורה לחזנות בהתנדבות. במקביל ייסד במסגרת המכון את "בית הספר המרכזי לחזנות ולשירה יהודית" בירושלים, בבת ים ובערים נוספות, והקפיד ללמד בו את מסורות התפילה והפיוט השונות, בשילוב מזרח ומערב.

בשנת 1987 יזם את מפעל התיעוד, השימור וההצלה של המסורות המוזיקליות של 27 עדות ישראל השונות. נכון לשנת 2009 נצברו בו כ-45 אלף פריטים, וראו אור 150 אלבומים בתקליטורים ובקלטות.

במקביל לעבודתו במכון רננות, הרצה בהתנדבות בחוגים ברחבי הארץ, וייסד את הוועד להוצאת כתביו של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.

היכרותו עם הרב עוזיאל החלה כשהיה בן 13, כשהרב הזמינו ללמוד בישיבתו, על אף גילו הצעיר. בשנתיים האחרונות לחייו של הרב עוזיאל, ברנע היה מגיע מדי יום לביתו של הרב ומעתיק מכתב ידו של הרב את ספרו "הגיוני עוזיאל".

במסגרת הוועד שייסד, נכון לשנת 2016, הוצאו לאור 33 כרכים מעזבונו של הרב, והופקו שני סרטים על חייו.

במשך כ-30 שנים שימש כחזנו של הרב מרדכי אליהו בבית הכנסת "היכל יעקב" בירושלים, והמשיך למלא תפקיד זה גם לאחר פטירת הרב.

בשנת 2009 הוענק לו עיטור אות יקיר העיר ירושלים, בגין: עבודתו החינוכית, תרומתו לתרבותה של העיר ומפעל התיעוד, הפרסום וההנחלה של מסורותיהן המוזיקליות של עדות ישראל.

קישורים חיצוניים עריכה