מרדכי אליהו

פוסק ומקובל, כיהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי לישראל

הרב מרדכי אליהו[1] (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"גה'תשנ"ג (19831993).

הרב מרדכי אליהו
לידה 3 במרץ 1929
כ"א באדר א' ה'תרפ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 7 ביוני 2010 (בגיל 81)
כ"ה בסיון ה'תש"ע
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה ישיבת פורת יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 7 ביוני 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה ועוד
תפקידים נוספים דיין
רבותיו הרבנים עזרא עטייה, מרדכי שרעבי, ישראל אבוחצירא, עובדיה הדאיה, יצחק נסים
תלמידיו בנו, הרב שמואל אליהו
הרב מנחם בורשטין
הרב שמואל זעפרני
חיבוריו מאמר מרדכי, דרכי טהרה, שו"ת הרב הראשי, שו"ת קול אליהו, שו"ת מאמר מרדכי, דברי מרדכי
בן או בת זוג צביה אליהו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
הרב הראשי לישראל הספרדי ה־5
19831993
(כ־10 שנים)
שותף לרבנות אברהם שפירא (הרב האשכנזי)
www.harav.org/kolen.html
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות.
הרב אליהו כאברך

ביוגרפיה עריכה

ראשית דרכו עריכה

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב סלמאן אליהו, מקובל שעלה מבגדד לפי הוראת רבו יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי"), ולמזל לבית צדקה, אחותו של הרב יהודה צדקה ונכדת אחותו של ה"בן איש חי"[2]. העוני בביתם היה רב, ובגיל אחת עשרה נפטר אביו. בשל המצב הכלכלי נאלץ לעבוד בגיל צעיר כמוכר חומוס מבושל בשוק הירושלמי. מאוחר יותר היה מתייג מזוזות שכתב אחיו הרב נעים בן אליהו.

מילדותו התבלט בכישרונו. כיוון שבבית משפחתו לא היו מצויים ספרים רבים, קיבל מהרב בן ציון חזן מפתח להיכל ישיבת פורת יוסף ושם היה לומד מדי ערב. בצעירותו למד אצל הרבנים עזרא עטיה ויוסף בבליקי בישיבת פורת יוסף ואצל הרב צדקה חוצין. במלחמת העצמאות, השתתף בהקמת ביצורים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי.

באפריל 1950 נמנה עם חברי "ברית הקנאים"[3]. הייתה זו מחתרת שמטרתה הייתה כפיית חוקי הדת היהודית במדינת ישראל והקמת מדינת הלכה. הרב אליהו, שכּונה "יאיר", עסק בקבלת חברים לקבוצה, בגיוס הון לפעולתה ובאיתור מקומות מחבוא לנשק[4]. במאי 1951 נעצר עם עוד 40 מחברי הארגון. במשפטו הודה ב־24 סעיפי אישום, בהם גרימת נזק לאטליז, הטפה להשמדת תיקי יוצאי צבא, החזקת מכשיר מסוכן, החזקת נשק, גרימת נזק למכוניות שנסעו בשבת ושליחת מכתב איום בחבלה לנהגי מוניות שייסעו בשבת[5]. הוא נדון לעשרה חודשי מאסר[6]. במשפטו אמר: ”הרגשתי כי ליהודים יש הרגשת נחיתות הגורמת ליחס של זלזול אליהם מצד הזולת, דבר המשפיע גם על המנהיגות. בח' בניסן תש"י נפגשנו בפנימיית ישיבת 'פורת יוסף' שבירושלים, והחלטנו על ייסוד ארגון שמטרתו החדרת גאווה יהודית. [...] האמנתי כי באמצעות המחתרת נוכל להשליט חיי תורה במדינה”[7].

לימים אמר: ”אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו, לא שהתורה השתנתה חס־וחלילה אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה”[8].

הרב אליהו שימש רבנים אחדים, בהם הרב אברהם ישעיה קרליץ (ה"חזון איש")[9] והרב יצחק נסים[10], והיה מקורב לרב מרדכי שרעבי, ולרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי)[11].

בכ' באייר ה'תש"ך (17 במאי 1960) הועלו עצמותיו של החיד"א מליבורנו שבאיטליה לישראל. הרב יצחק נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לטפל בקבורתו בהר המנוחות בירושלים[12].

כדיין וכרב ראשי לישראל עריכה

בראשית שנת ה'תש"ך (1960) השלים את לימודיו בבית המדרש לרבנים ולדיינים של הרב יצחק נסים וקיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית[13]. הוא התמנה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בבית הדין הרבני בבאר שבע[14]. לאחר ארבע שנים עבר לבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובשנת תש"ל התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול[15]. בשנת תש"ל (1970) מונה בידי מועצת הרבנות הראשית לחבר ועדת הבוחנים לדיינים[16]. כאשר לאחר זמן צורף הרב אברהם אלקנה שפירא לבית הדין הגדול, סירב הרב אליהו לעמוד בראש ההרכב, אף שמפני ותיקותו נועד לכך לפי הנהלים בבית הדין, והתנה את השתתפותו בכך שהרב שפירא הוא אשר יכהן כאב בית הדין.[17]

בד' בניסן ה'תשמ"ג נבחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל במקומו של הרב עובדיה יוסף, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב אליהו בקשי דורון, שזכה ב־49 קולות[18]. הכתרתו התקיימה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה בירושלים[19]. לצדו כיהן ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[20].

תקופת כהונתם התבלטה בשיתוף פעולה בין הרבנים הראשיים, בין השאר הנהיגו שישיבות מועצת הרבנות הראשית תתקיימנה לסירוגין - שבוע אצל האחד מהם ושבוע אצל עמיתו[21], כמו כן הציב כל אחד מהם בלשכתו כיסא תואם לשלו - עבור עמיתו. והקפידו להיפגש בכל שבוע ולדון יחדיו בנושאים שעל הפרק[22]. הם פעלו להעלאת רמת הכשרות של הרבנות הראשית והקפידו להיות מעורבים בפרטיה, תוך שליחת שליחים ברחבי העולם, זימונים של רבנים ואנשי מקצוע, ובדיקה אישית של רשימות מוצרים וחמרי גלם[23]. במסגרת כך הם יזמו כללים ותקנות בענייני כשרות ארציים ובענייני היבוא ושחיטת הבשר בחו"ל, והפעילו ביקורת קפדנית על צוותי השחיטות היוצאים לחו"ל, שהעלתה את רמת הכשרות של שחיטת חו"ל[24].

מלבד העיסוק בנושאי רבנות קלסיים, כגון כשרות ונישואים, עסקה הרבנות בנושאים ציבוריים, כמו שביתת האחיות[25]. כן בלט החידוש בהכרעת הרבנות הראשית בהנהגתם בעניין קביעת רגע המוות[26], פסיקה שסללה את ההכשר ההלכתי להשתלת איברים בישראל.

כרב ראשי הרבה לבקר ביישובים ובבתי ספר חילוניים, וכן בקהילות יהודיות בעולם.

בשנת ה'תשס"ט (2009) החל להוציא סדרת ספרים בשם שו"ת הרב הראשי המבוססים על שאלות שהופנו אליו כאשר כיהן כרב הראשי לישראל. התשובות בספר קצרות, בניגוד לדיון הלמדני המאפיין את סדרת ספריו שו"ת מאמר מרדכי[27].

 
הרב מרדכי אליהו בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב אברהם שפירא

מנהיג ציבור עריכה

גם לאחר שסיים את כהונתו כרב ראשי, היה הרב אליהו המנהיג הרוחני של רבים בציבור הדתי לאומי, אך גם של מי שאינם ציוניים. היה ידוע כמקובל וכ'עושה נסים'.[28] הוא קיבל קהל וחילק ברכות ועצות למבקשים. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב אברהם אלקנה שפירא.[29][30]

זוהה עם חוגי ישיבת מרכז הרב ורבים מהם עמדו איתו בקשר קרוב, במשך תקופה מסוימת הוא מסר שיעור יומי קבוע לקבוצה של תלמידים מהישיבה, בהם בנו הרב שמואל[31]. היה ידיד קרוב של ראשה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[32]. כשקבוצה מהישיבה שערערה על הרב שפירא פרשה והקימה את ישיבת הר המור, כתב מכתב חריף בגנות המעשה ובחומרת איסורו, והרחיב בו על היות הרב שפירא רבם המובהק של רוב ככל רבני וגדולי הציונות הדתית.[33]

הרב אליהו שימש נשיא "קרן מורשת", רשת הגרעינים התורניים הגדולה ביותר בזמנה, שנסגרה ב־2005. פרסם מדי שבוע מאמר קצר בעלון פרשת השבוע של "תנועת מעייני הישועה".

הרב אליהו היה נשיא של הכולל "דרכי הוראה" בירושלים, שבראשות בנו הרב יוסף אליהו. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בישראל ומחוצה לה. ברחבי העולם ישנם למעלה מ־60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ.

הרב אליהו העביר שיעור שבועי בהלכה ואגדה בכל יום שני בערב בבית הכנסת שלו בשכונת קריית משה בירושלים. שיעורים אלו היו מועברים באמצעות לווין לאלפי אנשים מהארץ ומהעולם הצופים בהם. לאחר מכן היו השיעורים משוכתבים ומופצים בבתי כנסת רבים באלפי עותקים באמצעות עלון פרשת שבוע שנקרא "קול צופיך".

הרב אליהו היה רבו של המרגל האמריקאי־ישראלי יונתן פולארד, השתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שבארצות הברית תשע פעמים[34].

לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, פעל יחד עם עמיתו הרב אברהם שפירא, הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור, להקמת מיזם "אוצר הארץ", המעודד ומספק גידולי חקלאות יהודית כשרה, כדי לתמוך בחקלאות היהודית ולחזק את שמירת השמיטה וקדושת שביעית[35].

הרב אליהו התנגד באופן נחרץ לארגון רבני צהר, גישתם ותפיסתם. הוא ראה בהם נזק ליהדות ועולם הרבנות, ואף לפני פטירתו ביקש שיפעלו נגדם ויבלמו את תוכניותיהם[36].

פטירתו וקבורתו עריכה

הרב אליהו נפטר בכ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010 בגיל 81, לאחר תקופה של כשנתיים שבה חלה הידרדרות במצב בריאותו. כמאה אלף אנשים השתתפו בהלווייתו[37], הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים באוהל שבו קבור החיד"א, שאת עצמותיו העלה לארץ וקבר שם חמישים שנה קודם לכן.

המצבה שעל קברו נבנתה בעבודה עברית בחוות גבעות עולם באיתמר. המצבה נבנתה מאבנים מארבע ערי הקודש - ירושלים, חברון, צפת וטבריה, וכן מקבר יוסף שבשכם. הוגה רעיון המצבה ויוצרה הוא האמן אסף קדרון. מאות מבוגרים ובני נוער הגיעו מישראל ומחוצה לה כדי לקחת חלק בהקמת המצבה. את הכיתוב על מצבתו כתבו הרבנים חיים סבתו ושבתי סבתו[38]. בין הכיתוב על מצבתו חקוק: ”אהבת עולם נפשו בערה, מזבח תוקד סתר עליון סתרה. עוצם עיונו חוט השערה, לפני קודשו זרחה נהרה, מעפעפי שחר רוחו שוררה, יושב על מדין באמונה ויושרה. פסקיו קבע באהבת תורה, מאמר מרדכי דרכי טהרה. אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה, ברגבי ארצינו דבק בגבורה. אומה שלמה באהבתו קשורה, טוהר עיניו אלה אזכרה. הרי בתורה עלה בסערה, בחיי עולם נפשו תהיה צרורה. נלב"ע כ"ה סיוון תש"ע”.

על קברו הוקמה מחיצת הפרדה בין גברים לנשים. המקום בו נקבר בהר המנוחות שופץ, והפך למוקד עלייה לרגל. האזכרות השנתיות מתקיימות ליד מתחם זה בהר המנוחות.

הנצחתו עריכה

לאחר פטירתו הוקמו ישיבות ותלמודי תורה על שמו. רחובות על שמו נקראו בצפת[39], לוד[40], בית שמש ועוד. בשנת 2017 הכריזה עיריית ירושלים על הקמת שכונה על שמו[41].

גישתו ההלכתית והשקפת עולמו עריכה

 
הרב מרדכי אליהו

פסיקה על פי הקבלה עריכה

כמקובל בקרב הספרדים, גם הרב מרדכי אליהו קיבל את העיקרון שיש לנהוג על פי פסקי הרב יוסף קארו. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו[42]. דרכו להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות ספר הזוהר והמקובלים ובפסקיו הוא משלב מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי (הרש"ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים. בשיטה זו הוא ממשיך את דרכם של בן איש חי וכף החיים[43].

במבוא לספרו שו"ת מאמר מרדכי, הרב אליהו הסביר את שיטת פסיקתו ומהם כללי הפסיקה על פי הקבלה.

הרב אליהו טען כי על האשכנזים לשמור על מנהגי אבותם ודרך פסיקתם. בשנת תשל"ח כתב בהקדמת ספרו "ספר הלכה": ”אין ספר זה מתיימר להורות הלכה לבני עדות אשכנז, ולא יפסקו ממנו הלכה למעשה עד שישאלו רב מומחה, כי ספרי הלכה לנוהגים כמנהג אשכנז יש רבים...”. אמנם מאוחר יותר כאשר פרסם את ספרו "דרכי טהרה" הוא ייעד אותו לספרדים ואשכנזים כאחד.

הספר 'דרכי הלכה' כולל את הערותיו על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. בהקדמה כתב: ”היום ב"ה שזכינו לקיבוץ גלויות, ובכל קהילה יש אנשים מעדות שונות הלומדים ומתפללים יחד וחיים כאחד, והמלמד כקהילה כזו לא יכול ללמד מספרי ההלכה הרגילים בסתם, כי אז עלול הוא ללמד הלכה הנכונה לבני עדה אחת ובני העדה אחרת צריכים לנהוג אחרת, על כן צריך ספר אחד שילקט בתוכו את פסקי ההלכה לעדות הספרדים והאשכנזים גם יחד.”[44]. הרב שמואל זעפרני, אומר כי הסיבה שבחר דווקא בספר אשכנזי כדי לכתוב עליו את הערותיו נובעת ממגמתו הכללית בפסיקותיו לאחד בין העדות. ספרו 'הלכות חגים' היה מיועד לספרדים בלבד. אולם בעקבות בקשת רבנים אשכנזים שיכתוב את מנהגיהם בספר, נענה להם הרב אליהו והוסיף את מנהגיהם[45].

רב מקל או מחמיר עריכה

פסיקותיו של הרב אליהו נחשבות מחמירות באופן יחסי לעומת הרב עובדיה יוסף[46]. בנו, הרב שמואל אליהו (רב העיר צפת), טען כי אביו החמיר על עצמו בנושאים רבים, אולם בפסיקתו הציבורית לעיתים היה מחמיר ולעיתים מקל מאוד, לפי הנסיבות[47]. הרב יהודה עמיחי אמר כי בהלכות שבת הרב אליהו החמיר, אולם בענייני מראות הדמים בהלכות נידה היה דווקא מקל: "אני חושב שהכוונה שלו לא הייתה להחמיר אלא להיות אדם שלם, אדם מהודר. אם אפשר לצאת ידי כל השיטות בלי שייווצר הפסד – מדוע לא לעשות זאת?"[45].

בעניין החלוקה בין הרבנים מחמירים ומקילים התבטא הרב אליהו עצמו: ”אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסוים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו”[48].

קיצור במקורות ההלכה עריכה

הרב אליהו כתב כי קיצר בהבאת המקורות: ”כל הלכה והלכה אפשר היה לכתוב לה מקורות ענפים ורחבים, ולעיתים עשרות שו"תים דברו באותו נושא. הלכה שראינו שנמצאת בספר כף החיים שהוא ספר נפלא האוסף הלכות במקורם – לא רצינו להעתיק את כל הספרים המוזכרים שם. וכן בפוסקים המוזכרים במשנה ברורה... ולקיצור המקור עשינו כן”[49]. וכך נהג בספריו שיצאו לאור בחייו. לאחר פטירתו החליטו חכמי מכון דרכי הוראה לרבנים המוציא לאור את כתביו כי בספרים החדשים שיצאו לאור (כדוגמת מאמר מרדכי - הלכות שבת), ההלכה הפסוקה תובא למעלה, ולמטה יצוינו המקורות בהרחבה (על פי דברים שהרב עצמו כתב במקומות שונים)[50].

פסקי הלכה עריכה

דוגמאות לפסיקותיו הידועות:

  • תמיכה בהיתר מכירה בשנת השמיטה[51], בעקבות מסורת פסיקה ספרדית בנושא זה.
  • יש לומר הלל בלא ברכה ביום העצמאות, ואין לומר תחנון[52], אך אין לבטל את מנהגי ספירת העומר, ובהם איסור גילוח ואיסור ניגון בכלי נגינה.
  • התיר לאשה נשואה לכסות את שער ראשה בפאה נכרית בתוספת כובע או מטפחת, וכן נוהגת עד היום אלמנתו צביה אליהו.
  • קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" לתרומת איברים, על אף שהיה שותף להחלטה של מועצת הרבנות הראשית המתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי[53]. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך, ולא לתת היתר מראש[54], ואכן, בשאלה מעשית שהובאה לפניו התיר את תרומת האיברים[55].
  • הסתייג משימוש רחב בבדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות, משום שתוצאותיה עלולות להטיל כתם של ממזרות[56].
  • איסור לאכול מצה עשירה (הנעשית באופן תעשייתי) לספרדים בחג הפסח, כדומה למנהג האשכנזים, מכיוון שיש חשש לתערובת מים, זאת בניגוד לדעתו של הרב עובדיה יוסף.
  • איסור אכילת טחינה וחומוס שהוכנו על ידי נוכרים[57] מפני שלשיטתו גם בשומשום, ממנו מוכנים מוצרים אלו, יש איסור בישולי נוכרים. העובדה כי בזמן פרסום דעה זו לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים, הובילה למעשה למניעה כללית משימוש במוצרים אלו, על פי דעה זו. בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישול עכו"ם.
  • איסור לבנות לשרת בשירות לאומי[58]. בנו, הרב שמואל אליהו, נשאל ישירות לדעתו של אביו, והוא השיב כי אביו אינו מתנגד לשירות לאומי באופן גורף, אלא כל מקרה נידון לגופו, וכי יש פעמים שאביו התיר, ויש פעמים שאביו אסר[59].
  • התנגד לעלייה להר הבית, אך קרא להקים בו בית כנסת במקומות המותרים[60].
 
הרב מרדכי אליהו עם הרב נתן בוקובזה (נראה מגבו) בישיבתו בנתיבות

מפסקיו כדיין בבית הדין הרבני הגדול עריכה

  • בתי הדין הרבניים הממונים מטעם המדינה והתקבלו על ידי הציבור, וכל שכן בית הדין הרבני הגדול, רשאים להכריע בדין על פי אומדן הדעת והוכחות נסיבתיות חזקות גם ללא עדות ברורה[61].
  • ראוי לכנס פורום מתאים של רבנים גדולים שיתקנו תקנה המחייבת את הצד המפסיד בדינו בהוצאות המשפט[62].
  • לבן יש זכות קדימה לרשת משרת רבנות של אביו, אם הוא ראוי לכך. למרות זאת, רשאים מנהיגי הציבור להחליט מראש כתקנה קבועה בעיר שהמינויים הם אישיים בלבד[63].
  • אדם שהתחייב לשלם סכום מסוים בהצמדה למדד – חייב בהצמדה גם אם הייתה אינפלציה גבוהה באופן בלתי צפוי, כי הכל יודעים שזוהי אפשרות קיימת, ועל דעת כך מתחייבים[64].

יחסו למדינת ישראל עריכה

בנוגע למדינת ישראל אמר:

אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.

יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול - ריאיון חג עם הרב מרדכי אליהו, הצופה, יום העצמאות תשמ"ז

בפסיקה בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות כתב: ”הרבנות הראשית תיקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים.”[65]. ובמקום אחר: ”לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו.” לכן פסק שלא לומר וידוי ביום זה. עם זאת, פסק שם לומר הלל בלא ברכה לאחר קדיש תתקבל[66].

בני ישיבות וחיילי צה"ל עריכה

הרב אליהו סבור שלמלחמות ישראל בעת הזו יש תוקף של "מלחמת מצווה"[67]. עם זאת, הוא סבור שבחורי ישיבה שיכולים להמשיך בלימודם בישיבה יעשו כן, ומי שאינו מצליח לעשות כך ילמד בישיבת הסדר[68].

בפתיחת ההיכל הורה לומר תפילה לשלום חיילי צה"ל. בסידורו 'קול אליהו' מופיעה תפילה ארוכה לשלום חיילי צה"ל. הוא חיבר תפילת לשם ייחוד עבור חיילים ובה כתב כי מי שמשרת בצה"ל מקיים בכל יום שלוש מצוות עשה דאורייתא[69].

במענה הלכתי שנשאל על התנהגות חיילי צה"ל בעת מהומות ביהודה ושומרון כתב: ”לפי הדין חיילי צה"ל חייבים לשלוט ביד רמה ולהשליט חוק וסדר במקום בו הם נמצאים. אם תוך כדי שליטתם הם נאלצים לפעול בכוח להכות וכו' כיון שאין להם דרך אחרת לפעול זוהי חובתם לפעול כך. כמובן שאין להכות שום אדם סתם אך ורק משום שהוא ערבי, אין זו דרכם של ישראל ולא דרכה של תורה. לאחרונה אנו עדים להתאפקות מירבית של חיילי צה"ל. כמובן שזה נעשה עפ"י הוראות שהוטלו עליהם על ידי מפקדיהם ואף זה הוא חלק מהשלטת חוק וסדר כדי שלא יהיה שלטון איש בידו.”(ראו שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן ר"ט.).

יחסו לחילונים עריכה

כשנשאל בעניין היחס לחילונים השיב:

אין בלבי שום מחשבת ייאוש. אני מעודד מכל סוג של ציבור. אני רואה גם ב"חילוניים" אלה צמא וחיפוש מה שהוא חיובי. גם זה שמחלל שבת או חלילה, אוכל טריפה, הוא בעד זה שיהיה אוכל כשר ותהיה גם שבת. ...תודה לאל, אין כיום אפיקורסים...הכל הם עושים מתוך בורות וחוסר ידע. פשוט, לא למדו ואינם יודעים יהדות אמת מהי ליחיד ולכלל היהודי. לכן, אני חוזר ומבקש משר החינוך והתרבות, שבכל בית ספר ממלכתי יוכנסו שיעורי תורה, יהדות והלכה על ידי רב בישראל. שלא יימצא יהודי שלא יידע מהי שבת, מה טלית ותפילין, מהות החגים ומועדי ישראל.

יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול

לאחר נאום השפנים והחזירים של הרב אלעזר מנחם מן שך, אמר הרב אליהו כי גם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם[70].

יחסו לערבים עריכה

באשר ליחס לאוכלוסייה הערבית טען הרב אליהו כי אסור לפגוע באף ערבי, אלא אם כן מדובר של בדין אדם שבא להרוג אותך ואז אתה מחויב ב"השכם להורגו"[71]. הוא אמר: "ערבי שמתנהג יפה, צריך להתנהג איתו יפה, ערבי שמרים אבן או יורה הוא אויב. ארץ ישראל שייכת לנו והערבים הם כאן בבחינת גר תושב. כעת, מאחר שכבר הוקמה הרשות הפלסטינית אני מציע לערבים אוטונומיה עירונית."[72]

יחסו למערכת החוק עריכה

בדומה לרבנים אחרים, הרב אליהו התנגד להליכה לבתי המשפט הישראלים, כדין ערכאות של גויים מאחר שאינם דנים על פי דין תורה. מאידך ציין כי יש מקרים שבהם מותר ללכת לדון שם, כגון אם הנתבע הוא אדם אלים שאינו רוצה להגיע לדיון בבית דין רבני, היתר המבוסס על דברי השולחן ערוך[73][74].

הרב אליהו החיל על המקרה הישראלי את הכלל דינא דמלכותא דינא. לדעתו חוקי השלטון וסדריו מחייבים במה שנוגע לניהול ענייני המדינה, כל עוד אינו נוגד את חוקי התורה[75].

תוכנית ההתנתקות עריכה

לאחר ההחלטה על תוכנית ההתנתקות אמר פעמים רבות, במהלכן של הפגנות ועצרות התנגדות לתוכנית, שההתנתקות לא תתגשם – "היֹה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות".

היה ממובילי המאבק הרבני בתוכנית ההתנתקות, לצד עמיתו הרב אברהם אלקנה שפירא. בנוגע לחיילים האמורים לבצע את הפינוי, הביע את דעתו כי יש להיזהר שלא לפרק את הצבא ולכן אין להכריז על סירוב פקודה, אולם מאידך ביצוע התוכנית הוא איסור תורה ולכן על החייל לבקש ממפקדיו שלא לבצע את הפינוי, משום שהוא אינו מסוגל לבצעו, ואם אף על פי כן פוקדים עליו - שלא יכריז סירוב פקודה, אך יימנע מלבצעה. עוזרו, הרב שמואל זעפרני, התבטא בשמו: "אם יש כאלה חיילים שאונסים אותם לבצע אז שיגשו לתוך הבית ישבו עם המשפחות שם, ויבכו איתם"[76][77].

ספריו עריכה

 
הרב מרדכי אליהו עם האדמו"ר מצאנז

הלכה למעשה עריכה

  • "דרכי הלכה" – הערות והארות לפי מנהג הספרדים ובני עדות המזרח על הספר קיצור שולחן ערוך לרב שלמה גאנצפריד
  • דרכי טהרה – הלכות נידה וטהרת המשפחה, והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת הנקראת "קיצור דרכי טהרה".
  • מאמר מרדכי – לימות החול – פסקי הלכה והנהגות בענייני אורח חיים (מקביל לשולחן ערוך סימנים א'–ר"מ), ירושלים ה'תשע"ג. בעבר יצא בשם "ספר הלכה (חלקים א'-ב')".
  • מאמר מרדכי – שבת – פסקי הלכה והנהגות בענייני שבת בתוספת הערות וביאורים. לספרדים ואשכנזים, חמישה כרכים
  • מאמר מרדכי – למועדים ולימים – ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים (מקביל לשולחן ערוך סימנים תכ"ט–תרצ"ז). בעבר יצא ספר זה בשם "הלכות חגים".
  • מאמר מרדכי – ושבתה הארץ – פסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים. בעבר יצא בשם זה גם כרך הכולל שו"ת ומאמרים בנושא. כיום כרך זה נדפס גם בשו"ת מאמר מרדכי חלק ה'.
  • מאמר מרדכי - הלכות סת"ם חלק א'.
  • מאמר מרדכי - הלכות חנוכה.
  • מאמר מרדכי – צרור החיים – שאלות ותשובות קצרות בהלכות אבילות. נכתב על ידי תלמידו, הרב מישאל רובין, חברון תשס"ג[78].
  • מן המותר בפיך – חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים, בעריכת הרב מאיר לובין
  • קיצור דרכי טהרה – קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות נידה וטהרת המשפחה

שאלות ותשובות ומאמרי הלכה עריכה

  • אמרי מרדכי – מאמרי הלכה וחידודים על שולחן ערוך אורח חיים. נערך על ידי הרב שמואל זעפרני והרב דוד פתחי, ירושלים ה'תשס"ז.
  • מאמר מרדכי – שיעורי י"ג אלול – דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב.
  • שו"ת הרב הראשישאלות ותשובות שהופנו אליו בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, שלושה כרכים לפי סדר כרונולגי.
  • שו"ת מאמר מרדכי – סדרה הכוללת תשובות ארוכות. שני הכרכים הראשונים עוסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הכרך השלישי עוסק בארבעת חלקי השולחן ערוך, קדושת ירושלים ובנית בית המקדש. הכרך הרביעי עוסק בהלכות שבת והכרך החמישי בענייני שמיטה.
  • שו"ת דברי מרדכי – חוברת שאלות ותשובות בהלכות נידה, עם ביאור "באר מרדכי" מתלמידו הרב מרדכי זרניקיאן.
  • שו"ת קול אליהו – שבת – שאלות ותשובות ופסקי הלכה בענייני שמירת שבת שהופנו לרב ברדיו מורשת וקול האמת, בתוספת מקורות והערות, ירושלים תשע"ה.

דרשות, הגות ומחשבה עריכה

  • דברי מרדכי – דברי זיכרון והספד – דברי זיכרון והספד על גדולי תורה, מקובלים ועוד. ערוך מכתבי יד ומהקלטות, מכון דרכי הוראה.
  • דברי מרדכי – ירח האיתנים – דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי תשרי (בעבר יצא ספר זה בשם "אמרי אליהו" וכן כחוברת בשם "מאמר מרדכי – ירח האיתנים").
  • דברי מרדכי – על התורה – דרשות, מאמרים והלכות על התורה, חמישה כרכים.
  • "אביהם של ישראל - על התורה" - דרשות, מאמרים וסיפורים על סדר פרשות התורה, חמישה כרכים.
  • ויאמר מרדכי – דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות ויום ירושלים), דברי זיכרון ושיחות לנשים, בעריכת הרב מאיר טויזר.
  • מפי אליהו – אוצר דברי תורה וחכמת חיים משולבים עם סיפורים ומעשיות, בעריכת הרב יוסף אלנקווה, תשע"א. רוב הסיפורים פורסמו בסדרת הספרים "אביהם של ישראל – על התורה" שערך בנו הרב שמואל אליהו.
  • "אביהם של ישראל – הגדה של פסח" – הלכות, ביאורים ופירושים על ההגדה של פסח, לאשכנזים ולספרדים, נערך מתוך ספריו. בהוצאת דרכי הוראה, מהדורה שנייה ה'תשע"ד.

סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה על פי פסקיו עריכה

  • בשער המלך – חוברת תפילות וסגולות בתוספת סיפורים עליו, הוצאה פרטית, תשע"א.
  • גאולת אליהו – סדר תפילות ליום העצמאות ויום ירושלים בתוספת הלכות ומאמרים מהרב. נערך בהנחיית ראש לשכתו, הרב שמואל זעפרני, הוצאת עמותת "להאיר בלבבות", ירושלים תשע"ה.
  • ישועות מרדכי – תפילות וסגולות בכתב ידו, נלקט ונערך על ידי עוזרו אסף אהרוני, תשע"א
  • סדר הסליחות השלם – כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה. דרכי הוראה לרבנים.
  • סדר הלימוד לליל שביעי של פסח, הוצאת גרף מוד, תש"פ.
  • קול אליהו – סידור לשבת וימי חול עם הלכות. כמו כן יצאו בנפרד: סידור מנחה וערבית, סידור לשבת קודש. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו. דרכי הוראה לרבנים. יצא במהדורות שונות.
  • קול אליהו – לתשעה באב, עם הלכות. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו.
  • קריאי מועד – קול אליהו – תיקון ליל שבועות והלכותיו עם הלכות ברכות הנהנין. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו.
  • קריאי מועד – קול אליהו – ליל הושענא רבה והלכותיו עם הלכות ברכת הנהנין.
  • קול יעקב – מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות), בתוספת הלכות. רוב ההלכות התפרסמו מאוחר יותר בספר "מאמר מרדכי – למועדים וימים". נערך על ידי בנו הרב שמואל.
  • שפתי תפתח – סידור קול אליהו – סידור לתלמידים עם הלכות, בתוספת פירוש רעיוני מהרב שמואל אליהו. לספרדים ואשכנזים. ירושלים ה'תשע"א.
  • תהילים כינור דוד – כולל הלכות, תפילות, בקשות וסדר לימוד ותפילה על קברי צדיקים.

משפחתו עריכה

מתלמידיו עריכה

  • הרב הדיין צבי צרפתי-ראש הכולל בישיבת אורות יעקב ברחובות ואב בית דין לגיור

חיבורים על הרב אליהו עריכה

  • הרב שמואל זעפרני, "דורש טוב לעמו", חלק א', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשס"ז. ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו.
  • בנו הרב שמואל אליהו, "אביהם של ישראל", אחד עשר כרכים, לקט סיפורים בליווי תמונות. בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"ז.
  • הרב מרדכי נגארי, איש ההליכות ואיש ההלכה – הראשון לציון המקובל האלקי הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, מעלה אדומים תש"ע.
  • נתנאל ובת-אל אפשטיין, אביהם של ילדי ישראלקומיקס לנוער וילדים, ג' כרכים.
  • בנו הרב יוסף אליהו וחנוך ריגל[79], אביהם של ישראל לילדים, דרכי הוראה לרבנים, ירושלים תשע"א.
  • שאר בשרו הרב אברהם אליעזר סופר מירושלים[80][81][82][83], ספר אַיֶּלֶתּ מּוֹרדְכַיהרב מרדכי אליהומכון אוצר הברכה ירושלים ישראל[84] מחובר לו כל בו לפורים ומסכת פורים[85], מאת החכם והמשכיל הרב אברהם מנחם מנדל מור מחבר הספרים, עיטור סופרים, מבשרת ציון[86][87].
  • אפרת שלג, הרב אליהו (פרשת גדולת מרדכי) – מסכת חייו המופלאה של מרן הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, ירושלים תשע"א[88].
  • הרב משה סופר, זכור לטוב, תולדות חייו עם תמונות, הוצאת יריד הספרים, ירושלים תשע"א[89].
  • "לקט מאמרים על משנתו החינוכית והנהגותיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל" בתוך שמעתין[90].
  • הרב אריאל לוי, פרשת גדולת מרדכי חלק א' – סיפורים שלא סופרו על מרן הראשון לציון זצוק"ל בנושאי ארץ ישראל, חברון תשע"א.
  • גדולת מרדכי – הספדים שנאמרו על הרב אליהו מפי רבנים ותלמידי חכמים[91].
  • הרב חיים בן שושן, באור פניך – ליקוטי סיפורים והנהגות מחיי מורנו ורבנו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, תשע"ב.

אילן יוחסין עריכה

הרב סלמאן אליהו
 
מזל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמעון בן אליהוהרב נעים בן אליהוהרב מרדכי אליהו
 
הרבנית צביה אליהו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה בן אליהוהרב שמואל אליהוהרב יוסף אליהומירב עמור
 


משפחת אשתו עריכה

 
 
 
ר' יחיא בן-שלוש
 
 
 
 
 
 
הרב דוד שלוש (מרקש)
 
 
 
סולטנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סעדה
 
הרב יוסף שלוש
 
דדה
 
הרב יעיש נגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דוד שלושהרב אברהם שלושאביגיל
 
הרב נסים דוד עזראן
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי אליהו
 
הרבנית צביה אליהו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה בן אליהוהרב שמואל אליהוהרב יוסף אליהומירב עמור
 


קישורים חיצוניים עריכה

אתרי אינטרנט
שיעורים, מאמרים וספרים
כתבות ומאמרים
וידאו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זה שמו הנפוץ ובו הוא חתום בכל כתביו וספריו האחרונים שיצאו לאור. בראשית דרכו, ובדומה לאחיו, בחר בשם המשפחה: "בן אליהו". מאוחר יותר כדיין בבית הרבני הגדול שינה את שם משפחתו ל"אליהו"
  2. ^ אחותו של הבן איש חי, פרחה, הייתה אמה של שמחה, שנישאה לרב שאול צדקה – הוריהם של הרב יהודה צדקה ומזל אליהו.
  3. ^ ראו: שמואל זעפרני, מעבירים בכפייה זדונית רבבות אנשים על הדת, מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 ביוני 2011, גיליון 724.
  4. ^ החל משפטם של עצורי "ברית הקנאים", דבר, 31 במאי 1951.
  5. ^ היום פסק הדין במשפט הקנאים הדתיים, דבר, 7 במרץ 1952
  6. ^ פסק הדין במשפט קנאי הדת, דבר, 26 במרץ 1952
    "הרב מרדכי אליהו", בתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006
  7. ^ מצוטט בספרו של אהוד שפרינצק, בין מחאה חוץ פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
  8. ^ יצחק טסלר, הרב הראשי לישראל לשעבר מרדכי אליהו נפטר, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  9. ^ אביהם של ישראל, חלק א, עמ' 35-36.
  10. ^ בספר שו"ת יין הטוב חלק ב (יורה דעה סימן יג) הביא הרב ניסים תשובה מהרב אליהו בעניין אשה שהפרישה חלה; וכעין זה בשו"ת מאמר מרדכי (חלק ב, אורח חיים סימן ז) כתב הרב אליהו: "מחמת טרדותיו המרובות של כבוד הראשון לציון הרב הראשי לישראל שליט"א [כוונתו לרב יצחק נסים], מסר לי להשיב על שאלות כבודו והריני עושה כמצותו".
  11. ^ לרב שרעבי, ראו אביהם של ישראל, חלק ה, עמ' 38–40. להבבא סאלי, ראו בספר 'אוהבם של ישראל - מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ורבים אחרים מספרים על הבבא סאלי', בהוצאת מכון דרכי הוראה לרבנים ואיגוד רבני הקהילות, בעילום שם, המוקדש לעניין
  12. ^ הרב אליהו מספר על העלאת עצמות החיד"א מאיטליה לירושלים, באתר יוטיוב
  13. ^ קול תורה, טבת תש"כ, עמ' כ.
  14. ^ כתבי מינוי לדיינים בבתי-הדין הרבניים (העתקים), באתר ארכיון המדינה, עמ' 61
  15. ^ יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970.
  16. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - תקנות הבחירות למועצת הרבנות הראשית; פרוטוקולים והתכתבות בנושאים שונים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 27
  17. ^ מנכ"ל בתי הדין הרב אליהו בן-דהן, קוממיות גיליון 70
  18. ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר היברובוקס.
  19. ^ ארליך, הרב מרדכי אליהו הוכתר כראשון לציון בעיר העתיקה, באתר דבר (עיתון), ‏14 ביוני 1983
  20. ^ שאול צדקה, הציבור חש ריקנות ומבקש למלא את החלל שבחייו, דבר (עיתון), 16 בספמטבר 1983, עמ' 16-17
  21. ^ הרב איתן אייזמן בסרט הזיכרון מרן הרב אברהם שפירא זצוק"ל - הרבנות הראשית
  22. ^ הרב הראשי לישראל באתר הרב מרדכי אליהו
  23. ^ הרצאה מאת הרב יצחק יעקובוביץ' - ראש אגף הכשרות ברבנות הראשית לשעבר. ראו גם כאן
  24. ^ עדותו של ראש לשכת הרב שפירא - הרב גדעון פרל
  25. ^ ראו כאן בדברי הרב יהושע בן מאיר
  26. ^ הרב פרופ' אברהם שטינברג, קביעת רגע המוות - סקירת עמדות, באתר דעת
  27. ^ הרב משה יניב, סקירה על ספרי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בתוך שמעתין אדר א' תשע"א (גיליון 178, עמודים 117–118).
  28. ^ איתם מגלה: הרב אליהו הציל כוח סיירת משדה מוקשים, אתר סרוגים, 12.1.2011;
    סרט: ריאיון עם הרבנית צביה, אשתו של הרב, אודות נפלאות שראו אצל הרב באתר: 'יוטיוב'
  29. ^ אמנון מרנדה, "הרב שפירא צדק, העקירה היתה שטות", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  30. ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל: בינתיים, לא מזדרזים לפרוש מהממשלה, באתר ynet, 7 ביוני 2004
  31. ^ נושא משא עם הקודש באתר ישיבה
  32. ^ 457 "דברי מרן הראש"ל על ישיבת מרכז הרב" באתר יוטיוב, על הישיבה והרב שפירא
  33. ^ חדשות כיפה, ‏הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל", באתר כיפה, 03 באוקטובר, 2017 18:13, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46
  34. ^ משה בן חיים, פולארד השתחרר: הרב זעפרני מדבר על הביקור בצינוק, אתר חב"ד און ליין, ח' בכסלו תשע"ו
  35. ^ אוצר הארץ - שמיטה לכתחילה
  36. ^ "הרב אליהו אמר לי: תילחמו בארגון צהר", באתר ערוץ 7
  37. ^ ארי גלהר, מאה אלף בני אדם בהלווית הרב אליהו, באתר ynet, 7 ביוני 2010
  38. ^ אביהם של ישראל, עמוד 292, בעריכת הרב שמואל אליהו, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים
  39. ^ חנוכת רחוב הרב מרדכי אליהו, באתר צפת.נט, ‏11 ביוני 2013
  40. ^ הרחוב החדש בלוד ע"ש הרב מרדכי אליהו נפתח לתנועה, באתר עירית לוד, ‏19-08-2015(הקישור אינו פעיל)
  41. ^ קותי פונדמינסקי, גבעת שאול: אושרה שכונה ע"ש הרב אליהו, באתר mynet ירושלים, ‏26.7.2017
  42. ^ בשו"ת הרב הראשי (תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קצ"ב) הוא כתב: ”מרן הבית יוסף קבלנוהו כפוסק עלינו ואין לזוז מדבריו. הוא כתב בהקדמתו שאין הוא בא לשנות מנהג שנהגו במקום מסוים שבזה הם ימשיכו לנהוג כן. לפיכך יש דינים רבים שאנו נוהגים להחמיר או להקל נגד מרן אם נהגו כן מקדמא דנא.”
  43. ^ הרב מרדכי אליהו, אבן העזר סימן יא, מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול, ירושלים: דרכי הוראה לרבנים, תשס"ו, עמ' תקיא
  44. ^ הקדמת הרב מרדכי אליהו לספר קיצור שולחן ערוך, עם הערות "דרכי הלכה", הוצאת דרכי הוראה לרבנים.
  45. ^ 1 2 יואל יעקובי, פסיקה מאחדת לכל העדות, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2010
  46. ^ למשל: הרב יוסף צבי רימון, על פסיקתו של הרב אליהו כיפה (אתר אינטרנט), כ"ו סיון ה'תש"ע.
  47. ^ הרב שמואל אליהו, מקל או מחמיר, באתר ארגון רבני צהר
  48. ^ הרב מרדכי אליהו, לעשות כל מאמץ כדי לקרב ולאחד את שבטי ישראל, הצופה, ד' אייר תשמ"ג 17.4.83
  49. ^ הקדמה שכתב בשנת תשל"ח לספר הלכה חלק א' בהוצאת תלמוד תורה סוכת דוד
  50. ^ הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי - שבת, חלק א', מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים תשע"ו, הקדמת בני המחבר.
  51. ^ שו"ת מאמר מרדכי חלק ה' סימן כ"א; מאמר מרדכי – ושבתה הארץ פרק י"ח סעיף א'.
  52. ^ שו"ת הרב הראשי, ה'תשמח–ה'תשמ"ט, סימן קנ"ג.
  53. ^ הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית באתר דעת.
  54. ^ אבישי בן חיים, הרב מרדכי אליהו: אל תחתמו על הכרטיס לתרומת איברים, באתר nrg‏, 25 ביוני 2004
  55. ^ במותה ציוותה להם את החיים, באתר ערוץ 7.
  56. ^ הרב אליהו, ‏בדיקת רקמות - זיהוי גנטי וייחוס משפחתי - היבט הלכתי, באתר "דעת", 31 בדצמבר 1997
  57. ^ אבישי בן חיים, הרב אליהו: "אסור לנגב חומוס", באתר nrg‏, 3 ביולי 2005,
  58. ^ תשובת הרב אליהו לרב אביגדור נבנצל, ט"ז בשבט תשנ"ג
  59. ^ הרב שמואל אליהו, דעת הרב אליהו על שירות לאומי, תשובה באתר כיפה
  60. ^ סרטון המציג את דעתו בעניין, באתר מורא מקדש
  61. ^ פסקי דין רבניים, חלק ט', עמוד 34.
  62. ^ פסקי דין רבניים, חלק י, עמ' 3.
  63. ^ פסקי דין רבניים, חלק י', עמוד 60.
  64. ^ פסקי דין רבניים, חלק י"א, עמ' 144.
  65. ^ הרב מרדכי אליהו, כרך תשמ"ח-תשמ"ט, שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, עמ' 371, סימן קנג.
  66. ^ הרב מרדכי אליהו, כרך תשמ"ח-תשמ"ט., שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, עמ' 457
  67. ^ הרב מרדכי אליהו, כרך ה, ק"ח סעיף א', מאמר מרדכי - הלכות שבת, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים
  68. ^ הרב מרדכי אליהו, כרך תשמ"ח - תשמ"ט, סימן קנ"ח, שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, עמ' 381
  69. ^ הרב שמואל אליהו, כרך ג', אביהם של ישראל, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, עמ' 106
  70. ^ הרבנות הראשית לישראל', כרך ג', עמ' 1469, יומן פעילות הרה"ר, מיום כט ניסן תש"ן, מארכיון הרבנות הראשית.
  71. ^ וחיוב זה מוטל על מוסדות המדינה
  72. ^ הרב שי הירש, ראיון 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א, שלמה צזנה, מצוטט באתר "ישיבה", ‏סיוון תשע"ו.
  73. ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ"ו, סעיף ב'
  74. ^ הרב מרדכי אליהו, דברי מרכי - שמות, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, תש"ע, עמ' קעג-קעד
  75. ^ שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, סימן ט"ז, עמ' 48-49; סימן כ', עמ' 58-59; תחומין, י"א, עמ' 102; שו"ת מאמר מרדכי, חלק ב', חושן משפט, סימן ט"ו.
  76. ^ הרב אליהו לא פסק בענין סירוב, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2005
  77. ^ הרב אליהו מבהיר: אסור להשתתף בגירוש, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2005
  78. ^ במהדורה ראשונה "צרור החיים" בלבד
  79. ^ מחבר ספר נר המערבי תולדות חייו של האור החיים ועוד ספרים
  80. ^ העורך והמגיה על פי מאמרים
  81. ^ בן נינו דהרב יעקב חיים סופר בעל כף החיים, וקרובו וש"ב אל הרב מרדכי אליהו
  82. ^ הודפס ב-2 מהדורות שונות
  83. ^ בתוספת הנהגות עובדות והגהה יסודית מאת הרב יוסף אליהו בנו וממשיכו בהחזקת תורה וחסד כאביו הרב מרדכי אליהו
  84. ^ הודפס בירושלים ישראל, י"ח בסיון תש"ע מהדורא קמא – ומהדורא תניינאה סמוך לפורים י"ג אדר אדר ב' תשפ"ב לכבוד חג הפורים
  85. ^ הודפס בשנת תש"י
  86. ^ ועוד כ-10 ספרים חשובים
  87. ^ ספר אַיֶּלֶתּ מָרְדְּכַי, בספריה הלאומית
  88. ^ הודפס ב־3 מהדורות, וגם לילדים
  89. ^ על הספר ראו: יוחנן ביק, הקללה של הרב אליהו • ספר חדש, באתר בחדרי חרדים, 10 בינואר 2011
  90. ^ שנה מ"ח, גיליון 178, אדר ב' תשע"א, עמ' 11–119
  91. ^ בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"ב