מרדכי אליהו

הרב הראשון לציון, פוסק, מקובל ומנהיג רוחני. כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג.

הרב מרדכי אליהו[1] (כ"א באדר א' ה'תרפ"טכ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 19297 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"גה'תשנ"ג (19831993).

הרב מרדכי אליהו
Mordechai eliyahu.jpg
לידה 3 במרץ 1929
כ"א באדר א' ה'תרפ"ט
ירושלים, המנדט הבריטי
פטירה 7 ביוני 2010 (בגיל 81)
כ"ה בסיוון ה'תש"ע
ישראלישראל ירושלים
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות, ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השתייכות חרדים ספרדים, חרדים לאומיים, ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, קבלה ועוד
תפקידים נוספים דיין
רבותיו הרבנים עזרא עטייה, מרדכי שרעבי, ישראל אבוחצירא, עובדיה הדאיה, יצחק ניסים
תלמידיו בנו, הרב שמואל אליהו
הרב מנחם בורשטין
הרב שמואל זעפרני
חיבוריו מאמר מרדכי, דרכי טהרה, שו"ת הרב הראשי, שו"ת קול אליהו, שו"ת מאמר מרדכי, דברי מרדכי
בן/בת זוג צביה אליהו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
הרב הראשי לישראל הספרדי ה־5
19831993
(כ־10 שנים)
www.harav.org/kolen.html
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות.
הרב אליהו כאברך

ביוגרפיהעריכה

ראשית דרכועריכה

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב סלמאן אליהו, מקובל שעלה מבגדד לפי הוראת רבו יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי"), ולמזל לבית צדקה, אחותו של הרב יהודה צדקה ונכדת אחותו של ה"בן איש חי".[2] העוני בביתם היה רב, ובגיל אחת עשרה נפטר אביו. בשל המצב הכלכלי ניאלץ לעבוד בגיל צעיר כמוכר חומוס מבושל בשוק הירושלמי. מאוחר יותר היה מתייג מזוזות שכתב אחיו הרב נעים בן אליהו ובכך סייעו מעט לפרנסת המשפחה.

מילדותו התבלט בכישרונו ובלהיטותו לתורה משאר חבריו לכיתה, כיון שבבית משפחתו לא היו מצויים מספיק ספרים, קיבל מהרב בן ציון חזן מפתח להיכל ישיבת פורת יוסף ושם היה לומד מדי ערב עד השעות המאוחרות.

בצעירותו למד אצל הרב עזרא עטיה בישיבת פורת יוסף ואצל הרב צדקה חוצין. שם הכיר את בין היתר את הרבנים עובדיה יוסף, בן־ציון אבא־שאול ושמעון בעדני.

במלחמת העצמאות, השתתף בהקמת ביצורים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי.

באפריל 1950 נמנה עם חברי "ברית הקנאים"[3] הייתה זו מחתרת שמטרתה הייתה כפיית חוקי הדת היהודית במדינת ישראל והקמת מדינת הלכה. אליהו, שכּונה "יאיר", עסק בקבלת חברים לקבוצה, בגיוס הון לפעולתה ובאיתור מקומות מחבוא לנשק[4] במאי 1951 נעצר עם עוד 40 מחברי הארגון. במשפטו הודה ב־24 סעיפי אישום, בהם גרימת נזק לאטליז, הטפה להשמדת תיקי יוצאי צבא, החזקת מכשיר מסוכן, החזקת נשק, גרימת נזק למכוניות שנסעו בשבת ושליחת מכתב איום בחבלה לנהגי מוניות שייסעו בשבת.[5] הוא נדון לעשרה חודשי מאסר.[6] במשפטו אמר: "הרגשתי כי ליהודים יש הרגשת נחיתות הגורמת ליחס של זלזול אליהם מצד הזולת, דבר המשפיע גם על המנהיגות. בח' בניסן תש"י נפגשנו בפנימיית ישיבת 'פורת יוסף' שבירושלים, והחלטנו על ייסוד ארגון שמטרתו החדרת גאווה יהודית. [...] האמנתי כי באמצעות המחתרת נוכל להשליט חיי תורה במדינה."[7]

לימים אמר: "אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו, לא שהתורה השתנתה חס־וחלילה אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה."[8]

הרב אליהו שימש רבנים אחדים, בהם הרב אברהם ישעיה קרליץ (ה"חזון איש")[9] והרב יצחק ניסים,[10] והיה מקורב לרב מרדכי שרעבי[11] ולרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי).[12]

בכ' באייר ה'תש"ך (17 במאי 1960) הועלו עצמותיו של החיד"א מליבורנו שבאיטליה לישראל. הרב יצחק נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לטפל בקבורתו בהר המנוחות בירושלים.[13]

כדיין וכרב ראשי לישראלעריכה

בראשית שנת ה'תש"ך (1960) השלים את לימודיו בבית המדרש לרבנים ולדיינים של הרב יצחק ניסים וקיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית.[14] הוא התמנה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בבית הדין הרבני בבאר שבע. לאחר ארבע שנים עבר לבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובשנת תש"ל התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול.[15]

עוד בהיותו דיין בבאר שבע התפרסם שמו בקרב רבנים רבים ברחבי הארץ. הרב בנימין אביעד הקים "בית־ועד" שבו התוועדו מדי יום שלישי רבנים כדי ללמוד תורה וללבן סוגיות והלכות בתורה שבעל־פה, בהנחיית הרב אליהו והוא ליוה בית ועד זה שנים רבות אחר כך. בין הרבנים שהשתתפו ב"בית־הוועד" היו גם הרב חיים דוד הלוי, הרב יוסף שרביט רבה של אשקלון והרב שבתאי בן חיים רב אזורי של מועצה אזורית לכיש.[16]

בד' בניסן ה'תשמ"ג נבחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל במקומו של הרב עובדיה יוסף, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב אליהו בקשי דורון, שזכה ב־49 קולות[17]. הכתרתו התקיימה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה בירושלים[18]. הרב אליהו כיהן כרב הראשי, יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שהיה הרב הראשי האשכנזי, עד סיום כהונתם בשנת ה'תשנ"ג (1993). יחסי שני הרבנים היו טובים גם אם היו חילוקי דעות ביניהם[19].

כרב ראשי הרבה לבקר ביישובים ובבתי ספר שאינם דתיים, וכן בקהילות יהודיות בעולם.

בשנת ה'תשס"ט (2009) החל להוציא סדרת ספרים בשם שו"ת הרב הראשי המבוססים על שאלות שהופנו אליו כאשר כיהן כרב הראשי לישראל. ספר זה נחשב לספר הלכה פופולרי, מאחר שהתשובות שבו נכתבו בקיצור וללא פלפולים, זאת בניגוד לשקלא וטריא הלמדני המאפיין את סדרת ספריו שו"ת מאמר מרדכי.[20]

 
הרב מרדכי אליהו בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב אברהם שפירא

מנהיג ציבורעריכה

בעקבות חוק שקצב את כהונתם של הרבנים הראשיים לעשר שנים, הסתיימה כהונתו של הרב אליהו. לאחר תקופה זו, נודע הרב אליהו כמנהיג הרוחני של חלק גדול מן הציבור הדתי לאומי יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא, אך גם של מי שאינם ציוניים. הרב אליהו היה ידוע כמקובל ונחשב ל'עושה נסים'.[21] הוא קיבל קהל וחילק ברכות ועצות למבקשים.

השפעתו הרבה של הרב אליהו התגברה בתחילת המאה ה־21 בזכות הקמתם של עשרות רבות של גרעינים תורניים בכל רחבי מדינת ישראל – מערי פיתוח ועד לערי המרכז. הרב שימש כנשיא "קרן מורשת", רשת הגרעינים התורניים הגדולה ביותר בזמנה, שנסגרה ב־2005. ב"גרעינים" של קרן מורשת הוקמו בתי מדרש ("כוללים" או ישיבות גבוהות וישיבות הסדר), ועסקו גם בפעילות ציבורית. הגרעינים התורניים, תחת הסיסמה "להתנחל בתוך הלבבות", הפכו לתנועה בעלת השפעה רבה בציונות הדתית. הרב היה מפרסם מדי שבוע מאמר קצר בעלון פרשת השבוע של "תנועת מעייני הישועה", הפועלת להפצת יהדות והשקפת הדת היהודית בקרב הציבור החילוני.

הרב אליהו היה נשיא של הכולל "דרכי הוראה" בירושלים, שבראשות בנו הרב יוסף אליהו. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בישראל ומחוצה לה. ברחבי העולם ישנם למעלה מ־60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ.

הרב אליהו העביר שיעור שבועי בהלכה ואגדה בכל יום שני בערב בבית הכנסת שלו בשכונת קריית משה בירושלים. שיעורים אלו היו מועברים באמצעות לווין לאלפי אנשים מהארץ ומהעולם הצופים בהם. לאחר מכן היו השיעורים משוכתבים ומופצים בבתי כנסת רבים באלפי עותקים באמצעות עלון פרשת שבוע שנקרא "קול צופיך".

הרב אליהו היה רבו של המרגל האמריקאי־ישראלי יונתן פולארד, השתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שבארצות הברית תשע פעמים.[22]

פטירתו וקבורתועריכה

הרב אליהו נפטר בכ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010 בגיל 81, לאחר תקופה של כשנתיים שבה חלה הידרדרות במצב בריאותו. כמאה אלף אנשים השתתפו בהלווייתו,[23] הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים באוהל שבו קבור החיד"א, שאת עצמותיו העלה לארץ חמישים שנה קודם לכן.

המצבה שעל קברו נבנתה בעבודה עברית בחוות גבעות עולם באיתמר. המצבה נבנתה מאבנים מארבע ערי הקודש וכן מקבר יוסף שבשכם. הוגה רעיון המצבה ויוצרה הוא האמן אסף קדרון. מאות מבוגרים ובני נוער הגיעו מישראל ומחוצה לה כדי לקחת חלק בהקמת המצבה. על מצבתו נחקק: "אהבת עולם נפשו בערה, מזבח תוקד סתר עליון סתרה. עוצם עיונו חוט השערה, לפני קודשו זרחה נהרה, מעפעפי שחר רוחו שוררה, יושב על מדין באמונה ויושרה. פסקיו קבע באהבת תורה, מאמר מרדכי דרכי טהרה. אשכולות מידותיו על תלמידיו השרה, ברגבי ארצינו דבק בגבורה. אומה שלמה באהבתו קשורה, טוהר עיניו אלה אזכרה. הרי בתורה עלה בסערה, בחיי עולם נפשו תהיה צרורה. נלב"ע כ"ה סיוון תש"ע".

על קברו הוקמה מחיצת הפרדה בין גברים לנשים. המקום בו נקבר בהר המנוחות שופץ, והפך למוקד עליה לרגל. האזכרות השנתיות מתקיימות ליד מתחם זה בהר המנוחות.

הנצחתועריכה

לאחר פטירתו הוקמו ישיבות רבות ותלמודי תורה על שמו.

במקומות שונים בארץ נקראו רחובות על שמו. בשנת 2013 בעיר צפת.[24] בעיר לוד,[25] בבית שמש ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

בשנת 2017 הכריזה עיריית ירושלים על הקמת שכונה על שמו[26] וכן רחוב יקרא על שמו.[27]

גישתו ההלכתית והשקפת עולמועריכה

 
הרב מרדכי אליהו

פסיקה על פי הקבלהעריכה

כמקובל בקרב הספרדים, גם הרב מרדכי אליהו קיבל את העיקרון שיש לנהוג ע"פ פסקי מרן השולחן ערוך. עם זאת, פעמים רבות ניתן לראות כי הכריע שלא כדעתו.[28] בנוסף, דרכו של להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות ספר הזוהר והמקובלים ובפסקיו משלב מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי (הרש"ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים. למעשה, בשיטה זו הוא ממשיך את דרכם של בן איש חי וכף החיים. הרב אליהו כתב: "אנחנו קיבלנו את הוראות מרן הבית יוסף ואת הוראות מרן הבן איש חי שהוא כמרן הבית יוסף".[29]

במבוא לספרו שו"ת מאמר מרדכי, הרב אליהו הסביר את שיטת פסיקתו ומהם כללי הפסיקה על פי הקבלה.

לחבר בין ספרדים לאשכנזיםעריכה

על אף היותו ממוצא ספרדי, הרב אליהו נחשב בעיני רבים כפוסק גם לאשכנזים.[30] הרב אליהו טען כי על האשכנזים לשמור על מנהגי אבותם ודרך פסיקתם. בשנת תשל"ח כאשר פרסם את ספרו "ספר הלכה", אך כתב בהקדמה: "אין ספר זה מתיימר להורות הלכה לבני עדות אשכנז, ולא יפסקו ממנו הלכה למעשה עד שישאלו רב מומחה, כי ספרי הלכה לנוהגים כמנהג אשכנז יש רבים...". אמנם מאוחר יותר כאשר פרסם את ספרו "דרכי טהרה" הוא כבר ייעד אותו לספרדים ואשכנזים כאחד.

בנוסף, אחד הספרים הידועים המביאים את משנתו ההלכתית של הרב אליהו הוא דווקא הערות 'דרכי הלכה' שכתב על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. הרב אליהו כתב שם בהקדמה שבחר לכתוב דווקא הערות על ספר של פוסק אשכנזי, לדבריו הסיבה היא: "היום ב"ה שזכינו לקיבוץ גלויות, ובכל קהילה יש אנשים מעדות שונות הלומדים ומתפללים יחד וחיים כאחד, והמלמד כקהילה כזו לא יכול ללמד מספרי ההלכה הרגילים בסתם, כי אז עלול הוא ללמד הלכה הנכונה לבני עדה אחת ובני העדה אחרת צריכים לנהוג אחרת, על כן צריך ספר אחד שילקט בתוכו את פסקי ההלכה לעדות הספרדים והאשכנזים גם יחד.".[31] הרב שמואל זעפרני, אומר כי הסיבה שבחר דווקא בספר אשכנזי כדי לכתוב עליו את הערותיו המשלימות נובעת ממגמתו הכללית בפסיקותיו לאחד בין העדות. ספרו 'הלכות חגים' היה מיועד לספרדים בלבד. אולם בעקבות בקשת רבנים אשכנזים שיכתוב את מנהגיהם בספר, נענה להם הרב אליהו וכתב את מנהגיהם ובכך הוציא ספר שיתאים לכל העדות.[32]

רב מקל או מחמירעריכה

בעיני חלק מפוסקי ההלכה והדעה הרווחות בציבור, פסיקותיו של הרב אליהו נחשבות מחמירות באופן יחסי לעומת הרב עובדיה יוסף.[33] בנו הרב שמואל אליהו, טען כי אביו היה ידוע כמי שהחמיר על עצמו בנושאים רבים, אולם בפסיקתו הציבורית לעיתים היה מחמיר ולעיתים מקל מאוד והכל תלוי בנסיבות.[34] הרב יהודה עמיחי הציע הסתכלות אחרת, וטען כי בהלכות שבת הרב אליהו היה נחשב כמחמיר אולם בענייני מראות הדמים בהלכות נידה היה דווקא מקל גדול "אני חושב שהכוונה שלו לא הייתה להחמיר אלא להיות אדם שלם, אדם מהודר. אם אפשר לצאת ידי כל השיטות בלי שיווצר הפסד – מדוע לא לעשות זאת?".[32]

בעניין החלוקה בין הרבנים שנחשבים למחמירים לבין רבנים מקילים התבטא בעבר הרב אליהו בעצמו: ""אני דוחה מכל וכל את החלוקה הזו. אין מושג בתורת ישראל של רב מחמיר ורב מקל. טעות היא לומר שנטייתו של רב מסויים להקל או להחמיר. אלא שניהם צריכים לדון לגופו של ענין. באותה של בשר וחלב פעם יפסוק הרב לאיסור ובאותו מקרה בשינוי נסיבות יפסוק להיתר. לא שהוא החמיר אז ולא שהוא הקל עתה. אלא בשני המקרים פסק לפי ההלכה בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו"".[35]

קיצור במקורות ההלכהעריכה

רבים מגדולי ישראל שכתבו ספרי שאלות ותשובות וזמנם היה בידם האריכו רבות בכתיבתם. אך יש פוסקים שנהגו אחרת, בהתייחסו לתשובותיו של הבן איש חי טען הרב אליהו כי הבן איש חי היה מעיין בעשרות או מאות ספרים שאלות ותשובות עד שהיה מגיע למסקנה ההלכתית, ועם כל זאת כאשר בא לכתוב זאת, צמצם את הכתיבה, וכדברי הרב אליהו:

עוד יש לדעת שיש החושבים שהרב (=בן איש חי) סיכם וריכז את כל בקיאותו בתשובותיו בספר רב פעלים וכדומה אבל טעות גדולה היא זו כי למרות ההיקף הנרחב שבתשובות אין בהם אלא תמצית העניין סינון אחר סינון ולא דן ופלפל אלא בדברי ארבעה או חמשה פוסקים היסודיים ביותר וזו גדלותו העצומה...כי הצמצום והמיצוי הן תכונה של גדלות ושליטה מלאה בחומר כולו

מאמר מרדכי, שיעורי י"ג אלול, עמ' שפ"ד-שפ"ה

וכך נהג הרב אליהו בעצמו בספרי תשובותיו שו"ת מאמר מרדכי, שלא הביא את כל הפוסקים שדיברו על הנושא, אלא את הפוסקים המרכזיים שדנו בכך.[36]

גם ביחס לספרי ההלכה הפסוקה הרב אליהו כתב כי לעיתים עיין בעשרות ספרי שאלות ותשובות של ראשונים ואחרונים כדי לדעת כיצד לפסוק. ועם כל זאת בציון המקורות הוא קיצר, וכדבריו: "כל הלכה והלכה אפשר היה לכתוב לה מקורות ענפים ורחבים, ולעיתים עשרות שו"תים דברו באותו נושא. הלכה שראינו שנמצאת בספר כף החיים שהוא ספר נפלא האוסף הלכות במקורם – לא רצינו להעתיק את כל הספרים המוזכרים שם. וכן בפוסקים המוזכרים במשנה ברורה... ולקיצור המקור עשינו כן".[37] וכך נהג בספריו שיצאו לאור בחייו, היה מציין את ההלכה ולאחריה היה מציין את המקורות של האחרונים בקצרה.

לאחר פטירתו, החליטו חכמי המכון דרכי הוראה לרבנים המוציא לאור את כתביו לשנות כיוון בעריכת הספרים, הוחלט כי מעתה בספרים החדשים שיצאו לאור (כדוגמת מאמר מרדכי - הלכות שבת), ההלכה הפסוקה תובא למעלה, אך למטה יצוינו המקורות בהרחבה (כמובן על פי דברים שהרב עצמו כתב במקומות שונים).[38]

פסקי הלכהעריכה

דוגמאות לפסיקותיו הידועות:

  • תמיכה בהיתר מכירה בשנת השמיטה,[39] בעקבות מסורת פסיקה ספרדית בנושא זה.
  • יש לומר הלל בלא ברכה ביום העצמאות, ואין לומר תחנון,[40] אך אין לבטל את מנהגי ספירת העומר, ובהם איסור גילוח ואיסור ניגון בכלי נגינה.
  • קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" לתרומת איברים, על אף שהיה שותף להחלטה של מועצת הרבנות הראשית,[41] המתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך, ולא לתת היתר מראש,[42] ואכן, בשאלה מעשית שהובאה לפניו התיר את תרומת האיברים[43]
  • הסתייג משימוש רחב בבדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות, משום שתוצאותיה עלולות להטיל כתם של ממזרות.[44]
  • איסור לאכול מצה עשירה (הנעשית באופן תעשייתי) לספרדים בחג הפסח, כדומה למנהג האשכנזים, מכיוון שיש חשש למים, זאת בניגוד לדעתו של הרב עובדיה יוסף.
  • איסור אכילת טחינה וחומוס שהוכנו על ידי נוכרים[45] מפני שלשיטתו גם בשומשום, ממנו מוכנים מוצרים אלו, יש איסור בישולי נוכרים. העובדה כי בזמן פרסום דעה זו לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים, הובילה למעשה למניעה כללית משימוש במוצרים אלו, על פי דעה זו. בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישול עכו"ם.
  • איסור לבנות לשרת בשירות לאומי.[46] בנו, הרב שמואל אליהו, נשאל ישירות לדעתו של אביו, והוא השיב כי אביו אינו מתנגד לשירות לאומי באופן גורף, אלא כל מקרה נידון לגופו, וכי יש פעמים שאביו התיר, ויש פעמים שאביו אסר.[47]
  • התנגד לעלייה להר הבית.[48]
 
הרב מרדכי אליהו עם הרב נתן בוקובזה (נראה מגבו) בישיבתו בנתיבות

מפסקיו כדיין בבית הדין הרבני הגדולעריכה

  • בתי הדין הרבניים הממונים מטעם המדינה והתקבלו על ידי הציבור, וכל שכן בית הדין הרבני הגדול, רשאים להכריע בדין על פי אומדן הדעת והוכחות נסיבתיות חזקות גם ללא עדות ברורה.[49]
  • ראוי לכנס פורום מתאים של רבנים גדולים שיתקנו תקנה המחייבת את הצד המפסיד בדינו בהוצאות המשפט.[50]
  • לבן יש זכות קדימה לרשת משרת רבנות של אביו, אם הוא ראוי לכך. למרות זאת, רשאים מנהיגי הציבור להחליט מראש כתקנה קבועה בעיר שהמינויים הם אישיים בלבד.[51]
  • אדם שהתחייב לשלם סכום מסוים בהצמדה למדד – חייב בהצמדה גם אם הייתה אינפלציה גבוהה באופן בלתי צפוי, כי הכל יודעים שזוהי אפשרות קיימת, ועל דעת כך מתחייבים.[52]

התייחסותו לחולקים עליו בפסיקת ההלכהעריכה

הרב אליהו והרב עובדיה יוסף היו מיודדים בצעירותם כשלמדו בישיבת פורת יוסף,[53] ולימים ישבו יחדיו בבית הדין הגדול.[54] מאוחר יותר יש הטוענים כי היחסים ביניהם התערערו. בספרו "חזון עובדיה – ט"ו בשבט"[55] הוא מכנה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא 'רב'", ובהתייחס לפסק הלכה של הרב אליהו הוא מוסיף "לא יאומן כי יסופר וכל השומע יצחק לו". בדרשה סמוכה להוצאת הספר חזר הרב ותקף את הרב אליהו באותו עניין ואמר: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה – זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה. דברים תמוהים מאוד. כבר כתבתי בספרי נגד זה". מלשכתו ביקשו להגיב על דברי הרב עובדיה ואמרו: "הרב אליהו ידוע כמי שנוהג יחס של כבוד ויראה בפני הפוסקים לדורותיהם, גם אם הוא חלוק עליהם".[56] עם זאת בהזדמנויות אחרות חלק הרב יוסף כבוד לרב אליהו, ולאחר פטירתו נשא עליו הספד בבית המדרש "יחוה דעת".[57]

הרב אליהו התבטא תמיד בלשון עדינה גם כנגד החולקים עליו בתקיפות. ביחסו למי שחולק על שיטת הבן איש חי ומבטל אותה הוא כתב: "האמת היא שמרן רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי' מוחל לכולם ואין לו שום הקפדה על מי שחולק עליו וגם אנחנו תלמידיו אחריו...אמנם לא מקפידים על מי שחולק, אבל עלינו למחות שלא לזלזל בדבריו כלל ואם רצונו של מאן דהו לחלוק עליו יכתוב שכך דעתו אבל אין להציג את הדברים כטעות או כזלזול במה שהוא עשה".[58] ואף סירב לתת הסכמה לאברך שחיבר ספר כעין זה.[59]

על אף כי לרב אליהו היה קו ברור בפסיקת הלכה בה הנחה את הרבים, לא נרתע מלהזכיר את החולקים עליו והתייחס אליהם בכבוד,[60] ואף תלמידי חכמים שחששו לחלוק על פסיקתו, אמר להם: "אתה רוצה לחלוק עליי? תחלוק עליי, זה בסדר, אני מרשה לך".[61]

היה אדמו"ר אחד שטען כי הרב אליהו 'קילל אותו', והרב אליהו השיב לחסידי האדמו"ר שהדברים אינם נכונים, והפוך הוא, הוא למד מהבבא סאלי רק לברך ולא לקלל.[62]

יחסו למדינת ישראל ואזרחיהעריכה

לרב אליהו בדומה לחכמים נוספים מישיבת פורת יוסף, היה יחס אמביוולנטי בנוגע לראיית הציונות כ"אתחלתא דגאולה". בנוגע למדינת ישראל אמר:

אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.

יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול - ריאיון חג עם הרב מרדכי אליהו, הצופה, יום העצמאות תשמ"ז

בפסיקה מפורסמת בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות הסביר את עמדת הרבנות: "הרבנות הראשית תיקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים.".[63] וכן כתב במקום אחר: "לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו." אך מאידך פסק שם לומר הלל בלא ברכה לאחר קדיש תתקבל. כמו כן אין לומר וידוי.[64]

עמדה זו ניצבת בעיני רבים בקווים כלליים, בין עמדת הציונים הדתיים המחייבים אמירת הלל בברכה, ובין עמדת החרדים שבכלל אינם אומרים הלל.

בני ישיבות וחיילי צה"לעריכה

הרב אליהו סבור שלמלחמות ישראל בעת הזו יש תוקף של "מלחמת מצווה".[65] עם זאת, הוא סבור שבחורי ישיבה שיכולים להמשיך בלימודם בישיבה יעשו כן. אך מי שאינו מצליח לעשות כך ילך לישיבת הסדר[66] המשלבת ישיבה וצבא.

ניתן להצביע על יחסו החיובי של הרב אליהו לחיילי צה"ל, בכך שבכל פתיחת ההיכל הורה לומר תפילה לשלום חיילי צה"ל ונכדיו שירתו כחיילים קרביים שנים רבות. ביום הכפורים הורה לומר אשכבה מיוחדת לזכר הנופלים.

כמו כן, חיבר תפילה לשם ייחוד מיוחדת לפני השירות בצבא בכל יום ובה כתב כי מי שמשרת בצה"ל מקיים בכל יום שלוש מצוות עשה.[67]

במענה הלכתי שנשאל על התנהגות חיילי צה"ל בתקופה בה יש מהומות בשטחים הוא כתב: "לפי הדין חיילי צה"ל חייבים לשלוט ביד רמה ולהשליט חוק וסדר במקום בו הם נמצאים. אם תוך כדי שליטתם הם נאלצים לפעול בכוח להכות וכו' כיון שאין להם דרך אחרת לפעול זוהי חובתם לפעול כך. כמובן שאין להכות שום אדם סתם אך ורק משום שהוא ערבי אין זו דרכם של ישראל ולא דרכה של תורה לאחרונה. אנו עדים להתאפקות מירבית של חיילי צה"ל כמובן שזה נעשה עפ"י הוראות שהוטלו עליהם על ידי מפקדיהם ואף זה הוא חלק מהשלטת חוק וסדר כדי שלא יהיה שלטון איש בידו.".[68]

יחסו לחילוניםעריכה

הרב אליהו נשאל כיצד הוא רואה את אלה המדברים על תרבות חילונית, מחפשים יהדות חילונית? האין עולה בלבו של הרב הראשי נוכח גלי המתירנות והחילוניות שאלה, למי אני עמל? ועל כך הוא השיב:

אין בלבי שום מחשבת ייאוש. אני מעודד מכל סוג של ציבור. אני רואה גם ב"חילוניים" אלה צמא וחיפוש מה שהוא חיובי. גם זה שמחלל שבת או חלילה, אוכל טריפה, הוא בעד זה שיהיה אוכל כשר ותהיה גם שבת. ...תודה לאל, אין כיום אפיקורסים...הכל הם עושים מתוך בורות וחוסר ידע. פשוט, לא למדו ואינם יודעים יהדות אמת מהי ליחיד ולכלל היהודי. לכן, אני חוזר ומבקש משר החינוך והתרבות, שבכל בית ספר ממלכתי יוכנסו שיעורי תורה, יהדות והלכה על ידי רב בישראל. שלא יימצא יהודי שלא יידע מהי שבת, מה טלית ותפילין, מהות החגים ומועדי ישראל.

יונה כהן, אינני רוצה לראות צללים - אני רואה במדינת ישראל אור גדול

לאחר נאום השפנים והחזירים של ראש ישיבת פוניבז' הרב אלעזר מנחם מן שך, הגיב הרב אליהו ואמר כי גם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם.[69]

יחסו לערביםעריכה

באשר ליחס לאוכלוסייה הערבית טען הרב אליהו כי אסור לפגוע באף ערבי, אלא אם כן מדובר של בדין אדם שבא להרוג אותך ואז אתה מחויב ב"השכם להורגו" (וחיוב זה מוטל על מוסדות המדינה). ערבי שמתנהג יפה, צריך להתנהג איתו יפה, ערבי שמרים אבן או יורה הוא אויב. ארץ ישראל שייכת לנו והערבים הם כאן בבחינת גר תושב. כעת, מאחר שכבר הוקמה הרשות הפלסטינית אני מציע לערבים אוטונומיה עירונית.[70]

יחסו למערכת החוקעריכה

הרב אליהו התנגד להליכה לבתי המשפט הישראלים, כדין ערכאות של גויים מאחר שאינם דנים על פי דין תורה. מאידך ציין כי יש מקרים בהם מותר ללכת לדון שם כגון: אם הנתבע הוא אדם אלים שאינו רוצה להגיע לדיון בבית דין רבני, היתר המבוסס על דברי השולחן ערוך.[71][72] התנגדותו תואמת את עמדת הרבנות החרדית בישראל וגם זו של חלק מרבני הציונות הדתית הרואה בהליכה למערכת המשפט הישראלית איסור מדאורייתא.

הרב אליהו נמנה בקרב המחנה הרבני המתון בהחילו על המקרה הישראלי את הכלל דינא דמלכותא דינא, חוקי השלטון וסדריו מחייבים במה שנוגע לניהול ענייני המדינה כתשלום מיסים וכדומה. וכלל זה, מחייב לשמור ולקיים כל דבר השייך לניהול המדינה ואינו נוגד את חוקי התורה.[73]

תוכנית ההתנתקותעריכה

לאחר ההחלטה על תוכנית ההתנתקות אמר פעמים רבות, במהלכן של הפגנות ועצרות התנגדות לתוכנית, שההתנתקות לא תתגשם – "היֹה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנוגע לחיילים האמורים לבצע את הפינוי, הביע את דעתו כי יש להיזהר שלא לפרק את הצבא ולכן אין להכריז על סירוב פקודה, אולם מאידך ביצוע התוכנית הוא איסור תורה ולכן על החייל לבקש ממפקדיו שלא לבצע את הפינוי, משום שהוא אינו מסוגל לבצעו. עוזרו, הרב שמואל זעפרני, התבטא בשמו: "אם יש כאלה חיילים שאונסים אותם לבצע אז שיגשו לתוך הבית ישבו עם המשפחות שם, ויבכו איתם".[74][75]

ספריועריכה

 
הרב מרדכי אליהו עם האדמו"ר מצאנז

הלכה למעשהעריכה

  • "דרכי הלכה" – הערות והארות לפי מנהג הספרדים ובני עדות המזרח על הספר קיצור שולחן ערוך לרב שלמה גאנצפריד.
  • דרכי טהרה – הלכות נידה וטהרת המשפחה, והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת הנקראת "קיצור דרכי טהרה".
  • מאמר מרדכי – לימות החול – פסקי הלכה והנהגות בענייני אורח חיים (מקביל לשולחן ערוך סימנים א'–ר"מ), ירושלים ה'תשע"ג. בעבר יצא בשם "ספר הלכה (חלקים א'-ב')".
  • מאמר מרדכי – שבת – פסקי הלכה והנהגות בענייני שבת בתוספת הערות וביאורים. לספרדים ואשכנזים, חמישה כרכים.
  • מאמר מרדכי – למועדים ולימים – ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים (מקביל לשולחן ערוך סימנים תכ"ט–תרצ"ז). בעבר יצא ספר זה בשם "הלכות חגים".
  • מאמר מרדכי – ושבתה הארץ – פסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים. בעבר יצא בשם זה גם כרך הכולל שו"ת ומאמרים בנושא. כיום כרך זה נדפס גם בשו"ת מאמר מרדכי חלק ה'.
  • מאמר מרדכי – צרור החיים – שאלות ותשובות קצרות בהלכות אבילות, נכתב על ידי תלמידו, הרב מישאל רובין, חברון תשס"ג (במהדורה ראשונה "צרור החיים" בלבד).
  • מן המותר בפיך – חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים, בעריכת הרב מאיר לובין.
  • קיצור דרכי טהרה – קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות נידה וטהרת המשפחה.

שאלות ותשובות ומאמרי הלכהעריכה

  • אמרי מרדכי – מאמרי הלכה וחידודים על שולחן ערוך אורח חיים. נערך על ידי הרב שמואל זעפרני והרב דוד פתחי, ירושלים ה'תשס"ז.
  • מאמר מרדכי – שיעורי י"ג אלול – דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב.
  • שו"ת הרב הראשישאלות ותשובות שהופנו אליו בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, שלושה כרכים לפי סדר כרונולגי.
  • שו"ת מאמר מרדכי – סדרה הכוללת תשובות ארוכות. שני הכרכים הראשונים עוסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הכרך השלישי עוסק בארבעת חלקי השולחן ערוך, קדושת ירושלים ובנית בית המקדש. הכרך הרביעי עוסק בהלכות שבת והכרך החמישי בענייני שמיטה.
  • שו"ת דברי מרדכי – חוברת שאלות ותשובות בהלכות נידה, עם ביאור "באר מרדכי" מתלמידו הרב מרדכי זרניקיאן.
  • שו"ת קול אליהו – שבת – שאלות ותשובות ופסקי הלכה בענייני שמירת שבת שהופנו לרב ברדיו מורשת וקול האמת, בתוספת מקורות והערות, ירושלים תשע"ה.

דרשות, הגות ומחשבהעריכה

  • דברי מרדכי – דברי זיכרון והספד – דברי זיכרון והספד על גדולי תורה, מקובלים ועוד. ערוך מכתבי יד ומהקלטות, מכון דרכי הוראה.
  • דברי מרדכי – ירח האיתנים – דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי תשרי (בעבר יצא ספר זה בשם "אמרי אליהו" וכן כחוברת בשם "מאמר מרדכי – ירח האיתנים").
  • דברי מרדכי – על התורה – דרשות, מאמרים והלכות על התורה, חמישה כרכים.
  • ויאמר מרדכי – דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות ויום ירושלים), דברי זיכרון ושיחות לנשים, בעריכת הרב מאיר טויזר.
  • מפי אליהו – אוצר דברי תורה וחכמת חיים משולבים עם סיפורים ומעשיות, בעריכת הרב יוסף אלנקווה, תשע"א. רוב הסיפורים פורסמו בסדרת הספרים "אביהם של ישראל – על התורה" שערך בנו הרב שמואל אליהו.
  • "אביהם של ישראל – הגדה של פסח" – הלכות, ביאורים ופירושים על ההגדה של פסח, לאשכנזים ולספרדים, נערך מתוך ספריו. בהוצאת דרכי הוראה, מהדורה שנייה ה'תשע"ד.

סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה על פי פסקיועריכה

  • בשער המלך – חוברת תפילות וסגולות בתוספת סיפורים עליו, הוצאה פרטית, תשע"א.
  • גאולת אליהו – סדר תפילות ליום העצמאות ויום ירושלים בתוספת הלכות ומאמרים מהרב. נערך בהנחיית ראש לשכתו, הרב שמואל זעפרני, הוצאת עמותת "להאיר בלבבות", ירושלים תשע"ה.
  • ישועות מרדכי – תפילות וסגולות בכתב ידו, נלקט ונערך על ידי עוזרו אסף אהרוני, תשע"א
  • סדר הסליחות השלם – כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה. דרכי הוראה לרבנים.
  • סדר הלימוד לליל שביעי של פסח, הוצאת גרף מוד, תש"פ.
  • קול אליהו – סידור לשבת וימי חול עם הלכות. כמו כן יצאו בנפרד: סידור מנחה וערבית, סידור לשבת קודש. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו. דרכי הוראה לרבנים. יצא במהדורות שונות.
  • קול אליהו – לתשעה באב, עם הלכות. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו.
  • קריאי מועד – קול אליהו – תיקון ליל שבועות והלכותיו עם הלכות ברכות הנהנין. נערך על ידי בנו הרב שמואל אליהו.
  • קריאי מועד – קול אליהו – ליל הושענא רבה והלכותיו עם הלכות ברכת הנהנין.
  • קול יעקב – מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות), בתוספת הלכות. רוב ההלכות התפרסמו מאוחר יותר בספר "מאמר מרדכי – למועדים וימים". נערך על ידי בנו הרב שמואל.
  • שפתי תפתח – סידור קול אליהו – סידור לתלמידים עם הלכות, בתוספת פירוש רעיוני מהרב שמואל אליהו. לספרדים ואשכנזים. ירושלים ה'תשע"א.
  • תהילים כינור דוד – כולל הלכות, תפילות, בקשות וסדר לימוד ותפילה על קברי צדיקים.

משפחתועריכה

מתלמידיועריכה

חיבורים על הרב אליהועריכה

  • הרב שמואל זעפרני, "דורש טוב לעמו", חלק א', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשס"ז. ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו.
  • הרב שמואל אליהו, "אביהם של ישראל", שמונה כרכים, לקט סיפורים בליווי תמונות. בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"ז.
  • הרב מרדכי נגארי, איש ההליכות ואיש ההלכה – הראשון לציון המקובל האלקי הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, מעלה אדומים תש"ע.
  • הרב משה סופר, זכור לטוב, תולדות חייו עם תמונות, הוצאת יריד הספרים, ירושלים תשע"א[76].
  • נתנאל ובת-אל אפשטיין, אביהם של ילדי ישראלקומיקס לילדים, ג' כרכים.
  • "לקט מאמרים על משנתו החינוכית והנהגותיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל" בתוך שמעתין, שנה מ"ח, גיליון 178, אדר ב' תשע"א, עמ' 11–119.
  • הרב יוסף אליהו וחנוך ריגל, אביהם של ישראל לילדים, דרכי הוראה לרבנים, ירושלים תשע"א.
  • אפרת שלג, הרב אליהו (פרשת גדולת מרדכי) – מסכת חייו המופלאה של מרן הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, ירושלים תשע"א.
  • הרב אריאל לוי, פרשת גדולת מרדכי חלק א' – סיפורים שלא סופרו על מרן הראשון לציון זצוק"ל בנושאי ארץ ישראל, חברון תשע"א.
  • הרב חיים בן שושן, באור פניך – ליקוטי סיפורים והנהגות מחיי מורנו ורבנו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, תשע"ב
  • גדולת מרדכי – הספדים שנאמרו על הרב אליהו מפי רבנים ותלמידי חכמים, בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", תשע"ב

קישורים חיצונייםעריכה

אתרי אינטרנט
שיעורים, מאמרים וספרים
כתבות ומאמרים
וידאו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זה שמו הנפוץ ובו הוא חתום בכל כתביו וספריו האחרונים שיצאו לאור. כשנולד נתן לו אביו את השם מרדכי, אך הרב צדקה חוצין לקחו בידיו וקרא לו "מרדכי צמח" שהוא יצמיח ישועתם של ישראל ויש שקראו לכך בשנים מאוחרות יותר, בעיקר לפני פטירתו. בראשית דרכו, ובדומה לאחיו, בחר בשם המשפחה: "בן אליהו". מאוחר יותר כדיין בבית הרבני הגדול שינה את שם משפחתו ל"אליהו"/
  2. ^ אחותו של הבן איש חי, פרחה, הייתה אמה של שמחה, שנישאה לרב שאול צדקה – הוריהם של הרב יהודה צדקה ומזל אליהו.
  3. ^ ראו: שמואל זעפרנימעבירים בכפייה זדונית רבבות אנשים על הדת, מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 ביוני 2011, גיליון 724.
  4. ^ החל משפטם של עצורי "ברית הקנאים", דבר, 31 במאי 1951.
  5. ^ היום פסק הדין במשפט הקנאים הדתיים, דבר, 7 במרץ 1952
  6. ^ פסק הדין במשפט קנאי הדת, דבר, 26 במרץ 1952
    "הרב מרדכי אליהו", בתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006
  7. ^ מצוטט בספרו של אהוד שפרינצק, בין מחאה חוץ פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
  8. ^ יצחק טסלר, הרב הראשי לישראל לשעבר מרדכי אליהו נפטר, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  9. ^ אביהם של ישראל, חלק א, עמ' 35-36.
  10. ^ בספר שו"ת יין הטוב חלק ב (יורה דעה סימן יג) הביא הרב ניסים תשובה מהרב אליהו בעניין אשה שהפרישה חלה; וכעין זה בשו"ת מאמר מרדכי (חלק ב, אורח חיים סימן ז) כתב הרב אליהו: "מחמת טרדותיו המרובות של כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל שליט"א [כוונתו לרב יצחק ניסים], מסר לי להשיב על שאלות כבודו והריני עושה כמצותו".
  11. ^ אביהם של ישראל, חלק ה, עמ' 38–40.
  12. ^ ראו בספר 'אוהבם של ישראל - מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ורבים אחרים מספרים על הבבא סאלי', בהוצאת מכון דרכי הוראה לרבנים ואיגוד רבני הקהילות, בעילום שם, המוקדש לעניין.
  13. ^ העלאת עצמות החיד"א הקדוש מאיטליה לירושלים על ידי הרב מרדכי אליהו
  14. ^ קול תורה, טבת תש"כ, עמ' כ.
  15. ^ יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970.
  16. ^ שבילין [ה', י"ד-ט"ו], אייר תשכ"ו, עמ' קס"ח; אביהם של ישראל, חלק ד', עמ' 65-68; 'בית הועד באבן שמואל' בתוך: השבח לאל, עמ' 69.
  17. ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks.
  18. ^ ארליך, הרב מרדכי אליהו הוכתר כראשון לציון בעיר העתיקה, דבר (עיתון), ‏14 ביוני 1983
  19. ^ שאול צדקה, הציבור חש ריקנות ומבקש למלא את החלל שבחייו, דבר (עיתון), 16 בספמטבר 1983, עמ' 16-17
  20. ^ הרב משה יניב, סקירה על ספרי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בתוך שמעתין אדר א' תשע"א (גיליון 178, עמודים 117–118).
  21. ^ איתם מגלה: הרב אליהו הציל כוח סיירת משדה מוקשים, אתר סרוגים, 12.1.2011;
    סרט: ראיון עם הרבנית צביה, אשתו של הרב, אודות נפלאות שראו אצל הרב באתר: 'יוטיוב'
  22. ^ משה בן חיים, פולארד השתחרר: הרב זעפרני מדבר על הביקור בצינוק, אתר חב"ד און ליין, ח' בכסלו תשע"ו
  23. ^ ארי גלהר, מאה אלף בני אדם בהלווית הרב אליהו, באתר ynet
  24. ^ חנוכת רחוב הרב מרדכי אליהו, צפת.נט, ‏11 ביוני 2013
  25. ^ הרחוב החדש בלוד ע"ש הרב מרדכי אליהו נפתח לתנועה, עירית לוד, ‏19-08-2015
  26. ^ קותי פונדמינסקי, גבעת שאול: אושרה שכונה ע"ש הרב אליהו, mynet ירושלים, ‏26.7.2017
  27. ^ אורלי הררי, רחובות בי־ם: הרב שפירא והרב נריה, ערוץ 7, ‏ט' בטבת תשע"ח
  28. ^ בשו"ת הרב הראשי (תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קצ"ב) הוא כתב: "מרן הבית יוסף קבלנוהו כפוסק עלינו ואין לזוז מדבריו. הוא כתב בהקדמתו שאין הוא בא לשנות מנהג שנהגו במקום מסוים שבזה הם ימשיכו לנהוג כן. לפיכך יש דינים רבים שאנו נוהגים להחמיר או להקל נגד מ"ן אם נהגו כן מקדמא דנא... ואפי' דברים שכל ישראל נהגו גם אחרי מרן וקבלו עליהם חומרת פוסק מסוים אין לנו כוח היום לבטל מנהגם... ולא זו בלבד אלא אסור לשנות ממה שנהגו ראשונים וקבלו עליהם חומרת אחד הפוסקים."
  29. ^ הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול, ירושלים: דרכי הוראה לרבנים, תשס"ו, פרק אבן העזר סימן יא, עמ' תקיא
  30. ^ "הרב אליהו פסק לכלל ישראל וכולם היו קשורים אליו. התמצא במנהגים של כולם והפסיקה שלו הייתה כלל ישראלית. הרב לקח את הקיצור שולחן ערוך ושם הוסיף הערות על ההבדלים שאחינו הספרדים נוהגים" (הרב חיים דרוקמן בתוך: גדולת מרדכי - הספדים על הרב מרדכי אליהו, מכון דרכי הוראה לרבנים, עמ' רכ"ה).
  31. ^ הקדמת הרב מרדכי אליהו לספר קיצור שולחן ערוך, עם הערות "דרכי הלכה", הוצאת דרכי הוראה לרבנים.
  32. ^ 1 2 יואל יעקובי, פסיקה מאחדת לכל העדות, בשבע ערוץ 7, ‏כ"ח בסיון תש"ע
  33. ^ ראה למשל: הרב יוסף צבי רימון, על פסיקתו של הרב אליהו, כיפה (אתר אינטרנט), כ"ו סיון ה'תש"ע.
  34. ^ הרב שמואל אליהו, מקל או מחמיר, צוהר (עמותה)
  35. ^ , לעשות כל מאמץ כדי לקרב ולאחד את שבטי ישראל, הצופה, ד' אייר תשמ"ג 17.4.83
  36. ^ כך לדוגמה בתשובה שכתב הרב אליהו בעניין פפאיה, אם זה אילן או ירק, כתב על הרב פעלים: "הראשון שדיבר בנושא הפאפייא היה הגאון האדיר רשכבה"ג ח"ר יוסף חיים זלה"ה בספרו רב פעלים ח"ב או"ח סי' ל' וכידוע היה כותב דבריו ותשובותיו בקיצור ולא היה מאריך הרבה ומציין מספר מועט של ספרים המחזיק את המרובה. וברגליו אעבורה שכן כל מה שכתבו הרבנים הבאים אחריו בעניין זה היה לקיים דבריו או לדחותם או לדלות מדבריו ממנו דבריהם לוקחו והרחיבו והסבירו דלו והשקו וכאמור אנקוט בשיפולי גלימיה." (שו"ת מאמר מרדכי חלק ג', או"ח סימן י')
  37. ^ הקדמה שכתב הרב אליהו בשנת תשל"ח לספר הלכה חלק א' בהוצאת תלמוד תורה סוכת דוד; ספר זה הודפס בעריכה חדשה בשם "מאמר מרדכי - לימות החול", מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים תשע"ג.
  38. ^ הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי - שבת, חלק א', מכון דרכי הוראה לרבנים, ירושלים תשע"ו, הקדמת בני המחבר.
  39. ^ שו"ת מאמר מרדכי חלק ה' סימן כ"א; מאמר מרדכי – ושבתה הארץ פרק י"ח סעיף א'.
  40. ^ שו"ת הרב הראשי, ה'תשמח–ה'תשמ"ט, סימן קנ"ג.
  41. ^ הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית באתר דעת.
  42. ^ אבישי בן חיים, הרב מרדכי אליהו: אל תחתמו על הכרטיס לתרומת איברים, באתר nrg‏, 25 ביוני 2004
  43. ^ במותה ציוותה להם את החיים, באתר בשבע - ערוץ 7.
  44. ^ הרב אליהו, ‏בדיקת רקמות - זיהוי גנטי וייחוס משפחתי - היבט הלכתי, באתר "דעת", 31 בדצמבר 1997
  45. ^ אבישי בן חיים, הרב אליהו: "אסור לנגב חומוס", באתר nrg‏, 3 ביולי 2005,
  46. ^ תשובת הרב אליהו לרב אביגדור נבנצל, ט"ז בשבט תשנ"ג
  47. ^ הרב שמואל אליהו, דעת הרב אליהו על שירות לאומי, תשובה באתר כיפה
  48. ^ סרטון המציג את דעתו בעניין, באתר מורא מקדש
  49. ^ פסקי דין רבניים, חלק ט', עמוד 34.
  50. ^ פסקי דין רבניים, חלק י, עמ' 3.
  51. ^ פסקי דין רבניים, חלק י', עמוד 60.
  52. ^ פסקי דין רבניים, חלק י"א, עמ' 144.
  53. ^ הרב שמואל אליהו, אביהם של ישראל, חלק א', עמ' 20
  54. ^ דוגמאות לכך ניתן למצוא בספר שו"ת מאמר מרדכי - חלק א' (אבן העזר - סימן ב', סימן ג', סימן ח'; חושן משפט - סימן ב'); וכן חלק ב' (אבן העזר סימן ט', סימן י"ג).
  55. ^ עמ' ס"ה, בעניין ברכת מצה לאחר הפסח.
  56. ^ אבישי בן חיים, מתיחות בגזרת הרב עובדיה והרב אליהו, באתר nrg‏, 15/4/2007
  57. ^ אברהם הלוי, הלווית הגר"מ: הגר"ע חש חולשה, והורה לבנו ללכת, כיכר השבת, ‏כ"ו סיון תש"ע
  58. ^ מאמר מרדכי, שיעורי י"ג אלול, עמ' רמה.
  59. ^ מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול, עמ' שיז.
  60. ^ עין למשל בשו"ת מאמר מרדכי חלק ב' (או"ח – סימן נ"ב; אבן העזר - סימן י"ג). וכן הוא בשו"ת מאמר מרדכי חלק ג' (יו"ד – סימן ו', סימן י"ט). שו"ת הרב הראשי תש"נ-תשנ"ג (סימן קכ"א). שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט (סימן קע"ו). ועיין גם בשו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט (סימן קצ"ב) שעונה בכבוד על קושיות שהקשו עליו על פי שיטת הרב עובדיה יוסף ואינו חושש מלהזכירם ולענות עליהם בצורה יפה.
  61. ^ הרב אליהו י'. אבא שאול, בתוך: גדולת מרדכי - הספדים על הרב מרדכי אליהו, עמ' כ"ב.
  62. ^ הרב יוחנן ביק, הקללה של הרב אליהו • ספר חדש, בחרדי חרדים, ‏ה' שבט תשע"א
  63. ^ הרב מרדכי אליהו, שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, כרך תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 371, סימן קנג.
  64. ^ הרב מרדכי אליהו, שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, כרך תשמ"ח-תשמ"ט., עמ' 457
  65. ^ הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי - הלכות שבת, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, פרק ק"ח סעיף א', כרך ה
  66. ^ הרב מרדכי אליהו, שו"ת הרב הראשי, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, פרק סימן קנ"ח, כרך תשמ"ח - תשמ"ט, עמ' 381
  67. ^ הרב שמואל אליהו, אביהם של ישראל, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, כרך ג', עמ' 106
  68. ^ שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן ר"ט.
  69. ^ הרבנות הראשית לישראל', כרך ג', עמ' 1469, יומן פעילות הרה"ר, מיום כט ניסן תש"ן, מארכיון הרבנות הראשית.
  70. ^ ראיון 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א, שלמה צזנה.
  71. ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ"ו, סעיף ב'
  72. ^ הרב מרדכי אליהו, דברי מרכי - שמות, ירושלים: מכון דרכי הוראה לרבנים, תש"ע, עמ' קעג-קעד
  73. ^ שו"ת הרב הראשי, תשמ"ו-תשמ"ז, סימן ט"ז, עמ' 48-49; סימן כ', עמ' 58-59; תחומין, י"א, עמ' 102; שו"ת מאמר מרדכי, חלק ב', חושן משפט, סימן ט"ו.
  74. ^ הרב אליהו לא פסק בענין סירוב, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2005
  75. ^ הרב אליהו מבהיר: אסור להשתתף בגירוש, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2005
  76. ^ על הספר ראו: יוחנן ביק, הקללה של הרב אליהו • ספר חדש, באתר בחדרי חרדים, 10 בינואר 2011