פתיחת התפריט הראשי

שכונת הבוכרים

שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה. שכונת הבוכרים שוכנת בחלקו הצפוני של מרכז ירושלים, וגובלת בשכונות בית ישראל ממזרח, ארזי הבירה, שמואל הנביא, נווה צבי, מחניים, גוש 80 ותל ארזה בקשת ממזרח-צפון למערב וכרם אברהם וגאולה מדרום.

שכונת הבוכרים
שלט שכונת הבוכרים בירושלים
שלט שכונת הבוכרים בירושלים
מידע
שם נוסף רחובות
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1894
מייסדים יהודי בוכרה
על שם ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ב
קואורדינטות 31°47′35″N 35°13′07″E / 31.79293611°N 35.21873611°E / 31.79293611; 35.21873611
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בתי פאר וכתובות הקדש
בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") בשכונת הבוכרים
מחצרות השכונה
מרפסת ססגונית בשכונה
בית יוסף דוידוף

היסטוריהעריכה

החל משנות ה-70 של המאה ה-19 ובמיוחד בשנות ה-1880–1890 עלו יהודי בוכרה לירושלים.

הרב זאב יעבץ תיאר את העולים מבוכרה בשנת 1888, ערב הקמת השכונה: "בימים האחרונים החלו לבוא רבים מאחינו מבוכריא, גם הם חרוצים מאד מאד במסחר, ובעלי הון ועוסקים בעסקי ממונות... יש בהם בעלי תורה ויראה, נקיי הדעת ובעלי נימוס. ויחידים יש בהם הנוטים גם לאהבת הלשון העברית ולאהבת המדע".[1]

בשנת 1889, עם הקמת השכונות החדשות בירושלים אשר מחוץ לחומות והגעת מספר חברי הקהילה לכ-200 איש, התאגדו יהודי בוכרה בחברה ושמה "חברת ציון מקהילת-קודש בוכארה וסביבותיה". הם החליטו להקים שכונה לקהילה בעיר, אשר תיקרא "רחובות", בעקבות הפסוק מספר בראשית: "ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמרו כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". לשם בניית השכונה שלחו חברי הקהילה אגרת מיוחדת ליהודי בוכרה ובה ביקשו את תרומתם על מנת ש"שם קהילתנו יגדל ויתנוסס תוך עיר קדשנו ותפארתנו".

רבה הראשון של השכונה היה הרב אברהם אמינוף. בשנת 1939 התמנה לראב"ד ולרבה הראשי השני של השכונה הרב משה יצחקוף הכהן.

בשנת 1891 נקנו כ-65 דונמים ממערב לשכונת בית ישראל, במקום שהיה מבודד יחסית מציר ההתפתחות של העיר לאורך רחוב יפו. הבנייה החלה כעבור 3 שנים, עם בנייתו של בית הכנסת מוסיוף. על רקע הבנייה היהודית הפשוטה בירושלים של אותה תקופה, נחשבה שכונת הבוכרים לשכונה היהודית המפוארת ביותר בעיר. כוונתם של מייסדיה (בהם הרבנים יוסף כוג'הינוף ושלמה מוסיוף) הייתה להקים עיר במתכונת אירופית, ואכן רחובותיה הרחבים של השכונה נבנו בצורת שתי וערב, ולצידם הוקצה שטח לנטיעת עצים, מה שלא היה נפוץ בירושלים של אותה תקופה. השכונה נודעה בבתיה הגדולים וחצרותיהם רחבות הידיים. רבים מעשירי יהדות בוכרה קנו בתי-קיץ בשכונה, אליהם הגיעו בעיקר בתקופה שבין חג הפסח לחג השבועות.

בצפון השכונה נבנתה תת-שכונה לאנוסי משהד שנקראה "גבעת שאול", השכונה נבנתה על ידי משפחת שאולוף לזכר אבי המשפחה שאול גול.

בימינועריכה

עם הזמן איבדה שכונת הבוכרים מזוהרה ונזנחה. בתיה היפים התיישנו, וחלקם אף נהרסו. כמו כן, התמעטה בה הקהילה הבוכרית, וכיום מאוכלסת השכונה בתושבים חרדים. לאחרונה הוחלט על הקמת ועד פעולה שיורכב מתושביה המקוריים של השכונה, מתושביה כיום ומהמועצה לשימור אתרים שיפעלו להשיב לשכונה את זוהרה מראשית המאה ה-20.

ארכיטקטורהעריכה

בשכונת הבוכרים מצויות מספר פנינים ארכיטקטוניות ובהן:

  • בית הכנסת מוסיוף - נבנה על ידי מנהיג הקהילה, הרב שלמה מוסיוף והיה הבית הראשון שנבנה בשכונה. בבית הכנסת ישנם עשרה חדרי תפילה, ומתקיימות בו תפילות ושיעורי תורה לכל אורך היממה.
  • בית דוידוף - ביתו המפואר של יוסף דוידוף, שהיה ממנהיגי קהילת טשקנט. בבית שכנה הגימנסיה העברית בשנות ה-20 ואחרי שעברה למבנה חדש בשכונת רחביה היה במקום בית ספר מקצועי של רשת עמל[2].
  • בית משהיוף - בית זה, הגדול בשכונה (כ-5 דונם), נבנה על ידי שמחה משהיוף, נשיא קהילת יהודי העיר טורקיסטן ואחיו בנימין ויצחק. במתחם זה התגוררו דמויות חשובות כיצחק ורחל ינאית בן צבי[דרוש מקור] ועוד. כיום שוכנת במבנה ישיבת קמניץ, ורק קירותיו החיצוניים של המבנה נשתמרו.
  • בית הכנסת "בבא תמא" - בית הכנסת המרכזי בשכונה.
  • בית הכנסת "בביוף יששכרוף" - בית הכנסת שבו התפללו ולמדו המכוונים (המקובלים) שהתגוררו בשכונה בעבר. כיום הוא בית כנסת רגיל ומרכזי בשכונה.
  • בית יהודיוף-חפץ - נבנה בשנים 1890–1891 על ידי אלישע יהודיוף בקישוטים ארכיטקטוניים מדגם ברוק-איטלקי. המבנה שימש כאכסניה לדמויות חשובות מהתקופה, ואף נבנה בו חדר למשיח, לכשיבוא.
  • בית שמחיוף - בית זה נבנה על ידי הגביר מלה באי שמחיוף, אשר היה במשך כחמישים שנה נשיא קהילת יהודי קוקנד ומעשירי וחשובי יהודי בוכרה.
  • בית הכנסת "שאולוף" - נבנה על ידי האחים בנימין ישראל ונתנאל שאולוף והוכרז כהקדש.
  • בית הכנסת חאג' אדוניהו הכהן. של קהילת אנוסי משהד בסוף המאה ה-19 היו במשהד התנכלויות קשות לאנוסים. בשנים אלו נאלצו ראשי קהילת האנוסים לעלות לרגל למכה, וקיבלו את התואר "חג'". יהודים אלה אשר עלו למכה המשיכו בעלייה לרגל גם לירושלים ולמערת המכפלה בחברון. ביניהם היו חג'י יחזקאל וחג'י אדוניה הכהן אשר רכשו אדמות ובנו חצרות עם בתי כנסת על שמם בשכונת הבוכרים בירושלים. בית הכנסת חג'י אדוניה הכהן נוסד בשנת 1900 ובחצר בית הכנסת התגוררו ראשוני משפחות העולים ממשהד.
  • בית חאג' יחזקאל - ביתו של אחד מצאצאי אנוסי משהד שהתאסלמו, שבאחד מביקוריו בירושלים בדרכו למכה, שב ליהדותו, שינה את שמו ליחזקאל במקום אסמאעיל, והקים חצר שכללה בית כנסת וחצר מגורים.
  •  
    בית הכנסת מתת סולימאנוף בשכונת הבוכרים נוסד 1910
    בית הכנסת מתת סולימאנוף - מתת סולימאנוף עלה מעיר מולדתו קטה - מורגן. בניסן תרנ"א 1891 עלה עם משפחתו והשתקע בירושלים. בשנת תרנ"ט 1899 הוציא לאור את ספרו של ר' דוד קצין "ויאסוף דוד". מתת סולימאנוף הקים בשכונה בית כנסת אשר מתפקד גם כיום.

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה