עזרובעל ברקה
עזרובעל ברקה (בפיניקית: 𐤏𐤆𐤓𐤁𐤏𐤋 𐤁𐤓𐤒, "עזרבעל ברק"; 245 – 207 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי שנלחם במלחמה הפונית השנייה. עזרובעל היה בנו של חמלקרת ברקה ואחיו של חניבעל. הוא הנהיג את המערכה בחצי האי האיברי, ונהרג באיטליה כשנחלץ לעזרת אחיו.
 | |
| לידה |
245 לפנה״ס קרתגו, אימפריית קרתגו  |
|---|---|
| נהרג |
207 לפנה״ס (בגיל 38 בערך) Metauro, הרפובליקה הרומית |
| מדינה |
אימפריית קרתגו |
| השתייכות |
צבא קרתגו |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
הלחימה בחזית האיברית עריכה
ערך מורחב – הזירה האיברית במלחמה הפונית השנייה
כאשר יצא חניבעל למסע ההתקפה על איטליה, הוא מינה את עזרובעל למפקד על שטחי ספרד שמדרום לאברו, והשאיר לו 12,000 חיילים רגלים, 3000 פרשים, 21 פילים ו-57 אוניות. בשנת 217 לפנה"ס פלש הקונסול פובליוס קורנליוס סקיפיו לספרד יחד עם אחיו גנאיוס, אך עזרובעל שהיה עסוק בדיכוי מרידת הטורדטאנים, לא יצא להילחם כנגדו, והרומאים התקדמו עד סגונטו. שנתיים לאחר מכן נערכו הכוחות לקרב מכריע ליד דרטוסה, השוכנת על הגדה הצפונית של האברו. הקרב הסתיים בתבוסתו של עזרובעל.
הניצחון הרומי בדרטוסה מנע שליחת תגבורות מחצי האי האיברי לאיטליה כפי שתכנן חניבעל, ובנוסף לכך נאלצה קרתגו לשלוח לחצי האי האיברי את אחיו הצעיר של חניבעל, מאגו, עם צבא נוסף שנועד מלכתחילה לתגבר את חניבעל באיטליה.
בשנת 214 לפנה"ס התמרד סיפאקס מלך נומידיה, ועזרובעל נקרא לאפריקה לדכא את המרידה. האחים הרומים ניצלו את ההזדמנות, הרחיבו את התפשטותם דרומה ואף כבשו את סגונטו ב-212 לפנה"ס, תוך גיוס של חיילים קֶלטיבֶּרים לשורותיהם. בשנת 212 לפנה"ס שב עזרובעל לחצי האי האיברי כשלצידו צבא קרתגי שלישי בפיקודו של עזרובעל גיסקו, וכוח פרשים נומידי בהנהגת הנסיך מסיניסה.
בשנת 211 לפנה"ס חבר עזרובעל לצבאותיהם של אחיו מאגו ועזרובעל גיסקו, ובקרב באיטיס הביס את הצבא הרומי שפוצל בין פובליוס סקיפיו ואחיו גנאיוס. הקרב הסתיים במותם של האחים, במה שנחשב לניצחון הגדול היחיד של מצביא קרתגי שאינו חניבעל, במהלך המלחמה. שרידי הצבא הרומי נסוגו צפונה לאברו, אולם הצבאות הקרתגים לא השכילו לשתף פעולה כנגדם, וכך אפשרו לכוחות הרומים להתבסס מחדש ולשמור על עמדותיהם מצפון לאברו.
בשנת 210 לפנה"ס קיבל פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס, בנו של פובליוס סקיפיו, את הפיקוד הרומי על הכוחות הרומים שנותרו בספרד. בסוף אותה שנה נחת סקיפיו הבן באמפוריום, מדרום להרי הפירנאים, ונערך לחידוש המערכה על חצי האי האיברי. באביב שנת 209 לפנה"ס חצה סקיפיו את האברו ולאחר מסע מזורז לעומק חצי האי הפתיע את הקרתגים בכיבושה המהיר של קרתגו החדשה, ששימשה אחד מהבסיסים החשובים של קרתגו בספרד.
באביב שנת 208 לפנה"ס יצא סקיפיו לקראת עזרובעל, שהופתע ולא היה מוכן לעימות. עזרובעל נדחק במעלה נהר הבאיטיס, שם הקים מחנה והמתין לבואו של צבא קרתגי נוסף. על פי ההיסטוריון פוליביוס, המתין סקיפיו יומיים, אך מחשש לכיתורו בידי הצבאות הקרתגיים הנוספים (מה שהוביל בעבר למותם של אביו ודודו בקרב באיטיס, לא רחוק משם) החליט לבסוף לעלות על מחנהו של עזרובעל[1]. עזרובעל ראה שלא יוכל לעמוד בפני הצבא הרומי, והחליט לסגת. הוא הוציא לקראת הרומאים את כוחותיו הקלים, ואלה ספגו את המתקפה הרומית. סקיפיו פיצל את עיקר צבאו בינו ובין גאיוס ליליוס, ובמקביל למתקפה החזיתית של כוחותיו הקלים הובילו השניים מתקפה כפולה על האגפים. הכוחות הקרתגים נשברו והובסו, אך לחימתם אפשרה לעזרובעל לחצות את הנהר עם שני שלישים מצבאו, פיליו ומטעני האספקה. סקיפיו נמנע מלרדוף אחרי צבאו, ככל הנראה מחשש שצבאו יכותר בידי המצביאים הקרתגים הנוספים.[2]
אז נענה לקריאת אחיו חניבעל ויצא אל עבר איטליה.
הפלישה לאיטליה ומותו עריכה
עזרובעל המתין עד לבוא האביב של 207 לפנה"ס על מנת לנצל את מזג האוויר הנוח יחסית ולחצות את האלפים. חצייתו הייתה מהירה בהרבה מזו של אחיו, בשל העדרו האיום מצד שבטי הגאלים, שעתה חששו מהקרתגים וכיבדו אותם. רבים מאנשי השבטים הצטרפו לעזרובעל ומילאו את שורותיו של הצבא הקרתגי.
רומא עדיין ליקקה את פצעיה משורות התבוסות שהנחיל לה חניבעל 10 שנים קודם לכן, והרומאים היו מבועתים מהמחשבה שייאלצו להילחם בו ובאחיו בבת אחת על אדמת איטליה. הקונסולים גאיוס קלאודיוס נרו ומרקוס ליוויוס סלינטור נבחרו בחופזה ונשלחו להתעמת עם חניבעל ועזרובעל בהתאמה. בתחילה אף אחד מהם לא יצר מגע עם צבאות הקרתגים. בשלב זה של המלחמה היו צבאו של חניבעל מדולדל, והוא נמנע מלהיכנס לקרב חזיתי עם כוחותיו של נרו שמנו כ-45,000 איש. בינתיים נסוג סלינטור בזהירות בפני עזרובעל, כשהוא מאפשר לו לחצות דרומה מעבר לנהר המטאורוס עד העיר סנה.
עזרובעל שלח שליחים לחניבעל על מנת להודיע כי הוא מתכנן לפגשו בדרום אומבריה, אך השליחים נתפסו בידי הרומאים ותוכניותיו נפלו לידי נרו. נרו לקח איתו לגיון אחד, ובלא ידיעת חניבעל יצא במסע מזורז צפונה. בדרכו תגברו את כוחו מתנדבים רבים. נרו הגיע במהירות למחנהו של סלינטור, שעמד כ-800 מטרים מדרום למחנהו של עזרובעל. הגעתו בחסות החשכה הסתירה מהקרתגים את נוכחות צבאו במחנה.
עזרובעל החל בהכנות לקרב, אך התצפיות שלו גילו כי הצבא הרומאי גדל משמעותית. הוא נזכר כי שמע תרועת חצוצרות במשך הלילה, והסיק כי הוא עומד עתה בפני שני צבאות רומיים ולא אחד. כתוצאה מכך, החליט עזרובעל על נסיגה. בחסות הלילה ניסה עזרובעל לסגת צפונה, ולחצות את נהר המטאורוס כדי להימנע מקרב נגד הכוח הרומי העדיף, ולנסות לחבור לחניבעל בתנאים נוחים יותר. אולם בשל הצפת הנהר עקב גשמי האביב והמסת השלגים, לא נמצא מקום בטוח לחציה. הרומאים דלקו אחרי צבאו ולבסוף נאלץ עזרובעל להיערך לקרב.
עזרובעל ערך את צבאו, שכלל חיילים איברים, ליגורים, גאלים ואפריקאים, ואיתם עשרה פילי מלחמה. הקרב החל במתקפת פרשים רומית שהביסה את פרשי עזרובעל באגפו הימני. יתר הצבא הקרתגי עמד במתקפה הרומית, ופילי המלחמה אף הצליחו לפרוץ את קווי הרומאים ולזרוע בהלה, אך כיתור האגף הימני של עזרובעל הוביל לבסוף לקריסת המערך כולו. עזרובעל עצמו נהרג במהלך הלחימה, וצבאו הובס.
לאחר הקרב ראשו נערף, הושם בשק, והושלך אל מחנהו של חניבעל. ההיסטוריון הרומי ליוויוס מספר שכאשר ראה חניבעל את ראשו של אחיו, הוא הכריז שקרתגו הפסידה כעת במלחמה[1]. לניצחון הרומי בקרב מטאורוס מיוחסת חשיבות היסטורית מרחיקת לכת, כיוון שאילו הצליח עזרובעל לחבור אל כוחותיו של אחיו ייתכן שצבאם המאוחד היה מצליח להתגבר על הצבאות הרומים ולכבוש את רומא, או שהיה מאלץ אותה לחתום על הסכם שלום בתנאים נוחים לקרתגו.
קישורים חיצוניים עריכה
- עזרובעל ברקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עזרובעל ברקה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)