ויקיפדיה

עטלף כותפות

סוג של יונק

עטלף כותפות (שם מדעי: Epomophorus) הוא סוג של עטלף בינוני-גדול במשפחת עטלפי הפירות ובו 9 מינים שחיים ביבשת אפריקה ובחצי האי ערב. הסוג הוקם בשנת 1836 על ידי הזואולוג האנגלי אדוארד טרנר בנט, ומשמעות שמו המדעי היא ״עטלף חובש כותפות״. מספר מינים ששויכו בעבר לסוג פוצלו לסוגים נפרדים: עטלף כותפות מדומה ועטלף כותפות ננסי.

קריאת טבלת מיוןעטלף כותפות
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי עטלפי פרי
משפחה: עטלפי פרי
סוג: עטלף כותפות
מינים

9

שם מדעי
Epomophorus
‏בנט, 1836
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור עריכה

לעטלף הכותפות גוף גוצי, וראש גדול ורחב שדומה בצורתו לכלב. המראה הכלבי נוצר בעקבות השפתיים הגדולות והנפולות והלסתות הגדולות, והן מאפשרות לו להחזיק בפה חתיכות פרי גדולות. החרטום מוארך וריבועי והנחיריים צינוריים במקצת.

 
עטלף כותפות גמביאני

האוזניים עגולות וקצרות והעיניים גדולות ובולטות. לזכרים יש ציציות שיער גדולות ובולטות בצידי הכתף שנראות ככותפות, והן מכסות שקי אוויר ובלוטות ריח. לשני הזוויגים יש בבסיס האוזניים כתמים שעירים בהירים. השיניים קצרות וחזקות ומספרן 28.

עטלף הכותפות הוא עטלף גדול למדי: אורך ראשו וגופו 125–250 מ״מ, אורך הזרוע 62–100 מ״מ ומשקלו 40–155 גרם. מוטת כנפיו מגיעה לחצי מטר. הזנב קצר במיוחד ומכיל 2 חוליות בלבד, וכנף הזנב מפותחת. הזכרים גדולים מן הנקבות עם נחיריים נפוחים ואנטומיה שונה של מיתרי הקול והגרון.

הפרווה של עטלף הכותפות קצרה, צפופה ורכה. צבעה הכללי נע בין חום בהיר לבז׳, ערמוני, צהבהב, שנהב, חום זית וחום אדמדם. הצד התחתון חיוור יותר וצבעו לבנבן, אפרפר או צהבהב חיוור. הכנפיים שחורות או חומות, והזרועות והשוקיים כתמתמים או ורודים. האוזניים שחרחרות בקצה, וכתמי השיער שבבסיסן בצבע לבן בוהק או צהוב. הכותפות של הזכרים בצבע שנהב או לבן בוהק.

תפוצה עריכה

עטלפי הכותפות מצויים בכל מדינות אפריקה שמדרום לסהרה להוציא את נמיביה ובוצוואנה שבהם האקלים צחיח יותר; מין אחד מצוי גם בסעודיה ותימן. עטלפי הכותפות מסתגלים למגוון בתי גידול, ומופיעים ביער גשם טרופי, יער גדותיים, יער מנגרובים, יער סובטרופי יבש, כיסי סבך, סוואנה יבשה או טרופית, סוואנת שיחים דוקרנית, חורש ים-תיכוני ואפילו מטעים, אזורים חקלאיים וסמוך למגורי אדם. הם מעדיפים את רצועת המנשק בין היער לסוואנה אך לא בררנים בבחירת בית הגידול.

אקולוגיה עריכה

 
קבוצת עטלפי כותפות בטנזניה.

המינים בסוג חיים בבדידות או בקבוצות של 20–100 פרטים ויש להם ארגון חברתי מפותח שכולל טיפוח הדדי, תורנות שמירה ואמפתיה לעטלפים פצועים. גם כשהם לנים יחדיו, הם מקפידים לשמור על מרחק זה מזה. העטלפים מבלים את שעות היום בשינה תחת ענפי עצים, עלווה צפופה, וגגות ואינם נרתעים מלינה בסמוך לבני אדם או במקומות חשופים לשמש. מינים אחדים משנים מדי יום את מקום הלינה שלהם. במהלך נדידה מאזור לאזור, הקבוצות מתקבצות ללהקות גדולות יותר שחוזרות בסוף למבנה המקורי שלהן.

עטלפי הכותפות יוצאים לפעילות בערב ותרים במהלך הלילה אחר פירות למרחק של עד 4 ק״מ. הם משתמשים בחוש הריח והראיה כדי לאתר פירות בשלים, ולעיתים ממתינים להבשלת פירות העץ ואז פושטים עליו בקבוצה ומנקים את כל הפירות ממנו. הם אוכלים בדרך כלל את העיסה הרקה ויורקים את הסיבים והזרעים הקשים, ובדרך זו עשויים לפזר כטון זרעים על פני שטח נרחב תוך מספר ימים. התזונה של עטלפי הכותפות כוללת מנגו, בננה, תאנה, גויאבה, אפרסק, תפוח ופפאיה וגם צוף פרחים. במהלך העונה היבשה, הפירות הופכים לנדירים, וחלק מהמינים עשויים לנדוד מאות קילומטרים כדי למצוא אזור גשום יותר. הטורף העיקרי של הבוגרים הוא נץ עטלפים, והגורים נטרפים גם על ידי הלילן וערפד מדומה אף-לב.

מדי שנה יש שתי עונות רבייה שתלויות באקלים ובזמינות המזון. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת חיזור ומנסים להרשים את הנקבות; מצגי החיזור שלהם כוללים הפקת ריח מהבלוטות, השמעת קולות פעמון חזקים, וזקיפת הכותפות הגדולות שלהם. ההיריון נמשך 5–6 חודשים ולאחריהם נולד גור אחד או שניים. תוחלת החיים של עטלפי הכותפות מאריכים ימים עד לגיל 28 שנים.

מינים עריכה

 
עטלף כותפות פיטרס

בסוג זה 9 מינים:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עטלף כותפות בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עטלף_כותפות&oldid=35738520"