פתיחת התפריט הראשי
12 staemme israels heb.svg

עַטְרוֹת אַדָּר (גם עטרות או עטרות הארכי) הוא יישוב המוזכר בספר יהושע בגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים.

תוכן עניינים

בתנ"ךעריכה

על פי המסופר בספר יהושע, היא נמצאה בגבול שבט בנימין ושבט אפרים:

וַיצא הגורל לבני יוסף ... ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות

וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן

וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף: ... וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה הִיא בֵּית אֵל וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר עַל הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית חֹרוֹן תַּחְתּוֹן

הדעות חלוקות לגבי השם העיקרי של המקום. היו שטענו שהשם העיקרי הוא עטרות ארך, על שם הארכי, וש"עטרות אדר" הוא טעות שנבע מחילופי אותיות. אחרים טענו ששם המקום הוא "עטרות אדר" המתייחס למשפחת ארד של שבט בנימין[1], הנקרא על שם בנו של בלע בן בנימין, הנקרא בספר דברי הימים אַדָּר[2].

בימי המשנה והתלמודעריכה

תרגום יונתן מתרגם את תמר דבורה בשופטים, ד' ה': "עטרות דבורה". הירונימוס מזכיר את עטרות ומציין שהיא סמוכה לרמה. אוסביוס מקיסריה מציין שהיו שני מקומות בשם עטרות ליד ירושלים[1].

זיהויעריכה

עטרות הקדומה המוזכרת בספר יהושע מזוהה עם "ח'רבת עטארה" (או אלעטארה בנ"צ 170143) על תוואי נחל שכם מדרום לתל א-נצבה, המזוהה עם העיר המקראית מצפה. אולם, היו ששללו זיהוי זה בגלל שבמקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רק מתקופות מאוחרות יותר[1]. אלברכט אלט הציע לזהות את עטרות עם שם אחר של מצפה וייחס את שינוי השם למעבר העיר בין ממלכות ישראל ויהודה. פליקס-מרי אבל זיהה את עטרות בכפר עקב[1]. יהודה אליצור מזהה את עטרות הקדומה בחרבת רדנה (בנ"צ 169146) כקילומטר מצפון לראמאללה[3]. בחפירות שנערכו באתר זה נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית[4] לפי זיהוי זה, אמנם לא השתמר השם עטרות במקום העתיק אך נדידת שם קדום למרחק של ארבעה ק"מ (המרחק לחרבת עטארה) אינה מקרה נדיר. הוצע גם לזהותה בא-טירֶה מדרום מזרח ליישוב בית חורון תחתון, או בחרבת א-דריֶה מדרום מערב לו.

מושב עטרות נקרא על שם היישוב הקדום.

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך: עטרות אדר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 696.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 53.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 זכריה קלאי, עטרות, עטרות הארכי, עטרות אדר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמ' 167-168
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ג'.
    "וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי ... וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּ:"
  3. ^ גבולות נחלת אפרים, ע' פרומקין (עורך), החברה להגנת הטבע, בית ספר שדה עפרה, ירושלים תשל"ח, באתר דעת
  4. ^ חדשות ארכאולוגיות, ל"א-ל"ב, רשות העתיקות ירושלים 1969 עמ' 14.