פתיחת התפריט הראשי

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה.

תוכן עניינים

מצפה במקורותעריכה

מצפה נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע כאחת מערי בנימין. בסיפור פילגש בגבעה מוזכרת המצפה כמקום בו התאספו בני ישראל למלחמה בבני בנימין[1] ולאחר מכן כמקום בו נשבעו בני ישראל לא לתת מבנותיהם לבני בנימין[2]. בספר שמואל הייתה מצפה אחת הערים המרכזיות בה פעל שמואל. היא מוזכרת כאחת מהערים בהן שפט שמואל[3], כמקום בו נקבצו הישראלים במלחמתם המוצלחת בפלשתים[4] וכמקום בו הומלך שאול לראשונה בפני העם[5].

כאשר נחלקה ממלכת ישראל לשניים, לא רצה ירבעם לאפשר לאנשי ממלכתו לעלות לרגל לירושלים. לשם כך הציב משמרות במקומות שונים, שמנעו מהאנשים ללכת לירושלים. המשמרות היו בנקודות אסטרטגיות. אחד המקומות הוא המצפה שהייתה על הר גבוה, החולש על הדרך מהשפלה לירושלים, וכדברי הנביא הושע: "שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר"[6].

בספר מלכים[7] מסופר על המלך אסא, שבנה את גבע בנימין ואת המצפה (ככל הנראה, הכוונה לבניית חומה, מגדלים וחפיר – דהיינו בנייה לקראת מלחמה): "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה." (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב)

מצפה הייתה גם עיר מושבו של גדליהו בן אחיקם מיד לאחר בית המקדש הראשון וירושלים בידי הבבלים, ובו הוא נרצח: "וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב-וַיָּמֶת אֹתוֹ" (ספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק ב'). בהמשך מסופר: "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה'. ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה, וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם"

בבניית חומת ירושלים בידי נחמיה מוזכר "שר פלך המצפה"[8] ומשערים שמצפה הייתה בירת "פלך המצפה", שמקביל לנחלת שבט בנימין[9]. באותו הקשר מופיע הפסוק: " ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכיסא פחת עבר הנהר"[10]. היו ששיערו מפסוק זה שאזור מצפה הופקעה בפחוות יהודה והייתה כפופה ישירות לפחוות עבר הנהר. אחרים דחו השערה זאת וטענו ש"כיסא פחת עבר הנהר" הוא ציון סוף הקטע לאורך חומת ירושלים ששוקם בידי אנשי גבעון והמצפה[9].

בספר מכבים מתואר כי יהודה המכבי מכנס את כוחותיו לפני קרב אמאוס במצפה כנגד ירושלים, עורך צום ותפילה, ומשם יוצא לקרב מול גורגיאס. "ויקבצו ויבואו המצפה נגד ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל"[11].

יוסף בן מתתיהו מזכיר את העיר אך אינו נותן את מיקומו ואוסביוס מקיסריה אינו מזהה את המקום, ומכך מסיקים שכבר בימים קדומים אבדה המסורת לגבי מקומה של מצפה[9].

זיהוי מיקומהעריכה

מיקומה של מצפה משוער על ידי חוקרי ארץ ישראל והמקרא בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים.

הזיהוי של מצפה בתל א-נצבא מתבסס על תיאור בניית מצפה בידי אסא. תל א-נצבא הרבה יותר קרוב מנבי סמואל (המרוחקת כ-10 קילומטרים מהרמה) למקום שעל פי הזיהוי המקובל הוא הרמה, ממנה נלקחו האבנים לבניית המצפה. בנוסף, תל א-נצבא והרמה ממוקמות בנקודות אסטרטגיות על הדרך הראשית משכם ושומרון לירושלים, בעוד נבי סמואל נמצא הרבה יותר מערבה מהדרך הראשית. גם התיאור של רצח גדליה בספר ירמיהו ועל כך שישמעאל בן נתניה יוצא לקראת עולי הרגל משומרון ושילה לירושלים, משמש כראייה לכך שמצפה הייתה על הדרך הראשית ולזיהויה כתל א-נצבא.

לעומת זאת, לא מעט חוקרים מעדיפים בהקשר התיאור בספר חשמונאים א' לזהות את מצפה עם נבי סמואל ולא עם תל א-נצבא, בגלל הקרבה לירושלים ("המצפה נגד ירושלים")[12].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה