פתיחת התפריט הראשי

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה.

מצפה במקורותעריכה

בתנ"ךעריכה

מצפה נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר יהושע כאחת מערי בנימין. בסיפור פילגש בגבעה מוזכרת המצפה כמקום בו התאספו בני ישראל למלחמה בבני בנימין[1] ולאחר מכן כמקום בו נשבעו בני ישראל לא לתת מבנותיהם לבני בנימין[2]. בספר שמואל הייתה מצפה אחת הערים המרכזיות בה פעל שמואל. היא מוזכרת כאחת מהערים בהן שפט שמואל[3], כמקום בו נקבצו הישראלים במלחמתם המוצלחת בפלשתים[4] וכמקום בו הומלך שאול לראשונה בפני העם[5].

בספר מלכים[6] מסופר על המלך אסא, שבנה את גבע בנימין ואת המצפה (ככל הנראה, הכוונה לבניית חומה, מגדלים וחפיר – דהיינו בנייה לקראת מלחמה): "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה." (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב)

מצפה הייתה גם עיר מושבו של גדליהו בן אחיקם מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון וירושלים בידי הבבלים, ובה הוא נרצח: "וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן בַּחֶרֶב-וַיָּמֶת אֹתוֹ" (ספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק ב'). בהמשך מסופר: "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה'. ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה, וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם. וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.... וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים."

בבניית חומת ירושלים בידי נחמיה מוזכר "שר פלך המצפה"[7] ומשערים שמצפה הייתה בירת "פלך המצפה", שמקביל לנחלת שבט בנימין[8]. באותו הקשר מופיע הפסוק: " ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכיסא פחת עבר הנהר"[9]. היו ששיערו מפסוק זה שאזור מצפה הופקעה מפחוות יהודה והייתה כפופה ישירות לפחוות עבר הנהר. אחרים דחו השערה זאת וטענו ש"כיסא פחת עבר הנהר" הוא ציון סוף הקטע לאורך חומת ירושלים ששוקם בידי אנשי גבעון והמצפה[8].

על פי רוב המפרשים[10], מצפה מוזכרת גם בדברי הנביא הושע: "שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר"[11]. רש"י ואבן עזרא מפרשים את הפסוק כמתייחס למשמרות שהציב ירבעם בן נבט, על פי התלמוד במסכת תענית[12], כדי למנוע מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. רד"ק מכנה פירוש זה "דרש", ומפרש על דרך הפשט שהמצפה והתבור הן נקודות גבוהות ש"הציידים פורשים עליהם מצודותיהם". בדעת מקרא מפרש יהודה קיל שבמצפה הייתה במה או בית משפט שנטל שוחד[13].

מקורות אחריםעריכה

בספר מכבים מתואר כי יהודה המכבי מכנס את כוחותיו לפני קרב אמאוס במצפה כנגד ירושלים, עורך צום ותפילה, ומשם יוצא לקרב מול גורגיאס. "ויקבצו ויבואו המצפה נגד ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל"[14].

יוסף בן מתתיהו מזכיר את העיר אך אינו נותן את מיקומו ואוסביוס מקיסריה אינו מזהה את המקום, ומכך מסיקים שכבר בימים קדומים אבדה המסורת לגבי מקומה של מצפה[8].

בתלמוד בבלי מופיע[15]:

"תניא אבא שאול אומר: מעשה בסלע בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ... ובדקו ומצאו בור גדול מלא עצמות. תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים"

זיהוי מיקומהעריכה

מיקומה של מצפה משוער על ידי חוקרי ארץ ישראל והמקרא בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים.

הזיהוי של מצפה בתל א-נצבא מתבסס על תיאור בניית מצפה בידי אסא. תל א-נצבא הרבה יותר קרוב מנבי סמואל (המרוחקת כ-10 קילומטרים מהרמה) למקום שעל פי הזיהוי המקובל הוא הרמה, ממנה נלקחו האבנים לבניית המצפה. בנוסף, תל א-נצבא והרמה ממוקמות בנקודות אסטרטגיות על הדרך הראשית משכם ושומרון לירושלים, בעוד נבי סמואל נמצא הרבה יותר מערבה מהדרך הראשית. גם התיאור של רצח גדליה בספר ירמיהו ועל כך שישמעאל בן נתניה יוצא לקראת עולי הרגל משומרון ושילה לירושלים, משמש כראייה לכך שמצפה הייתה על הדרך הראשית ולזיהויה כתל א-נצבא.

לעומת זאת, לא מעט חוקרים מעדיפים בהקשר התיאור בספר חשמונאים א' לזהות את מצפה עם נבי סמואל ולא עם תל א-נצבא, בגלל הקרבה לירושלים ("המצפה נגד ירושלים")[16].

בעבר, היו שמיקמו את מצפה ליד בית חורון בהתאם למובא בבלי במסכת נידה. אחרים הסבירו שהבור במצפה שונה מהבור בבית חורון[17].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שופטים, פרק כ', פסוק א'
  2. ^ ספר שופטים, פרק כ"א, פסוק א'
  3. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ז
  4. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ה'
  5. ^ ספר שמואל א', פרק י', פסוק י"ז
  6. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב
  7. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ט"ו
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', ערך מצפה, עמ' 238
  9. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ז'
  10. ^ לדעות אחרות ראו תרגום יונתן ובדעת מקרא הפירוש השני והערה 13
  11. ^ ספר הושע, פרק ה', פסוק א'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ח, עמוד א'
  13. ^ יהודה קיל, פירוש דעת מקרא להושע, מוסד הרב קוק, פרק ה', פסוק א'
  14. ^ חשמונאים א' ג', מו
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א, עמוד א'
  16. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', ערך מצפה, עמ' 239
  17. ^ פליאה, מוריה, 17 בינואר 1913
    תשובות לשאלה, מוריה, 22 בינואר 1913; המשך