עידית דורון

בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית (תשע"ו)

עידית דורון (9 באפריל 195127 במרץ 2019) הייתה בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית (תשע"ו).

עידית דורון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 באפריל 1951
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 2019 (בגיל 67)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עידית דורון נולדה בירושלים לרחל, ילידת ארץ ישראל, ולחסדאי דורון, שעלה לארץ ישראל ב-1935, בגיל 11, מגליפולי שבטורקיה, ממשפחה של מגורשי ספרד. בביתה דיברו עברית, לדינו ויידיש. בילדותה התגוררה במרוקו ובצרפת, לשם הגיעה עם הוריה במסגרת עבודתם בשירות החוץ של ישראל. בתקופה זו למדה ספרדית וצרפתית. עם השנים למדה גם אנגלית, פורטוגזית, ערבית, ארמית, אכדית ומלאיאלאם.

סיימה לימודיה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, ושירתה בצה"ל כפקידה בלשכת מפקד אוגדה 252 בבסיס רפידים. למדה לתואר ראשון (1973-1970) ושני (1976-1973) במתמטיקה, באוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות הקורס "תחשיבים לוגיים ושפות תכנות" שלמדה אצל פרופ' מיכאל רבין פנתה בשנת 1978 ללימודי בלשנות, ויצאה ללימודי דוקטורט במחלקה לבלשנות באוניברסיטת טקסס באוסטין, שנודעה בממד המתמטי של חקר הבלשנות בה.

המשיכה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, והתמקדה בחוקים הקובעים את סדר המילים האפשרי במשפט העברי, ובאילו תנאים אפשר להשמיט חלקים מן המשפט, למשל את הנושא.

בשנת 1987 הצטרפה במלגת אלון לסגל החוג לאנגלית באוניברסיטה העברית, שלימים התמזג עם החוג לבלשנות. ב-1991 עלתה לדרגת מרצה בכירה, ב-1999 מונתה לפרופסור חבר ובשנת 2008 מונתה לפרופסור מן המניין. בשנת 1994 הייתה מרצה אורחת בבית ספר הקיץ של האגודה הבלשנית האמריקאית (LSA) באוניברסיטת המדינה של אוהיו. בשנים 1998–1999 הייתה מרצה אורחת במחלקה לבלשנות באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז.

באוניברסיטה העברית עמדה בראש התוכנית ללימודי קוגניציה ובראש החוג לאנגלית. כיהנה פעמיים כנשיאת אגודה הישראלית לבלשנות תאורטית (איל"ת) (1997-1995, 2010-2008). בשנת 1997 עמדה בראש קבוצת המחקר לסמנטיקה במכון ללימודים מתקדמים. נמנתה עם מקימי המרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה (LLCC), ועם מקימי תוכנית הלימודים המשותפת ללימודי דוקטורט של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב והייתה המנהלת הראשונה שלה. אהבתה העזה של עידית לעברית הביאה אותה לייסד ולהוביל במסגרת האוניברסיטה שתי קבוצות מחקר שעסקו בהתהוותה של העברית החדשה. הקבוצה הראשונה פעלה בשנים תשע"ד-תשע"ו במסגרת מרכז מנדל-סכוליון. הקבוצה השנייה, פרויקט EMODHEBREW[1], החלה את פעילותה בשנת תשע"ח במימון הEuropean Research Council. הקבוצה עוסקת בתיאור שיטתי של התאוריות הבלשניות החשובות של אי-רציפות לשונית הקיימות כיום אל מול המאפיינים הצורניים, התחביריים והסמנטיים של העברית החדשה.

הייתה חברה פעילה בכתבי עת מדעיים מרכזיים (Associate Editor, Theoretical Linguistics; Co-Editor, Brill's Annual of Afroasiatic Languages and Linguistics), וחברת מערכת בכתבי העת A Journal of Theoretical, Experimental and Interdisciplinary Research ו-Semantics and Pragmatics.

הייתה חברה בשתי ועדות לחידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית: הוועדה למונחי הלוגיקה (2007-2005), והוועדה למונחי הבלשנות (2015-2011).

בשנת תשע"ו הוענק לה פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית. בפתח נימוקי ועדת הפרס נאמר:

פרופ' עידית דורון היא חוקרת פורצת דרך, העומדת בחוד החנית של מחקר הבלשנות בארץ ובעולם, הן בחקר הבלשנות התאורטית הפורמלית הן בחקר השפות השמיות, ובכללן חקר העברית לדורותיה. פרופ' דורון היא מחלוצות הבלשנות התאורטית בישראל. למחקרה ולפועלה תרומה מכרעת לביסוס מחקר הבלשנות התאורטית באקדמיה הישראלית ולמיצובה של ישראל כמרכז עולמי חשוב בתחום זה. במחקריה עושה פרופ' דורון שימוש בכלים מתחום הלוגיקה והשפות הפורמליות כדי לנתח מנעד רחב של תופעות במגוון שפות, ובמיוחד בשפות השמיות. כלים אלה חושפים את הייצוגים והחישובים המורכבים המכוננים את התשתית של השימוש בשפה הטבעית על מגוון הופעותיה. מחקריה נוסכים אור על מהות השפה הטבעית כתופעה קוגניטיבית אנושית ייחודית

נימוקי השופטים באתר פרס ישראל

הייתה חברה בקבוצת הטריאתלון של אס"א בירושלים.

נפטרה ב-27 במרץ 2019. הותירה אחריה בן, יוני.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה