עיטור האומץ
עיטור האומץ של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הוא העיטור השני בחשיבותו מבין העיטורים הניתנים לשוטרי משטרת ישראל. העיטור מוענק על ידי המפכ"ל (לשוטרים). העיטור מוענק על "מעשה גבורה, שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך חירוף נפש, שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל".
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
סוג | אות גבורה |
המעניק | המפכ"ל |
למען | ”מעשה גבורה, שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך חירוף נפש, שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל” |
זכאות | שוטרי משטרת ישראל |
סטטוס | עיטור פעיל |
נוסד | 1972 |
הענקות | |
הוענק לראשונה | 1975 |
היררכיה | |
עיטור גבוה יותר | עיטור הגבורה |
עיטור מקביל | עיטור העוז, עיטור אומץ (שב"ס) |
עיטור נמוך יותר | עיטור המופת |
היסטוריה
עריכהבשנת 1972 חוקק חוק העיטורים משטרת ישראל ובמסגרתו יוסד עיטור האומץ. העיטור הוענק לראשונה בשנת 1975 ל-16 שוטרים ואנשי משמר הגבול. בשירות בתי הסוהר הוענק העיטור לראשונה בשנת 2005.
כמה מקבלי עיטור האומץ ידועים הם: המפכ"ל לשעבר אסף חפץ שקיבל עיטור זה על פעולתו בזמן הפיגוע בכביש החוף, עמוס יעקב, קובי שבתאי, מאיר אליהו ואופיר סולימאן שקיבלו עיטור זה על חלקם בקרב כנגד מחבלים ביישוב גדיש בשנת 2003, פסקל אברהמי, לוחם הימ"מ ובועז גולדברג שקיבלו עיטור זה על הריגת חוליית מחבלים בקרב ב-1990, צ'רלי שלוש שנדקר למוות על ידי מחבל בירושלים ויעקב ברמן, על פועלו במבצעים רבים, קצין בימ"ס שעוטר גם בעיטור העוז של צה"ל.
עיצוב העיטור וענידתו
עריכהאת העיטור עיצב נתן קרפ. מדליית העיטור היא עיגול בקוטר כ-4 סנטימטרים עליו יש צורה של מנורת שבעה קנים. מתחת למנורה שני ענפי זית וביניהם סמל המשטרה. העיטור מחובר לסרט סגול ברוחב 4 סנטימטרים ובו שני פסים אדומים דקים. העיטור עשוי כסף ומשקלו כ-25 גרם.
את העיטור ייצרה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.[דרושה הבהרה]
אות העיטור הוא סגול ובו שני פסים אדומים דקים. כאשר אדם זכאי ליותר מעיטור אומץ אחד הוא עונד תג בצורת הפארה על אות העיטור ודין תג זה כעיטור נוסף. אות העיטור על הצד השמאלי של החזה והעיטור עצמו, כאשר הוא נענד, הוא נענד בצד ימין.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת מקבלי העיטור באתר הגבורה