צ'רלי שלוש
שלום צ'רלי שלוש (26 באפריל 1964 – 21 באוקטובר 1990) היה שוטר ישראלי ששירת כלוחם בימ"מ ונהרג בפיגוע בשכונת בקעה. על פועלו עוטר בעיטור האומץ של משטרת ישראל.
 | |
| לידה |
26 באפריל 1964 חוסן |
|---|---|
| נהרג |
21 באוקטובר 1990 (בגיל 26) ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 משטרת ישראל משמר הגבול |
| תקופת הפעילות | 1986–1990 (כ־4 שנים) |
| דרגה |
 רב-סמל ראשון |
| תפקידים בשירות | |
| לוחם בימ"מ | |
| עיטורים | |
 עיטור האומץ | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשלוש נולד במושב חוסן שבגליל המערבי בנם של אנט ויצחק. הוא למד בחטיבת הביניים "יד נתן", הסמוכה לעכו ובישיבה תיכונית "מגדל אור" שבמגדל העמק. ב-1982 התגייס לצה"ל במסלול בני המושבים ושירת בגדוד הנח"ל המוצנח של חטיבת הצנחנים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. לאחר מכן הדריך טירונים במחנה 80, ושירת כמ"כ בגדוד, את שירותו הצבאי סיים כרב-סמל פלוגתי של פלס"ר נח"ל, והשתחרר בדרגת סמל ראשון[1].
לאחר שחרורו התגייס ביולי 1986 למשטרת ישראל והוכשר כלוחם וכחבלן בימ"מ. הוא השתתף בפעולת ההשתלטות של היחידה על אוטובוס האמהות במרץ 1988. ב-1990 יצא לקורס קצינים. ב-21 באוקטובר 1990, במהלך היותו בהשלמה של הקורס, התעורר לשמע זעקות בשכונת בקעה בירושלים. הוא יצא לרחוב ונתקל בעאמר אבו סירחאן, מחבל ערבי חמוש בסכין שנמלט לאחר שרצח באותו הפיגוע בשכונת בקעה את החיילת איריס אזולאי ואת אלי אלטרץ. שלוש קרא לאבו סרחאן לעצור, ומשזה לא עצר לנוכח קריאותיו, ירה בו באקדחו לעבר רגליו. בין השניים התפתח מאבק, ובמהלכו הצליח אבו סרחאן לדקור את שלוש למוות[2]. על פועלו של שלוש הוא עוטר לאחר מותו בעיטור האומץ של משטרת ישראל.
בחקירתו אמר המחבל כי ביקש לנקום את מותם של 17 ערבים במהומות הר הבית שבועיים קודם[3].
מותו של שלוש עורר דיון מתמשך בסוגיה של הוראות פתיחה באש[4][5][6]. הפיגוע נלמד בצה"ל ובמשטרת ישראל כדוגמה לכך שיש מקרים בהם יש לירות על מנת להרוג, כאשר יש אמצעי ומטרה על מנת לפגוע.
כחודשיים לאחר הפיגוע ירה אחיו של שלוש, אריה, על מכונית פלסטינית בצומת גוש עציון ופצע שלושה מנוסעיה[7]. הוא נידון לשבע שנות מאסר[8], ושוחרר לאחר שנתיים וחצי[9].
סמוך למקום הירצחו בשכונת בקעה, ברחוב גדעון פינת רחוב אפרים, הוקם גלעד לזכרו.
חיים אישיים
עריכהשלוש הותיר אחריו אישה יעל, ובת שירלי (שנקראה על שמו) שנולדה שבועיים לאחר הירצחו[1].
ראו גם
עריכה- גלית ארביב, שוטרת שנפלה בקרב בנסיבות דומות
קישורים חיצוניים
עריכה- קורות החיים של צ'רלי שלוש, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- רס"ר שלום שלוש ז"ל באתר משטרת ישראל
- סיפורו של שלום (צ'רלי) שלוש ז"ל באתר פלס"ר הנח"ל
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 דניאל אביב, בחודש הבא אמור היה שלוש להיות לאבא, חדשות, 22 באוקטובר 1990
- ^ אורן כהן, "פתאום ראיתי אדם רץ וצועק ׳אללה אכבר' . אחר־כן־ ראיתי חיילת גוססת", חדשות, 22 באוקטובר 1990
- ^ אורן כהן, כתב "חדשות", עתי"ם, הרוצח: רציתי נקמה על מה שקרה בהו הבית ועל המכות שקיבלתי, חדשות, 22 באוקטובר 1990
- ^ יהודה גולן, צ'רלי שלוש. לוחם הימ"מ: פתח באש לפי ההוראות, מעריב, 22 באוקטובר 1990
- ^ אמנון סטרשנוב, "צדק תחת אש - המערכת המשפטית באינתיפאדה", הוצאת ידיעות אחרונות, 1994, עמ' 170-169
- ^ שי לוי, זאת הסיבה שסיפור הגבורה מהאינתיפאדה הראשונה חזר לכותרות, באתר מאקו, 13 באוקטובר 2015
- ^ חנן שלאין, 3 ערבים נפצעו בירי בגוש עציון, מעריב, 28 בדצמבר 1990
מאיר הראובני, המכה השלישית של חנה שלוש, מעריב, 2 בינואר 1991 - ^ שוקי לבנון, אדי גל, אחיו של צ׳רלי שלוש נידון ל־7 שנות מאסר, חדשות, 30 באפריל 1991
- ^ שבתי בנדט, היסטוריה של טרור יהודי: מג'ק טייטל עד גולדשטיין, באתר וואלה, 7 ביולי 2014