עילם (דמות מקראית)
בספר בראשית, נזכר עֵילָם בין בני שם, בנו של נח. ממנו על פי המקרא, יצא עם העילמים, שאחד ממלכיהם היה כדרלעומר מלך עילם בימי אברהם (בראשית, י"ד, א').
אב |
שם בן נח ![]() |
---|---|
צאצאים |
שושן, מחול, חרמון ![]() |
![]() ![]() |
עילם נזכר בבראשית:
"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם"
"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ"
זיהוי עריכה
יש המזהים את עילם המקראי עם ממלכת עילם שבדרום-מערב איראן, אולם הזיהוי אינו מקובל על כל החוקרים. ההיסטוריון והבלשן עדיה חורון זיהה את עילם עם עאמו המצרי ו-Aḫlame האכדי. במצרית עתיקה אין עיצור נפרד ל-ל', ולכן "עילם" הועתק כ"עאם", ובאכדית היטשטשו האותיות הגרוניות, ולכן ה-ע' הועתקה כ-ח'. חורון נימק את ההסתייגות מהזיהוי עם עילם שבאירן בכך שבעילמית אין ע', ובמקורות ההיסטוריים מעולם לא נכתב השם עם עיצור גרוני (אלא כ-Elam, אֵילם או אילאם), ובכך שעילם המקראי הוא שמי, כמו העאמו וה-Aḫlame.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
- עילם (דמות מקראית), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים עריכה
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 154-155, 366