שם בן נח

דמות מקראית

שֵׁם, דמות מקראית, בנו של נח, אחיהם של חם ושל יפת. שם חי 600 שנה, נולד בשנת א'תקנ"ח לבריאת העולם (2203 לפנה"ס) ומת בשנת ב'קנ"ח (1603 לפנה"ס)[דרוש מקור][1][2]. הוא מוזכר בספר בראשית, כמו גם בדברי הימים[3].

שם בן נח
שֵׁם
Shem02.jpg
לידה 2568 לפנה״ס
א'תקנ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1603 לפנה״ס (בגיל 965 בערך)
ב'קנ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נח עריכת הנתון בוויקינתונים
אם נעמה
צאצאים עילם, לוד, ארפכשד, אשור, ארם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופה דור המבול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שם חם ויפת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

אף על פי שבתורה[4] נאמר: "ויולד נח את שם את חם ואת יפת" כך שנראה שהוא הבכור, כמה פרשנים מתייחסים אליו דווקא כאל הבן השני או השלישי בגילו. זאת משום שבפסוק אחר נאמר "שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתיים אחר המבול"[5], ואילו היה שם הבן הגדול היה צריך להיות בן 100 בזמן המבול (שכתוב "ויהי נח בן חמש מאות שנה").

בזמן המבול היה שם בן 98 שנה, ושהה עם משפחתו בתיבה.

בגיל 100 שנה, הוליד שם את ארפכשד[5]. לפי המסופר בבראשית, בניו של שם היו עֵילָם, אַשּׁוּר, אַרְפַּכְשַׁד, לוּד, אֲרָם. בני ארם היו עוּץ, חוּל, גתר ומש. בדברי הימים נמנים כולם כבניו של שם.

במדרשי חז"ל, שם נחשב תלמיד חכם, אברהם יצחק ויעקב למדו ב"בית מדרשם של שם ועבר". וכן, על־פי מדרשים אחרים, "מלכי-צדק מלך שלם" הוא "שם", שהיה כהן, ועליו נאמר:"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"[6].

המקרא מייחס לשם את האבהות על עמים שונים מאזור המזרח התיכון, כגון אשור, עילם (פרס), ארם (סוריה) וכדומה, ולכן קבוצת העמים האלה נקראת "עמים שמיים", והשפות המדוברות על ידיהם נקראות "שפות שמיות". עם קבוצה זו נמנים גם היהודים והערבים (המייחסים עצמם לפי הקוראן לבני ישמעאל), צאצאי אברהם, שהיה דור תשיעי לשם.

הזיקה בין שם לבין ארץ ישראל התפתחה עם השנים. ספר בראשית מתאר כיצד בתחילה ניתנה הארץ לכנען בן חם[7], אולם תיאור זה מתפתח בספר היובלים, בו מתוארת הארץ כ"נחלת בני שם" והתיאור הכרונלוגי משתנה כך שכנען קיבל את הארץ רק לאחר שגזל את הנחלות באופן בלתי מוצדק משם[8][9].

על פי חז"ל, נחשב שם לממשיך צדיקותו של נח "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ"[10], והעברים נחשבים לממשכי דרכו של שם "וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר"[11],

חז"ל מזהים את תמר, אשת יהודה, כבתו של שם, ומסבירים שיהודה דן אותה לשרפה כשחשב שזנתה בשל היותה בתו של שם שהיה כהן, ובשל ההלכה שבת כהן שזנתה דינה שרפה (לאחר שהתברר כי תמר הרתה מיהודה עצמו בוטלה שרפתה)[12].

מקום קבורתו במסורת היהודיתעריכה

רבי פתחיה מרגנשבורג מעיד על מסורת ערבית שנקבר באזור החרמון: "בארץ סיחון ועוג, אין בו עשב וצמח, כמהפכת סדום ועמורה. וראה קבר ארוך שמונים אמה. ואמרו הישמעאלים שהוא קבר של שם בן נח. אבל היהודים לא אמרו זה". רבי יוסף סופר מצפת גם מצטט מסורת על קברו באזור, אך מוסיף כי גם אביו - נח נקבר עימו במערה. מאידך, בספר "מסע דפלסטינא" של שמואל ב"ר שמשון (1210) כתב כי נקבר בנינוה.

מסורת מאוד מאוחרת המופיעה בספר גבעת שאול טוענת כי נקבר במערת שם ועבר בצפת.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שם בן נח בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי המשך הדורות שכתובים בתורה. שהרי נח ילד את שם 98 שנה לפני המבול, שכתוב שהוא ילד את ארפכשד שהיה בן 100 שנה שנתיים אחרי המבול, ורואים מזה שהיה חי בזמן המבול 98 שנה, וזה מסתדר עם זה ששם נולד כשנח היה בן 502 כאשר ילד אותו שהרי היה בן 600 שנה בזמן המבול, ונח נולד בשנת א'נו ובחשבון פשוט של א'נו (1056 לבריאת העולם) בתוספת 502 שנים שנח היה חי יוצא שנולד בשנת א'תקנ"ח לבריאת העולם וזה פשוט. (אריאל מדר)
  2. ^ התורה הקדושה, אריאל מדר, ספר תולדות אדם
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ד' ו-פסוק י"ז
  4. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ל"ב, ופרק ו', פסוק י'
  5. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק י"א, פסוק י'
  6. ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ח
  7. ^ בראשית י יט, והפסוקים סביבו
  8. ^ דר. יחיעם שורק, ‏נוכרים עליך ישראל/ד"ר יחיעם שורק, באתר "הידען", 6 בפברואר 2006
  9. ^ ליאורה רביד, חלומות בספר היובלים ובמגילות מדבר יהודה, קטע ד'
  10. ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ"ג
  11. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"א
  12. ^ בראשית רבה, פרשה פ"ה, פסקה י'.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.