עירד יבנה

מדען מחשב ישראלי

עירד יבנה (נולד ב-1958 בפתח תקווה) הוא פרופסור למדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. תחומי התמחותו הם שיטות רב-סריג; חישוב מדעי; פיזיקה חישובית; דינמיקת זורמים גיאופיזיים; עיבוד וניתוח תמונה; אנליזה נומרית. שימש כדיקן הפקולטה מאוקטובר 2013 עד סוף 2017.

עירד יבנה
Irad Yavneh.jpg
לידה 1958 (בן 62 בערך)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אחי ברנדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום החישוב המדעי, בפרט דינמיקת נוזלים חישובית, אנליזה נומרית, ושיטות רב-סריג.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לאביבה ויצחק יבנה, מראשוני הטייסים בחיל האוויר הישראלי. את שירותו הצבאי עשה יבנה בחיל השריון.[1]

התחיל את לימודיו האקדמיים בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בשנת 1984. המשיך במסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן למדע, ובשנת 1991 העניק לו המכון תואר זה. חיבור הדוקטורט שלו עסק בשיטות רב-סריג לזרמים בלתי דחיסים בהנחייתו של אחי ברנד. לאחר חיבור הדוקטורט, עסק במחקר במכון הלאומי לחקר האטמוספירה NCAR בקולורדו, במחלקה לגיאופיזיקה ואוקיינוגרפיה.[2] בשנת 1993 חזר לטכניון, הפעם לפקולטה למדעי המחשב, ומאז מלמד בה.

באוקטובר 2013 נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה, במקומו של אלי ביהם. לפני כן כיהן כסגן הדיקן ללימודי הסמכה בפקולטה.

עירד יבנה הוא אחד מבין זוכי פרס ינאי לשנת תשע"א, השנה הראשונה בה הוענק הפרס.[3]

פרסומיםעריכה

פרסומים מדעייםעריכה

פרופ' יבנה פרסם עשרות מאמרים בתחומי הפיזיקה החישובית והחישוב המדעי.[4] המאמר הראשון שפרסם, יחד עם אחי ברנד, הופיע בז'ורנל לפיזיקה חישובית.[5] גם בהמשך עסק יבנה במדע חישובי, והקשר שלו למדעי הסביבה.[6] חיבור הדוקטורט של יבנה עסק בטכניקות רב-סריג לנוזלים בלתי דחיסים, נושא שיבנה המשיך לעסוק בו.[7][8][9]

פרסומים אחריםעריכה

עירד יבנה פרסם ספר ששמו "אתנכתא. קומית". הספר אויר על ידי פרדי ברוקשטיין, אף הוא חבר סגל הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. הספר יצא בהוצאה משותפת של הוצאת קרפד, בבעלותו של גיל חובב, והוצאת מודן.[10][11] לספר שני חלקים: בראשון, "מגילות" שקולות וחרוזות, העוסקות בתלאות החוג למדעי המחשב בטכניון, ושאר חיי אקדמיה. בשני, המחבר נותן פתחון פה לדמויות המשניות של התנ"ך, ובהן אבישג השונמית, ושתי, אתונו של בלעם, והדג שבלע את יונה הנביא. השם "אתנכתא. קומית" הוא משחק מילים, המבוסס על הביטוי אתנחתא קומית, המתאר קטע ביניים משעשע, ועל התנ"ך, אליו מתייחס הספר בחלקו השני, כאשר הנקודה (דוט קום) יוצרת קשר למדעי המחשב.

המגילות בספר מבוססות על הופעות קומיות של יבנה לאורך השנים, הבולטת שבהן "מגילת דני עקשני",[12] שבוצעה לכבוד קבלת פרס נובל של פרופ' דן שכטמן. מגילות אחרות עוסקות בנושאים כגון איסוף כספים לבניין הפקולטה, או סיפור חייו של מועמד לתפקיד סגל.[13][14]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה