עירית דגן

שחקנית תיאטרון ישראלית
(הופנה מהדף עירית לביא-דגן)

עירית לביא-דגן (נולדה ב-30 ביוני 1953) היא מדבבת ושחקנית תיאטרון ישראלית.

עירית דגן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 ביוני 1953 (בת 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שירתה בלהקת פיקוד הדרום. לאחר שירותה הצבאי למדה תיאטרון בבית הספר הגבוה למשחק "בית צבי".

בשנת 1973 השתתפה בסרט הקולנוע הישראלי "קזבלן" בו שיחקה וגם רקדה.

דגן העלתה גם הצגות ילדים רבות בשיתוף בעלה השחקן עזרא דגן: "עיגול ועוד משולש בריבוע", מאת דתיה בן-דור, "לא יאומן כי יסופר" משירי ע. הלל "בית ממכר אגדות" מאת מיכאל דק ו"עברית יפה שלי" מאת יורם טהרלב.

בחנוכה 1988 הופיעה דגן במופע מיוחד לילדים לצד בעלה עזרא דגן, וחברי להקת "הופה היי" יגאל בשן, עוזי חיטמן, יונתן מילר והשחקן אייל גפן יחד עם להקת "הכל עובר חביבי" במופע מיוחד הנקרא "מה יהיה חביבי? יהיה הופה היי!".

בנוסף, לאורך השנים דגן דיבבה דמויות במספר סדרות הנפשה מיתולוגיות, ביניהן: "נילס הולגרסון" (בתפקיד נילס הולגרסון והבן של מולי), טאו טאו" (בתפקיד קיקי), "עלילות בבאי" (בתפקיד בבאי),"גברת פלפלת" אשר שודרו לראשונה בישראל בטלוויזיה החינוכית במהלך שנות השמונים ושנות ה-90 של המאה ה-20.

בשיחה עם ירעם נתניהו, סיפרה כי במהלך עבודת הדיבוב של נילס הולגרסון, היא נצרדה וכי עצמת הקול שלה ירדה בטון וחצי.[1]

עירית ועזרא דגן מנהלים את הפרויקט הטיפולי-חינוכי: "תיאטרון-עדות, לספר כדי לחיות", מפגש בין דורי, ניצולי שואה ותלמידי בתי ספר. הם המנחים, המטפלים, הכותבים הבמאים והמפיקים [2], לדגן ובעלה שלושה בנים והבכור ירון עסק אף הוא בדיבוב, ותפקידו הראשון היה מומינטרול מסדרת המומינים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה