קזבלן (סרט)
קזבלן הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת סרטי בורקס, בבימויו של מנחם גולן וכיכובו של יהורם גאון. התסריט נכתב על ידי מנחם גולן וחיים חפר, ועובד על בסיס המחזמר באותו שם משנת 1966. הסרט עלה לאקרנים בישראל ב-7 ביולי 1973, ונכון להיום הוא הסרט השני הכי נצפה בתולדות סרטי הקולנוע הישראלים, עם 1,222,500 כרטיסים שנמכרו (אוכלוסיית המדינה באותה תקופה הייתה כ-2.8 מיליון תושבים).[2][3] כמו כן עלה לאקרנים בארצות הברית ב-8 במאי 1974.
![]() | |
הכרזה המקורית | |
מבוסס על | המחזה "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון (1954), ומחזמר מאת יגאל מוסינזון ויואל זילברג (1966) |
---|---|
בימוי | מנחם גולן |
הופק בידי | מנחם גולן, יורם גלובוס |
תסריט | מנחם גולן, חיים חפר |
עריכה | דב הוניג |
שחקנים ראשיים | יהורם גאון, אפרת לביא, אריה אליאס |
מוזיקה | דובי זלצר. שירים: עמוס אטינגר, חיים חפר, דן אלמגור |
צילום | דוד גורפינקל |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה |
מטרו גולדווין מאייר ![]() |
הקרנת בכורה |
![]() |
משך הקרנה | 123 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה |
סרט מוזיקלי ![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |

עלילהעריכה
בשיכון רעוע ביפו גרים ביחד עולים חדשים וותיקים – חלקם מאירופה וחלקם מארצות המזרח. כמו כן, בשכונה מתגורר דייג מבוגר בשם מושיקו בביוף (אריה אליאס) אשר מנחה את עלילת הסרט. בשיכון גר גם יוסף סימן־טוב (יהורם גאון), המכונה בפי כל "קזבלן" (או בקיצור: קָזָה). קזבלן עלה לישראל ממרוקו כילד וגיבש סביבו חבורת בריונים, המציקה לתושבי יפו בכלל ולתושבי השיכון בפרט. קזבלן ממורמר דרך קבע ומרגיש מקופח, מכיוון שחבריו לשעבר מהצבא, שאיתם נלחם כתף אל כתף במלחמה, שבה קיבל צל"ש על גבורתו בקרב כשהציל את מפקדו באמצע התופת, שכחו אותו. אחת הדוגמאות בהם הוא מוכיח זאת היא שכשאחד מהחברים התחתן ולא הזמין אותו מכיוון שלא ידע את הכתובת.
קזבלן מתאהב ברחל (אפרת לביא), בתו של מר פלדמן הפולני (יהודה אפרוני), מראשי השיכון היפואי, אולם פלדמן אינו רוצה שהוא יצא עם בתו בגלל התנהגותו של קזבלן. עוד אדם המתאהב בה הוא יאנוש (יוסי גרבר), עולה מהונגריה, סנדלר ותושב השיכון, אותו קזבלן וחבורתו מכנים "גולאש" בשל מוצאו. לילה אחד עוברת רחל ברחובות יפו בדרך לביתה לאחר הלימודים, ופוגשת ביאנוש אשר המתין לה מבעוד מועד. הוא מציע לה לצאת איתו והיא מסרבת להצעתו, ויאנוש מתחיל לאחוז בה בכוח. קזבלן, שעבר גם הוא במקרה באותו מקום, עוזר לרחל ומלווה אותה לביתה. רחל מזמינה את קזבלן לארוחת שבת בביתה. יאנוש המושפל שולח את שני עובדיו עוד באותו לילה ואלה תוקפים את קזבלן מאחור ומכים אותו נמרצות. בינתיים מחליטה עיריית תל אביב-יפו להרוס את שיכון העולים ביפו בטענה שהבתים רעועים ועלולים להיהרס בגשם הקרוב. תושבי השיכון מחליטים לא לוותר ואוספים כסף כדי לחזק את השיכון על מנת שיהיה ראוי למגורים, ואת הכסף שאספו שומר פלדמו בדירתו במקום מחבוא.
על אף התנגדותו של אביה, מגיע קזבלן לביתה של רחל לארוחה. ברגע מסוים, כשבני משפחת פלדמן אינם רואים אותו, מסתובב קזבלן בדירה ורואה את הקופסה בה הונח הכסף שנאסף מתושבי השכונה. הוא ניגש ומחביא את הקופסה טוב יותר. הארוחה עוברת מצוין וגם הוריה של רחל מתחילים לקבל אותו. יום לאחר מכן נוסעים קזבלן ורחל יחד לירושלים. בזמן שהשניים מטיילים בירושלים מגיע יאנוש לביתו של פלדמן, כדי לשכנע אותו שיגיד לרחל להתחתן איתו. פלדמן מסרב ויאנוש, שרואה את הקופסה שבה נמצא הכסף, מנצל רגע שבו פלדמן אינו מביט לעברו, לוקח את הכסף ונעלם. תושבי השכונה משוכנעים שהגנב הוא קזבלן וכשהשניים חוזרים מירושלים נעצר קזבלן על ידי המשטרה, שלוקחת אותו לכלא. אחרי מפגש טעון בבית הסוהר עם מפקדו לשעבר בצבא (מישה אשרוב) אותו הציל קזבלן בעבר (בקרב שבו לחמו שניהם), משתחרר קזבלן. הוא חוזר ליפו, ונוקם בעוזריו של יאנוש שתקפו אותו. לאחר מכן הוא מוכיח את אשמתו של יאנוש לעיני כל תושבי השכונה. בעקבות זאת, אהבתו של קזבלן לרחל זוכה בברכת הוריה, וקזבלן, שקודם היה שנוא נפשם של תושבי השיכון, הופך לגיבור המקום. הסרט מסתיים במעמד ברית המילה של בנם של זוג צעיר מתושבי השכונה, בה נקרא התינוק על שמו של קזבלן, והוא זוכה לכבוד כסנדק וכגיבור השכונה.
שחקניםעריכה
שחקנ/ית | דמות |
---|---|
יהורם גאון | קזבלן (יוסף סימנטוב) |
אפרת לביא | רחל פלדמן |
אריה אליאס | מושיקו בביוף |
אתי גרוטס | מריומה בביוף |
יהודה אפרוני | מר פלדמן |
ג'טה לוקה | מניה פלדמן |
יוסי גרבר | יאנוש |
אברהם רונאי | סרבסקי |
מישה אשרוב | ג'וש |
יענקלה בן סירא | מר שפיגל |
חיים בנאי | שמעון שמעון |
גאולה יפת | גברת שמעון |
ויקטור עטר | סמל מזרחי |
צבי בורודו | מר ניסימוב |
מדלן רחמימוב | גברת ניסימוב |
עליזה עזיקרי | הזמרת שרלוטה |
משה הלל | מוהל / מוכר כדים בשוק |
אריה מוסקונה | חבר בחבורת קזבלן |
גבי שושן | חבר בחבורת קזבלן |
עמוס טל שיר | חבר בחבורת קזבלן |
מנחם עיני | חבר בחבורת קזבלן |
שמואל לבנה | חבר בחבורת קזבלן |
זאב מליכי | חבר בחבורת קזבלן |
רזי אמיתי | רקדן |
רות אשל | רקדנית |
מניה בן־עמי | רקדנית |
אליזבת בראון | רקדנית |
שרה ברמן | רקדנית |
ריטה ג'ילי | רקדנית |
שולמית גלר | רקדנית |
דוד דביר | רקדן |
שלמה חזיז | רקדן |
אסתר כץ | רקדנית |
עירית דגן | רקדנית |
צבי להט | רקדן |
רות לוי | רקדנית |
מליציה מירנדה | רקדנית |
ג'יין מנואל | רקדנית |
דב נימור | רקדן |
מיכה נס | רקדן |
אינה סלע | רקדנית |
דוד עוז | רקדן |
רות עוזרי | רקדנית |
ציפורה פורת | רקדנית |
אורית קריין | רקדנית |
שלמה רוזמרין | רקדן |
אהרן רוזן | רקדן |
רחמים רון | רקדן |
נטע רמתי | רקדנית |
שלמה וישינסקי | המהנדס וישינסקי |
יעקב טימן | גרוזיני |
מוצי אביב | ניקו אברמסקו |
נורית אמיר | שרינה אברמסקו |
שושנה מוצפי | שכנה |
מרגלית צנעני | שכנה |
רחל רביד | שכנה |
רגינה גרוטס | מאדאם רוזה |
מרים אולייניק | פולניה |
בן־עמי שומלי | שוליה של יאנוש |
פרוספר ואנונו | שוליה של יאנוש |
מצליח בן־אבי | רוכל |
עזרא עמרני | רוכל |
ראובן עינב | דייג |
פנינה גמליאל | רוכלת |
זהבה הלר | שכנה |
ג'ון פולטון | רוכל |
פרדי פאר | שכן |
ג'וי מרגנשטיין | רוכלת |
אברהם בגיוף | רוכל |
סאלי וסטרמן | רוכלת |
בלהה יבנה | רוכלת |
חנה אורן | שכנה |
מיכאל רונן | שכן |
מיכאל שדה | שכן |
דינה טוילי | שכנה |
ישעיהו צפרי | דייג |
מרים צפרי | רוכלת |
אידה כהן | שכנה |
לאה כהן | רוכלת |
שושנה קרצמן | רוכלת |
זכריה קופל | דייג |
דני לו | דייג |
דיאנה לדריג' | שכנה |
אורי שמר | התינוק בברית־המילה |
הפקהעריכה
רקעעריכה
המחזה "קזבלן" נכתב על ידי יגאל מוסינזון לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), שרצו מחזה שיפנה לעולים החדשים. בספטמבר 1954 הוא הועלה כהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסף ידין וחיה הררית. בשנת 1966 הפך המחזה למחזמר, בעיבודם של מוסינזון ויואל זילברג. נוספו לו שירים שנכתבו על ידי עמוס אטינגר, דן אלמגור וחיים חפר, והולחנו על ידי דובי זלצר. כמו כן, הסיפור רוכך וקזבלן - שבגרסה המקורית הואשם ברצח - הואשם בגרסת המחזמר בגנבה בלבד. את המחזמר הפיק גיורא גודיק וביים יואל זילברג. יהורם גאון, אשר כיכב בתפקיד הראשי, פרץ לתודעה הישראלית בזכות המחזמר וחזר לככב גם בעיבוד הקולנועי.
צילומיםעריכה
הסרט צולם בתקציב של 2.8 מיליון לירות ישראליות, בהפקה היקרה ביותר בישראל באותה תקופה. משכורות העובדים היוו כ-700 אלף ל"י.[4] הצילום נעשה במצלמת פאנאוויזיון שנשכרה מאנגליה על גבי סרט צילום 70 מ"מ, והמוזיקה הוקלטה בשיטת סטריאו.[5] יהורם גאון, אתי גרוטס ואריה אליאס, אשר גילמו במחזמר המקורי את קזבלן, מריומה ומושיקו, חזרו לגלם את דמויותיהם בסרט. בעוד שעלילת המחזה "קזבלן" מתרחשת ב"שטח הגדול" (כיום גן הפסגה), הרי שבשנות ה-70 לא נותר כמעט שריד ממקום ההתרחשות המקורית, והסרט צולם בשכונת מנשייה הסמוכה, שעמדה באותה עת בפני הריסה.
במקביל לצילומים צולמה גם גרסה בשפה האנגלית בהשתתפות השחקנים המקוריים. מתורגמנים מארצות-הברית ואנגליה עזרו בתרגום התסריט והשירים, והדריכו את השחקנים בהגייה נכונה.[4]
שירי הסרטעריכה
את השירים כתבו דן אלמגור ועמוס אטינגר והלחין דובי זלצר.
- כל הכבוד- בביצוע יהורם גאון וחבורת קזבלן
- כולנו יהודים- בביצוע אריה אליאס, אתי גרוטס וחבורת קזבלן
- יש מקום- בביצוע יהורם גאון
- דמוקרטיה- בביצוע אתי גרוטס, יענקל'ה בן-סירא וחבורת קזבלן
- מה קרה- בביצוע חבורת קזבלן
- יפו- בביצוע עליזה עזיקרי
- רוזה- בביצוע יהורם גאון
- אני כל כך פוחדת- בביצוע חוה אלברשטיין
- תרד ממני, קזבלן- בביצוע יהורם גאון
- מזמורי ברית מילה- בביצוע חבורת קזבלן ועוד.
קישורים חיצונייםעריכה
- "קזבלן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "קזבלן", באתר AllMovie (באנגלית)
- "קזבלן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "קזבלן", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "קזבלן", באתר אידיבי
- "קזבלן", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
- "קזבלן", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שרגא הר-גיל, "קזה" חוזר לשטח: מסריטים את "קזבלן", מעריב, 18 במרץ 1973
- חוה נובק, קזבלן חוזר ליפו – הפעם במחזמר קולנועי, דבר, 22 במרץ 1973
- יוסי ביילין, טוב, אז למי יש יותר כבוד, דבר, 29 ביוני 1973, המשך
- זאב רב-נוף, סירטאקי אחרון ביפו, דבר, 13 ביולי 1973 (ביקורת)
- זאב רב-נוף, מהו מעגל חיי-סרט?, דבר, 26 באוגוסט 1976 (ביקורת)
- שגיא בן נון, פרויקט הקולנוע הגדול: "קזבלן הוא סיפור על אהבה שמגשרת פערים", באתר nrg, 11 באפריל 2013
הערות שולייםעריכה
- ^ השבוע בבתי הקולנוע, מעריב, 6 ביולי 1973
- ^ דורון פישלר, מאה הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים, באתר עין הדג, 25 בספטמבר 2016
- ^ נורית גרץ, סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג 1993, עמ' 55.
- ^ 1 2 יוסי ביילין, טוב, אז למי יש יותר כבוד- המשך, דבר, 29 ביוני 1973, עמ' 44.
- ^ יוסי ביילין, טוב, אז למי יש יותר כבוד, דבר, 29 ביוני 1973, עמ' 37.