עכנאי זיפני
עַכְנַאי זִיפָנִי (שם מדעי: Echium rauwolfii Delile) הוא צמח מדבר נדיר, חד-שנתי, זיפני ודוקרני מאוד, שגדל לאורך כל ים המלח ודרומה בערבה ובערוצי הנגב המזרחי עד אזור אילת[1]. הוא אחד מ-68 מינים בסוג עכנאי ממשפחת הזיפניים ואחד מבין 6 הגדלים בר בישראל ובסביבתה[2][3][4][5]. ואלו הם: עכנאי מגובב, עכנאי נאה, עכנאי סיני, עכנאי שרוע, עכנאי יהודה.
 עכנאי זיפני
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | עכנאי |
| מין: | עכנאי זיפני |
| שם מדעי | |
 Echium rauwolfiiדליל, 1813 | |
| |
עכנאי זיפני דומה וקרוב מאוד לעכנאי יהודה. מספר הבדלים מבחינים ביניהם: הגבעול של עכנאי זיפני נושא שערות דוקרניות ומפושקות בלבד שיוצאות מבסיסים גבשושיים לבנים. המרווחים שבין השערות גדולים ואין שערות אחרות מצויות בהם ואלו עכנאי יהודה נושא שערות זקופות בתערובת עם שערות הדוקות במרווחים שבין השערות. כל האבקנים של עכנאי זיפני בולטים מהכותרת ואלו האבקנים של עכנאי יהודה חבויים בתוך הכותרת או 2 הארוכים שבהם בולטים במקצת מתוכה.
מורפולוגיה עריכה
צמח מדבר חד-שנתי צמח עשבוני זיפני ודוקרני מאוד (מכאן שם המין), מסתעף מן הבסיס וגובהו 15 עד 40 ס"מ לעיתים 60 ס"מ[1][6][7]. מין זה אוהב חום, בעל שחלה עילית, מאוחה עלי כותרת צבע הכותרת אדום או ורוד-ארגמנית[8].
הגבעולים גליליים, זקופים או שרועים ומסתעפים מבסיסם וגם מחלקם העליון. הגבעולים, בעלי זיפים דוקרניים (שערות סמורות) ומפושקים שיוצאים מבסיסים גבשושיים לבנים[1]. המרווחים שבין הזיפים גדולים ואין שערות נוספות על הגבעול (בשונה מעכנאי יהודה ועכנאי שרוע)[7][6]. הגבעולים מכוסים בעדשתיות (lenticle) - כתמים לבנים (?).
העלים מסורגים, פשוטים, מאורכים, תמימים ומחוסרי לוואים. העלים התחתונים צרים בהדרגה לפטוטרת והעליונים יושבים על הגבעול[1]. העלים המלווים את הפרחים שעירים.
התפרחת מסוימת, מטיפוס חד-בדי ועקרבי מתפתחת בקצות הגבעולים, צורתה כזנב עקרב ומלוות חפים. התפרחת גלולה כשבלול או כזנב עקרב בצעירותה ומתיישרת עם הפריחה[1]. התפרחות נושאות פרחים יושבים (ללא עוקץ) בצד אחד של הגבעול. גבעולי התפרחת זקופים ומתארכים בעת הפריחה ומתעקלים רק בקצה. התארכות הגבעול מרווחת את המרחק בין הפרחים ולאחר נשירת הכותרת את המרחק בין הגביעים המשתיירים והעלה אותם מן הצד.
הפרחים דו-מיניים, אינם נכונים, אינם יוצאים מחיקם של העלים אלא מצדם (קרוב לחיקו של חפה או עלה), בעלי שחלה עילית, עטיף כפול ועלי כותרת מאוחים[6].
הגביע בעל 5 עלים דמויי סרגל-אזמל, ארוכים ומחודדים בקודקודם ומפורדים כמעט עד לבסיסם. שני העלים התחתונים קצרים יותר משלושת העליונים. הגביע משתייר ומתפרה, דהיינו עלי הגביע מתארכים (עם התפתחות הפרי) ואף מתרחבים ואינם חופים לחלוטין את הפרי.
הכותרת דמוית שופר ואינה נכונה. היא בעלת עלי כותרת שמאוחים בבסיסם לצינור שמסתיים באוגן אלכסוני, בעל 5 אונות קצרות ובלתי שוות. הכותרת שעירה בכל שטחה ובעלת שערות ארוכות יותר לאורך העורקים (בשונה מעכנאי נאה שכותרתו קירחת פרט לשערות ארוכות לאורך עורקיהן). לוע הכותרת ללא קשקשים[6][9]. אורך הכותרת 15 עד 35 מ"מ ורוחבה 10 עד 15 מ"מ. הכותרת ארוכה בהרבה מהגביע ואורכה עולה על 1 ס"מ. צבעה של הכותרת ורוד-ארגמן והיא הופכת לסגולה כהה בפרח מבוגר עם עורקים מוארכים וכהים[1]. הכותרת שעירה בכל שטחה בשערות הדוקות[7][6].
האבקנים 5, כמספר עלה הכותרת, ובלתי שווים באורכם ובולטים מהכותרת. הזירים דקים, סגולים וקבועים בחלקו התחתון של צינור הכותרת, לסירוגין עם אונות הכותרת. אורך הזירים גדול פי כמה מאורך המאבקים.
המאבקים קטנים ונפתחים בסדקי אורך.
השחלה עילית, בעלת שני עלי שחלה ומחולקת על ידי מחיצות ל-4 מגורות, לעיתים רחוקות השחלה בת 2 מגורות בלבד. מספר הביציות במגורה 1 או 2.
עמוד השחלה סגול, נימי, ארוך, יוצא משקע שבין 4 אונות השחלה, מבסיס השחלה. הצלקת מפוצלת בקודקודה לשני סעיפים לשני צלקות.
הפרי הוא מפרדת בעלת 4 פרודות חד-זרעיות (אגוזיות), לעיתים 1 עד 3 פרודות מתנוונות. המפרדת חבויה בתוך גביע ארוך, משתייר ומתפרה ועמוד שחלה יוצא ביניהן. הפרודות דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות והן מחוברת אל מצעית הפרח באמצעות בסיס משולש ושטוח ומעורות בעמוד המרכזי של השחלה[6]. שטחן של הפרודות מקומט ושפתיהן מגובששות על פי רוב. לפרודות אין הליוזום (elaiosome) - גופיף שומני על הזרע הנאכל על ידי נמלים.
העלווה מצויה מתחילת נובמבר ועד סוף אפריל. הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת מאי. הפצת הזרעים מאמצע מאי ועד תחילת יוני.
בית גדול ותפוצה עריכה
עכנאי זיפני גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד בערוצים, בשקעים ובמישורים של מדבריות חמות. טיפוס התפוצה סהרו-ערבי. התפוצה משתרעת במדבריות צפון אפריקה ועד חצי האי ערב: קפריסין, אלג'יריה, לוב, סודאן, מצרים, תימן, ערב הסעודית, חצי האי סיני, ירדן ודרום ישראל. בישראל הוא גדל בנגב, בבקעה דרומית, דהיינו לאורך כל ים המלח ודרומה בערבה ובערוצי הנגב המזרחי עד אזור אילת[6][1].
קישורים חיצוניים עריכה
- עכנאי זיפני, באתר NCBI (באנגלית)
- עכנאי זיפני, באתר צמח השדה
- עכנאי זיפני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עכנאי זיפני, באתר Tropicos (באנגלית)
- עכנאי זיפני, באתר GBIF (באנגלית)
- עכנאי זיפני, באתר The Plant List (באנגלית)
- עכנאי זיפני, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 145
- ^ Echium rauwolfii Delile, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Echium rauwolfii Delile, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ עכנאי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ במגדיר החדש של מיכאל זהרי מופעים 7 מינים בשונה מאתר צמחיית ישראל וסביבתה כי היא כוללת את עכנאי סיני והיא כוללת את עכנאי ארוך עלים שהועבר לסוד אחר.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 369-371
- ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 539-540
- ^ עכנאי זיפני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 358