על היהודים ושקריהם

"על היהודים ושקריהם"
Von den Jüden und jren Lügen
מידע כללי
מאת	מרטין לותר
שפת המקור	גרמנית
סוגה	עלילות אנטישמיות, ספרות נוצרית
הוצאה
תאריך הוצאה	1543
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-4-947737-37-3

על היהודים ושקריהם (בגרמנית: Von den Jüden und iren Lügen) היא מסה אנטישמית שכתב בשנת 1543 התאולוג הגרמני-פרוטסטנטי מרטין לותר, שבה הוא מטיף לרדיפה קשה, אכזרית ואלימה נגד היהודים והיהדות.

תחילה הביע לותר גישה אוהדת ומכילה כלפי היהודים. לאור הרפורמציות שביצע בנצרות, ודחיית מסורות אליליות של הכנסייה הקתולית, ציפה לותר שהיהודים יעזבו את דתם המסורתית ויקבלו את הנצרות ביתר קלות, כפי שהשליח פאולוס, שהפיץ את הנצרות בעולם, זנח את יהדותו וקיבל את עקרונות הנצרות. לאחר שראה שכשל במשימתו והיהודים המשיכו בסירובם להתנצר, שינה לותר את גישתו, והנהיג גישה תוקפנית ואנטישמית.^[1]

אחד החיבורים שהשפיעו על לותר רבות, לדעת חוקרים, הוא החיבור הפולמוסי-אנטישמי "האמונה היהודית כולה" (בגרמנית: "Der gantze Jüdisch Glaub") משנת 1530 מאת אנטוניוס מרגריטה. לדברי מרגריטה, יהודי מומר, מטרת החיבור הייתה "לחשוף את פניה האמיתיות של הדת היהודית" ולהעלות האשמות חריפות כלפי הרבנים מנהיגי הקהילות היהודיות. מרגריטה הזהיר בספר את קוראיו הנוצריים מפני מגע ומסחר עם יהודים, והפציר בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים תוך שהוא מציג תמונה שלילית של יום השבת היהודי ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, בראשן האימפריה העות'מאנית. מרטין לותר קרא את הספר בשנת 1539, כ-4 שנים לפני פרסום "על היהודים ושקריהם".

לותר קרא לשריפת בתי כנסת ובתי ספר, השמדת ספרי תורה וסידורי תפילה, התלמוד ושאר ספרי הקודש, הטלת איסור על דרשות של רבנים, הריסת בתים והחרמת נכסים וכספים. לותר טען, שאין לגלות רחמים או התחשבות כלפי היהודים,^[2] למנוע מהם את הגנת החוק,^[3] ולגייס את "התולעים הרעילות ומטילות הארס" הללו לעבודות כפייה או לגרש אותם אחת ולתמיד.^[4]

השפעת החיבור

לדעת חוקרים רבים, משמש ספר זה ציון דרך משמעותי בהתפתחות האנטישמיות המודרנית^[4] ארבע-מאות שנה לאחר מכן, השתמשו הנאצים בהוצאה מחודשת של הספר, בהפגנות הראווה בנירנברג שארגנו גבלס ואלברט שפר עבור היטלר. הספר נישא בידי המפגינים והוצג לראווה. למו"ל העיתון הנאצי "דר שטירמר" ניתן עותק ראשון של הספר כאות הוקרה.

ב-8 בנובמבר 1937, ארגן מנהל התיאטרון הבווארי אירוע תרבותי בתיאטרון "רזידנץ" לרגל פתיחת תערוכת "היהודי הנצחי" במינכן. האירוע ביטא את הנושאים היסודיים של התערוכה הנאצית ובחלק הראשון שלו הוצג ביצוע בימתי של קטעים מן הקונטרס של לותר.^[5]

הן העורך והן המוציא לאור^{[דרושה הבהרה]} של "על היהודים ושקריהם" ב"כתבי מרטין לותר" נותנים ביטוי ל"חששות מפליגים" לגבי פרסום המסה משום הסיכון ל"גרימת נזק, אם ליהודים ואם ליחסי היהודים-נוצרים". הם קובעים, כי ספרו של לותר "מילא תפקיד גורלי בהתפתחות האנטישמיות בתרבות המערבית", וקובעים נחרצות, כי "אין לראות בשום פנים את הפרסום הזה כמתן הכשר להשקפות המסולפות על האמונה היהודית ומצוות הדת היהודית או להשמצת בני העם היהודי שמסה זו מכילה". הדעה הרווחת בקרב היסטוריונים מאז מלחמת העולם השנייה היא, שלביטויי האנטישמיות של לותר הייתה השפעה רבה ובת-קיימא במהלך המאות שמאז הרפורמציה.

ישנם תאולוגים לותרנים הממעיטים בחשיבותו ובהשפעת הספר על דעת הקהל הגרמנית,^[6] עד לאימוצו החוזר בידי המפלגה הנאצית במאה ה-20. ניסיון זה מסתמך על מאמרו של תאולוג לותרני גרמני יוהנס וואלמן^[7] אשר הסביר שעם התפתחות תנועת המקפידים בכנסייה הלותרנית, החל מהמאה ה-18, הכנסייה חזרה להדגיש שיש לנצר את היהודים, ולא רק לשנוא ולהשמיד אותם, ושפסוק בברית החדשה המורה על המרת דתם - עדיין לא התקיים, בניגוד לדעתו של לותר.^[8]

דחיית הכנסייה הלותרנית לאחר השואה

בסוף המאה ה-20 ולאחר השואה, התוכן האנטישמי של ספר זה ושל כתבים אחרים נדחה על ידי כנסיות לותרניות שונות ברחבי העולם.

מועצת מיזורי של הכנסייה הלותרנית, שרשמה לפניה כי "אנטישמיות וצורות אחרות של גזענות מהוות בעיה מתמשכת בעולמנו", הוציאה בשנת 1983 הודעה רשמית^[9] בגנות "הגישה העוינת" של לותר כלפי היהודים:

הכנסייה הלותרנית - מועצת מיזורי מוקירה את מרטין לותר על הצהרתו האמיצה והרצאתו הברורה את תורת כתבי הקודש, אך בה בשעה היא מצטערת מעומק לבה ומגנה הצהרות שהשמיע לותר ואשר מהן משתמעת גישה שלילית ועוינת כלפי היהודים. לאור מספרן רב של התבטאויות חיוביות וחומלות שהשמיע לותר כלפי היהודים במהלך חייו, לא יהיה זה הוגן, על בסיס מספר קטן של הצהרות שליליות (ובלתי אופייניות), שיש להצטער עליהן, להגדיר את המתקן כ"אנטישמי קנאי". מועצת מיזורי של הכנסייה הלותרנית (LCMS) איננה מבקשת "לתרץ" הצהרות אלה של לותר, אלא מגנה ומוקיעה אותן (בלי לגנות ולהוקיע את התאולוגיה של לותר).

ב־1983 אימצה המועצה החלטה רשמית, המתייחסת להצהרות אלה של לותר ומבהירה את עמדתה היא בנושא האנטישמיות.^[10]

בשנת 1994 מועצת הכנסייה האוונגלית-לותרנית באמריקה דחתה בפומבי^[11] את כתביו האנטישמיים של לותר באמרה:

אנו הנושאים את שמו ואת מורשתו חייבים להכיר בכאב בדברי הנאצה נגד היהודים הכלולים בכתביו המאוחרים של לותר. אנו דוחים את ההתקפה הפוגענית והבוטה הזאת כפי שעשו רבים מעמיתיו במאה ה-16 ועצב עמוק מקנן בנו לנוכח ההשפעות הטרגיות על דורות של יהודים בתקופות מאוחרות יותר. פה אחד עם לותרנים אחרים המיוצגים בפדרציה הלותרנית העולמית, אנו מגנים בעיקר את העובדה, שאנטישמים ניכסו לעצמם את דברי לותר כחלק מהטפותיהם לשנאת יהודים ויהדות בימינו אנו.

הצהרות דומות הוציאה הכנסייה הלותרנית בקנדה.^[12]

ראו גם

אנטישמיות נוצרית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא על היהודים ושקריהם בוויקישיתוף

דניאל ליפסון, עדויות מצמררות: כך עיוותו הנוצרים את התלמוד כדי לפגוע ביהודים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20 באוגוסט 2017

הערות שוליים

^ "לותר, מרטין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
^ Michael, Robert. "Luther, Luther Scholars, and the Jews," Encounter 46:4, (Autumn 1985), p. 342
^ Michael, Robert. "Luther, Luther Scholars, and the Jews," Encounter 46:4, (Autumn 1985), p. 343
^ ¹ ² Martin Luther, On the Jews and Their Lies, Trans. Martin H. Bertram, in Luther's Works (Philadelphia: Fortress Press, 1971)
^ שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית עתליה זילבר; ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 288
^ על התנועה המקפידה בכנסייה הלותרנית, על פי מאמרו של יוהנס ואלמן, "על היהודים"
^ מאמרו של וואלמן
^ Uwe Siemon-Netto, "Luther and the Jews," Lutheran Witness 123 (2004) No. 4:19, 21
^ Q&A: Luther's Anti-Semitism at Lutheran Church - Missouri Synod, www.lcms.org. Retrieved December 15 2005
^ Lutheran Church, Missouri Synod
^ Declaration of the Evangelical Lutheran Church in America to the Jewish Community, April 18 1994 Retrieved December 15 2005
^ Statement by the Evangelical Lutheran Church in Canada to the Jewish Communities in Canada. 5th Biannual Convention of the ELCIC, July 12–july 16 1995. Retrieved December 20 2005

[1] "לותר, מרטין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

[2] Michael, Robert. "Luther, Luther Scholars, and the Jews," Encounter 46:4, (Autumn 1985), p. 342

[3] Michael, Robert. "Luther, Luther Scholars, and the Jews," Encounter 46:4, (Autumn 1985), p. 343

[Luther1-4] ¹ ² Martin Luther, On the Jews and Their Lies, Trans. Martin H. Bertram, in Luther's Works (Philadelphia: Fortress Press, 1971)

[5] שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית עתליה זילבר; ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 288

[6] על התנועה המקפידה בכנסייה הלותרנית, על פי מאמרו של יוהנס ואלמן, "על היהודים"

[7] מאמרו של וואלמן

[Netto-8] Uwe Siemon-Netto, "Luther and the Jews," Lutheran Witness 123 (2004) No. 4:19, 21

[9] Q&A: Luther's Anti-Semitism at Lutheran Church - Missouri Synod, www.lcms.org. Retrieved December 15 2005

[LCMS-10] Lutheran Church, Missouri Synod

[11] Declaration of the Evangelical Lutheran Church in America to the Jewish Community, April 18 1994 Retrieved December 15 2005

[12] Statement by the Evangelical Lutheran Church in Canada to the Jewish Communities in Canada. 5th Biannual Convention of the ELCIC, July 12–july 16 1995. Retrieved December 20 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]