גוי של שבת
| ערך מחפש מקורות | |
גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות). המונח יכול להתייחס ללא-יהודי שביצע באופן חד-פעמי פעולה שיש בה כדי להקל על איסורי השבת החלים על יהודי (למשל, נכנס בשבת בחורף לחדר שישבו בו יהודים והדליק את התנור), או למעמד מיוחד, מעין משרה, השמורה ללא-יהודי החי בין יהודים (למשל, לא-יהודי החי בסמוך לבית כנסת ומקבל משכורת על דאגתו לתחזוקת בית הכנסת מדי שבת).
רקע עריכה
ערך מורחב – אמירה לנכרי
לפי ההלכה היהודית, אסור ליהודי לחלל שבת, ואף אסור לו להנות מחילול שבת שחיללו עבורו. כך גם באופן כללי אסור ליהודי להנות מחילול שבת של גוי שנעשה בעבורו, בין כאשר ביקש מהגוי (אמירה לנוכרי- שבות) ובין על ידי רמיזה, ואף אם הגוי עשה בשביל היהודי בלי שיבקש ממנו, אסור ליהודי להנות מאותה מלאכה. ישנם מקרים מסוימים שאמירה או רמיזה לגוי מותרת בשבת, היקף ההיתר והאופנים השונים נתונים במחלוקת פוסקי ההלכה.
גוי של שבת עריכה
אחד המקומות בהם מותר להנות ממלאכת הגוי היא, כאשר הגוי ביצע את הפעולה למען עצמו ומרצונו החופשי, ואגב כך גם היהודי נהנה מכך. למשל כאשר הגוי הדליק אור לצורך עצמו, מותר ליהודי להנות מאותו האור, ומכאן נטבע המונח נר לאחד נר למאה.
הרחבה להיתר זה באיסורי השבת שימש יהודים בקהילות רבות עד שהרחיבו את ההיתר לכך שגוי שמקבל משכורת קבועה (ולא תלויה בפעולותיו) על היותו עושה פעולות בשבת עבור היהודים, נחשב כאילו עושה לצורך עצמו. אך בין פוסקי ההלכה לא כולם הסכימו עם הרחבה זו.
בתרבות, "גוי של שבת (שיר)" הוא פזמון שכתב דן אלמגור ללחן של היהודי-רומני ריכרד שטיין, ובוצע על ידי רביעיית מועדון התיאטרון.
לקריאה נוספת עריכה
- רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ד-רמ"ח.
- יעקב כ"ץ, גוי של שבת, הוצאת מרכז זלמן שזר, 1984
קישורים חיצוניים עריכה
- הלכות גוי של שבת בקיצור שולחן ערוך
- הצצה לתעשיית "גוי של שבת" (אורכב 10.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- רועי סמיוני, תכירו את אחסין אבו עלי - הגוי של שבת של שכונת רוממה בירושלים, באתר הארץ, 19 במרץ 2010
- עדי חשמונאי, מבוכה בצפת: ה"גוי של שבת" התגלה כיהודי, באתר nrg, 2 ביוני 2009