עמוד אנטונינוס פיוס
עמוד אנטונינוס פיוס (באיטלקית: Colonna di Antonino Pio) הוא עמוד ניצחון שהוקם ברומא בשנת 161 לספירה על ידי קיסרי רומא לוקיוס ורוס ומרקוס אורליוס לכבוד הקיסר אנטונינוס פיוס.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
פסל, עמוד ניצחון  |
| על שם |
אנטונינוס פיוס |
| כתובת |
מוזיאון הוותיקן |
| מיקום |
רומא |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–161 |
| תאריך פתיחה רשמי |
161 |
| חומרי בנייה |
שיש |
| קואורדינטות | 41°54′06″N 12°28′34″E / 41.90166667°N 12.47611111°E |
|
(למפת רומא רגילה)   עמוד אנטונינוס פיוס | |
  | |
מבנה עריכה
גובהו של העמוד היה כ-14.75 מטרים ורוחבו היה כ-190 ס"מ. העמוד, לבד מבסיסו, לא עוטר בתבליטים כמו עמודי הנצחה אחרים כדוגמת "עמוד טראיאנוס", אלה בלט בגוון האדום של אבן הגרניט שממנה נוצר.
לפני המאה ה-18 היה חלקו הגדול של העמוד ובסיסו קבורים באדמה. רק כשישה מטרים מחלקו התחתון של העמוד היו חשופים. בשנת 1703, עם הריסתם של כמה מבנים באתר, נחשפו בסיס העמוד וכן חלקיו האחרים. בשנת 1759 ספגו שרידי העמוד נזקים משמעותיים בעקבות שרפה. חלקים מן העמוד שימשו לתיקון ה"אובליסק של אוגוסטוס", אשר ניצב בכיכר מונטה צ'יטוריו (Piazza di Monte Citorio). בסיס העמוד, העשוי שיש לבן, שוחזר בין השנים 1706–1708 והוצב בשנת 1741 במרכזה של כיכר Piazza di Montecitorio. מאוחר יותר, בשנת 1787 נלקח הבסיס אל מוזיאון הוותיקן והוצג שם.
באחד מפאותיו של בסיס העמוד מופיעה כתובת הקדשה לקיסר. שתי פאות נוספות מציגות תבליטים ובהם תיאור של פרשים רומים ושל חיילים רגלים. הפרשים מתוארים בקומפוזיציה פשוטה, רוכבים קבוצות-קבוצות במעגל. אין בתבליטים אלו התייחסות לחלל והוא נותר כקיר חלק. אף דמויות הפרשים המעוצבות בתלת־ממדיות, אינן מחוברות לחלל אלה נדמות כ"מרחפות" בו.
בתבליט האחרון מוצגים האלים המלווים את הקיסר ורעייתו העוברים האלהה. בתבליט זה מופיע עלם מכונף, המייצג את הנצח או את השלטון.[1] הוא נושא על גבו את הקיסר ואת אשתו, הקיסרית פאוסטינה, אל השמיים. הקיסר אוחז בשרביט המעוטר בסמל הנשר הקיסרי. נשרים נוספים מופיעים גם משני עברי הזוג. לרגלי העלם המכונף שוכב בהסבה "שדה מארס" (Campus Martius), האנשה של אזור בעיר רומא. כסימן לזיהויו הוא אוחז באובליסק המאפיין רחבה זו. ממולו יושבת דמותה של "רומא", מואנשת כלוחמת אשר על מגנה מתוארים רמוס ורומולוס, מייסדיה המיתולוגיים של העיר.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אבי-יונה, מיכאל, תולדות האמנות הקלאסית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 243