מיתולוגיה
מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
התפתחות המיתוסעריכה
המיתוסים התפתחו במשך מאות שנים בתוך יחידות של עמים או תרבויות ולשונות וכן נדדו מתרבות אחת לאחרת. המיתוס הוא בדרך כלל סיפור או התגלמות מוצפנת של סיפור שהועבר באופן מסורתי ועוסק לרוב בנושאים שהאדם התקשה למצוא להם הסבר משכנע. המיתוס מופיע פעמים רבות בתור פתיח, אך יכול להיכלל בקטגוריות אחרות כגון סיפורי הבריאה, מיתוסים של מבול וסירקולציות של טבע, המיתוס איננו בהגדרה מקודש ונכללים בו כוחות וישויות על טבעיות.
בתפיסה הרחבה המיתוס הוא למעשה סיפור שנושא בחובו ערך לאדם אך הגרעין שלו אינו אמיתי. אך בפולקלוריזם (שחוקר סיפורים פשוטים ומיתוסים) המיתוס חשוב גם בגלל האמונה החזקה בו בתרבות שממנה בא. לכן פולקלוריסטים מייחסים למיתוסים חשיבות גדולה יותר מהתפיסה הכללית.
הקשר לדתעריכה
המיתולוגיות מופיעות ברוב הדתות ורוב המיתולוגיות קשורות לדת אחת או יותר. מיתולוגיה בהקשר של דת היא לרוב:
- אמונה או דת שקמה בתרבויות עתיקות בעלות מערכות אמונה שונות או נכחדות (כגון פוליתאיזם, אמונות פגניות).
- ייצוגה הסמלי של הדת ומערכת האמונה שלה.
לגבי המיתולוגיה בדת ישנם כמה תפיסות:
- המיתולוגיה היא אמיתית ונושאת מסרים ואמיתות דתיות. ולעיתים בני אדם לא מודעים לאירועיה.
- הדת היא אמיתית והמיתולוגיה משרתת ומייצגת אותה בצורה שבני אדם מסוגלים להבין.
המיתולוגיה המודרניתעריכה
ספרים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "ההוביט" ו"שר הטבעות" הם בעלי אספקטים מיתולוגיים שלפעמים מתפתחים למערכות פילוסופיות עמוקות. הם עצמם אינם מיתולוגיה אך לאנשים מסוימים הם עונים לאותם צרכים פסיכולוגיים כמו המיתולוגיות הקלאסיות.
הם אינם עונים להגדרה של מיתולוגיה שהמאמינים בה רואים את האירועים כאירועים שהתרחשו במציאות (אמונה מופשטת או אמיתית).
המיתולוגיה בעידן המודרני חיה וקיימת דרך אגדות אורבניות, אמונות ה"ניו אייג'" ודרך אספקטים מסוימים של דתות.
מיתולוגיותעריכה
רשימה חלקית של מיתולוגיות בולטות:
לקריאה נוספתעריכה
- קלוד לוי-שטראוס, מיתוס ומשמעות, ידיעות ספרים, 2010 (תרגום: נמרוד בר-עם).
קישורים חיצונייםעריכה
- מבוא למיתולוגיה, בלוג המיתולוגיה
- מיתולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית