עמוס אוריון

עבריין ישראלי

עמוס אוריון (19471980) היה עבריין ישראלי שפעל בשנות ה-60 ונסיבות הירצחו זכו לפרסום רב.

עמוס אוריון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1947
נרצח יולי 1980 (בגיל 33 בערך)
ישראלישראל בת ים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כריכת הספר "חייו ומותו של עמוס אוריון"

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם אנדז'יי ווינובסקי.[1] אוריון הועסק מ-7 באוקטובר 1971 בחברת האבטחה "ברינקס". ב-27 באוקטובר הגיע למשרד החברה, לאחר העבודה, חמוש באקדח גנוב במטרה לבצע שוד. הוא נתקל שם בדב ליבנה, קצין מבצעים בחברה. בין השניים התפתח עימות ובמהלכו ירה אוריון בליבנה. אוריון נלכד לאחר מספר ימים והואשם בשוד וברצח.[2]. טוביה אושרי ורחמים אהרוני מינו לו את עורך דינם, אורי קידר. השניים אף נכחו בבית המשפט במהלך הדיונים. הוא הורשע ונידון למאסר עולם. עונשו הופחת לאחר שראיות שונות חיזקו את טיעוניו כי ייתכן ולא הוא ירה את הכדור שנורה. בין אוריון לשרה דנוך, ילידת כרם התימנים, היה קשר רומנטי לפני שנאסר. בזמן שאוריון ישב בכלא התפתח בין דנוך לאושרי קשר רומנטי ונולדה להם בת.

עם שחרורו מהכלא ב-1980 בעקבות חנינה, פנה אוריון, עם חברו העבריין עזר כהן, אל טוביה אושרי ואל רחמים אהרוני ("גומדי"), מראשי "כנופיית הכרם", שנודעו בציבור כחברים ב"רשימת ה-11" - רשימה של יעדי מודיעין המשטרה המבוקשים ביותר בעולם הפשע הישראלי. אוריון דרש מגומדי ואושרי "דמי שתיקה" בסך 300,000 דולר, בטענה כי הם האחראים הישירים לרצח דב ליבנה, וכי הוא ישב לחינם בכלא ולא גילה את דבר מעורבותם, כביכול. השניים הזמינו את אוריון וכהן לבת ים, למפעל "בר בקר" שבבעלותם, ושם, על פי פסק הדין במשפטו של אהרוני, ירה בהם אושרי למוות. לאחר הרצח, שזכה לכינוי "הרצח הכפול", בותרו הגופות והוטמנו בחולות אשדוד[3][4].

לאחר זמן מה נמצאו הגופות, והוחל בחקירה לאיתור הרוצחים. שני המעורבים ברצח, אושרי ואהרוני, נמלטו לחו"ל. אושרי חזר מחו"ל ונעצר, ואהרוני נלכד באיטליה והוסגר לישראל[5][6]. השניים הועמדו לדין, הורשעו ברצח, ונידונו למאסר עולם. עונשם נקצב והם שוחררו לאחר כ-20 שנה.

סיפור חייו של אוריון, מילדותו העשוקה ועד מותו המזעזע, תועד בספר מאת יעל לוטן[7], ובשנת 1994 בסרט תעודה שנכתב על ידי אורי רוזנווקס והופק על ידי עידו צוקרמן.

בחודש ינואר 2015 הוצג הסיפור בתוכנית עובדה ששודרה בערוץ 2.

לקריאה נוספת עריכה

  • יעל לוטן, חייו ומותו של עמוס אוריון, הוצאת אדם, 1982

הערות שוליים עריכה