עמית גולן
עמית גולן (1964 – 3 בדצמבר 2010[1]) היה פסנתרן, מלחין ומורה למוזיקה ישראלי. ייסד את המרכז ללימודי הג'אז בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב והוביל את הרכב חמישיית הג'אז שלו.[2]
 | |
| לידה |
1964 חיפה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 2010 (בגיל 46 בערך) תלמה ילין, ישראל |
| מוקד פעילות | ישראל |
| סוגה | ג'אז |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגולן נולד בחיפה. הוא קיבל את השכלתו הראשונית למוזיקה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם למד מוזיקה קלאסית והלחנה. לאחר שסיים את לימודיו הקלאסיים החליט לנסוע לניו יורק שם גילה את תשוקתו לג'אז. הוא הושפע מאוד מנגינתו של ביל אוונס, אך הבין שכדי ללמוד את הטכניקה של אוונס עליו לחקור מה השפיע על אוונס עצמו ומהם המקורות המוזיקליים עליהם גדל. הוא למד בניו סקול, בית הספר החדש לג'אז ומוזיקה עכשווית בניו יורק, ובנוסף לכך לקח שיעורים באופן פרטי אצל נגני ג'אז ותיקים כמו וולטר בישופ ג'וניור (אנ'), רג'י וורקמן (אנ'), בילי הרפר (אנ'), ג'ים הול, קני ורנר (אנ') ובארי האריס. הוא התמקד בלימודיו בהיסטוריה של ג'אז, ולמד אצל פיל שאפ (אנ') ואיירה גיטלר.[2]
במהלך שנות התשעים, לאחר שחזר לישראל, חשב גולן לעבוד כמלחין מוזיקה לסרטים, אך רעיון זה לא יצא לפועל, מכיוון שקיבל הצעה מבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין ללמד את קורס תולדות הג'אז ולהנחות הרכבים מוזיקליים קטנים. תוכנית הקורס שלו התפרשה על פני ארבע שנים, וכיסתה את שורשי הג'אז ועברה לסגנונות הסווינג, Hard Bop ו-Hard Bop. בזמן שלימד בתלמה ילין, גולן לימד גם בבתי ספר אחרים.
בשנת 2001 התבקש להקים את המרכז ללימודי ג'אז בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, שעד אז ניגנו בו רק מוזיקה קלאסית. בשנת 2009 ייסד גולן, מנהל המגמה, יחד עם מיכל אברמוב תוכנית לימודים אקדמית משותפת עם מוסד הג'אז היוקרתי בניו יורק, הניו סקול, לתואר B.F.A בג'אז. התכנית, המיועדת לנגני ג'אז מצטיינים, מאפשרת לתלמידים ללמוד שנתיים במרכז ללימודי ג'אז בקונסרבטוריון הישראלי ולהשלים שנתיים נוספות בניו סקול, בניו יורק, עד לקבלת התואר.[3]
בין השנים 2004–2007 שימש כמנהל מוזיקלי בסדנאות ג'אז רבות, וקידם ג'אז ברחבי ישראל. בשנת 2007 ניהל אמנותית את סדרת הג'אז "בית" בבית אבי חי בירושלים, שערכה שמונה קונצרטים בהשתתפות מוזיקאי ג'אז ישראלים המנגנים קטעים שכל אחד מהם הלחין בעצמו.[4]
גולן נפטר ב-3 בדצמבר 2010 מדום לב, לאחר שהתמוטט בעת ששיחק כדורסל עם תלמידיו בחצר בית הספר תלמה ילין. הוא היה בן 46 במותו.[2][5]
הנצחה
עריכהמדי שנה, מאז מותו, נערך בקונסרבטוריון קונצרט לזכרו, בהשתתפות תלמידי המרכז ללימודי ג'אז ואמני ג'אז בינלאומיים, המגיעים להעביר סדנאות מקצועיות ולנגן עם התלמידים. בין הנגנים שהגיעו במהלך השנים נמנים מארק טרנר (סקסופון), אהרון גולדברג (פסנתר), ג'ואל פראהם (סקסופון) ואבישי כהן (חצוצרה).[6]
הקלטות
עריכהבשנת 2007 גולן הוציא את האלבום הראשון שלו, אלבום בסגנון Hard Bop בשם I Decided!, שהכיל שישה קטעים מקוריים של גולן ויצירת ג'אז אחת של גרשווין. באלבום מנגנים כמה מתלמידיו ושותפיו הוותיקים: אסף יוריה (סקסופון טנור), גלעד אברו (קונטרבס), דורון תירוש (תופים) ואורח מיוחד מניו יורק, ג'ו מגנארלי (אנ') (חצוצרה).[7]
את אלבומו השני, שכבר הולחן, תכנן גולן להקליט בשנת 2011. מותו הפתאומי בשנת 2010 קטע את התוכניות, אך חבריו החליטו להפיק ולהוציא את האלבום לזכרו. האלבום הוקלט בשנת 2011 ויצא בשנה שלאחר מכן. האלבום, Eddie Henderson & Friends: The Music of Amit Golan, מציג את אדי הנדרסון (אנ') בחצוצרה, ושמונה מוזיקאים ישראלים נוספים, כולם חברים, חלקם היו גם תלמידיו בעבר.[8]
דיסקוגרפיה
עריכה- I Decided! (2007)
- Eddie Henderson & Friends: The Music of Amit Golan (2012)
קישורים חיצוניים
עריכה
עמית גולן, ברשת החברתית פייסבוק
עמית גולן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
עמית גולן, באתר ספוטיפיי- דף עמית גולן, באתר הבמה
- עמית גולן, ברשת החברתית פייסבוק | דף לזכרו
הערות שוליים
עריכה- ^ אור ברנע, מוזיקאי הג'אז עמית גולן הלך לעולמו, באתר ynet, 4 בדצמבר 2010
- ^ 1 2 3 בן שלו, "קהילת הג'ז הישראלית באבל: המורה הנערץ עמית גולן הלך לעולמו", באתר הארץ, 6 בדצמבר 2010
- ^ צאלה קוטלר, מוזיקת נשמה, באתר גלובס, 27 במאי 2010
- ^ בן שלו, עובר לכסא המלחין, באתר הארץ, 19 ביולי 2007
- ^ עינת טורס, בתלמה ילין אבלים על מות המורה עמית גולן:"זו אבדה גדולה", מעריב, 2010
- ^ בן שלו, לזכור את עמית גולן ולשמר את הרוח החיה של הג'ז, באתר הארץ, 9 במאי 2015
- ^ Minton Records Releases I Decided! - The Amit Golan Quintet Featuring Joe Magnarelli. All About Jazz.
- ^ Joyce, Mike (29 September 2012). "Review: Eddie Henderson & Friends, The Music of Amit Golan". Jazz Times.