עמרם אזולאי
הרב עמרם ציון חי אזולאי (ב' ניסן תרע"ט, 2 באפריל 1919 – כ"ו באייר תשנ"ט, 12 במאי 1999) היה רב חרדי־ספרדי, מרבני ישיבת פורת יוסף, דיין בבית הדין הרבני, היה ידוע בלמדנותו וכונה "רבי עמרם חסידא" בשל צדקותו וקדושתו.[1]
 | |
| לידה |
1919 מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1999 (בגיל 80 בערך) כ"ו באייר  ישראל |
| כינוי | רבי עמרם חסידא |
| מקום פעילות | בני ברק |
| רבותיו | שמואל עזראן עזרא עטיה עובדיה יוסף |
| צאצאים | מרת שמחה, אשת הרב יעקב הכהן טראב רבה של שכונת התקווה בתל אביב, מרת נצחיה, אשת הרב יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש מוסדות חזון יעקב, הרב שלום, מרת חיה אשת הרב אליהו חאוי, הרב משה, מרת ברכה אשת הרב שמואל רוח, מרת מרים אשת הרב שמעון בן חמו והרב שמעון. |
ביוגרפיה עריכה
נולד בשנת 1919 בעיר פאס שבמרוקו להוריו, הרב שלום מרדכי אזולאי ולאימו הרבנית חיה עיישה בת הרב חיים מאמאן. לפני לידתו של רבי עמרם נפטרו כל הילדים שנולדו להוריו, והם ערכו סגולה, שהייתה מקובלת באותן שנים בקרב יהודי מרוקו, והיא להקדיש את הילד ולגדלו אצל משפחה ענייה, עד שכעבור כמה שנים פודים אותו כצדקה. כעבור מספר שנים עלו בני המשפחה לארץ ישראל. אביו הרב שלום מרדכי אזולאי, שהיה מחשובי הרבנים יוצאי העיר צפרו, נשא בתפקידי דיינות ורבנות בירושלים.[2]
הרב עמרם למד בתלמוד התורה של העדה המערבית בירושלים אצל הרב שמואל עזראן, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף אצל הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב משה עדס, הרב יעקב עדס, הרב אליהו לופס ועוד.
בשנת תרצ"ט (1939) נשא לאשה את הרבנית רחל בת הרב משה אלקיים. הזוג התגורר בעיר העתיקה בירושלים עד נפילתה בידי הלגיון הירדני ב-1948, אז עברו לשכונת קטמון וממנה לשכונת משכנות ישראל בעיר החדשה.
בשנים אלו המשיך ללמוד כאברך בישיבת פורת יוסף לצד רבנים כגון ישועה עטיה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף שהיה גם מחותנו, הרב שלום יצחק מזרחי, הרב בן ציון אטון ועוד. בחודש אלול תש"א הוסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטיה והראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
מינויו כדיין
בשנת תשכ"א (1941) נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני בצפת.[3] לאחר תקופה עבר לבית הדין בחיפה, ובשנת תשכ"ה עבר לבית הדין הרבני בתל אביב, כאשר בשנת תשכ"ז (1967) העביר גם את דירתו מירושלים לבני ברק.
בשעות הצהריים היה לומד בישיבת "תורה והוראה" בראשות הרב אליהו שרים בתל אביב. פסקי דין רבים שכתבו הרב עמרם וחברי הרכבו בביתי הדין הודפסו בכרכי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. על מנת להמשיך בלימוד התורה, סירב לכהונת אב בית הדין והמשיך לכהן כדיין וכן מיאן להמשיך עוד את כהונתו אלא פרש לגמלאות במועד הראשון שבו היה בידו לפרוש, בשנת 1987.
אחרית ימיו
מאז פרישתו עסק בלימוד רצוף בכל שעות היממה בבתי המדרש הסמוכים לביתו בבני ברק, בפרט בישיבת "אור התורה" בראשות הרב דוד מלינובסקי וכן בבית הכנסת לדרמן, ישיבות בית מאיר ופוניבז' ועוד. בין מקורביו היו הרב שלמה בן שמעון, הרב ניסים בן שמעון, הרב שלום יפרח שלמד עמו בחברותא שנים רבות ועוד.
הרב עמרם אזולאי נפטר בליל כ"ו באייר תשנ"ט (1999) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.[4] רעייתו הרבנית רחל נפטרה בי' בכסלו תשע"ב ונטמנה על ידו.
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב דניאל טולידאנו, שר ההתמדה, בני ברק תשפ"ד
- ^ התמנה בארץ לחבר בית הדין של העדה המערבית בירושלים, ובהמשך אף התמנה כאב בית הדין וכראש ישיבת אור עולם בעיר, לאחר מכן נסע שוב למרוקו כשד"ר מטעם הקהילה. הוא שימש שלוש שנים כאב בית דין, בבית הדין של העדה החרדית, ובהמשך בעדה החרדית הספרדית. כמו כן לימד בישיבת פורת יוסף ובישיבת רחובות הנהר, וכיהן כרבה של העיר העתיקה, דיין בבית הדין הרבני בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.
- ^ עידו יחזקאל, פתח את ארון הקודש ופרץ בבכי חנוק מדמעות, ערוץ 2000, 22 בפברואר 2021
- ^ עמרם ציון חי אזולאי – בעולמם של חרדים.