יהודה צדקה

ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.

הרב יהודה יהושע חיים צַדְקָה (ג' בשבט ה'תר"ע, 13 בינואר 1910י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, 20 באוקטובר 1991) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.

הרב יהודה יהושע חיים צדקה
הרב יהודה יהושע צדקה
הרב יהודה יהושע צדקה
לידה 13 בינואר 1910
ג' בשבט ה'תר"ע
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1991 (בגיל 81)
י"ב בחשוון ה'תשנ"ב
ירושלים
כינוי חכם יהודה, הקול יהודה
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פורת יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 20 באוקטובר 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ספרדים
תפקידים נוספים ראש ישיבת פורת יוסף
חיבוריו קול יהודה
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בירושלים בשנת ה'תר"ע, לרב שאול (אחיו של הרב צדקה חוצין) ולשמחה צדקה. נקרא על שם סבו - הרב יהודה סומך מבגדד. השם יהושע נוסף לו על פי חלום של אמו, והשם חיים נוסף כשחלה. אמו הייתה בתה של פרחה, אחותו של הרב יוסף חיים בעל ה"בן איש חי".

אחיו היו רבי מאיר צדקה אשר נפטר בצעירותו, ואחיותיו; מזל-מוזלי – אשת רבי סלמן אליהו, אימם של הגאון הראשון לציון רבי מרדכי אליהו, הרב נעים בן אליהו ורבי אפרים בן אליהו ירושלים, וסלחה חנה – אשת רבי משה סופר, אמו של רבי יצחק שלום סופר.

בילדותו למד בתלמוד תורה בני ציון ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, והיה לתלמיד מובהק לראש הישיבה רבי עזרא עטיה.

בשנת ה'תרצ"ד (1934) נישא לפהימה בטאט.

ישיבת פורת יוסף עריכה

בשנת ה'תרצ"ז (1937) מונה על ידי הרב עזרא עטיה למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, כממלא מקומו של הרב אליהו לופס שנפטר באותה שנה[1].

בשנת ה'תש"ל (1970) נתמנה לראש הישיבה לצד הרב בן-ציון אבא-שאול, והחזיק בתפקיד זה במשך עשרים ואחת שנה עד פטירתו.

בישיבה היה מוסר שיעורים בשיעור הגבוה, ונחשב לחריף ומעמיק, ונטה לקצר במילותיו תוך השקעה בבהירות הבנת הנלמד.[2]

בכהונתו כר"מ וכראש ישיבה נהג להתמסר לתלמידיו ולמסירת השיעורים, וגם כאשר חלה והלך לרופאים וכדומה - חזר מיד לאחר מכן לישיבה למרות חולשתו, לצורך מסירת השיעור ולימוד התלמידים.[2]

רוב שנותיו התגורר בשכונת "גאולה", ובשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל".

במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם הרב ששון מזרחי, ובהיותו כבן שבעים - החליט להיבחן בכולל ש"ס במסגרת מפעל הש"ס שהקים האדמו"ר מצאנז. באותה עת הרב צדקה התבטא בפני תלמידו הרב יעקב תופיק אביעזרי, ואמר לו כי "ללמוד שבעים דף גמרא בחודש זו לא גדלות, אך להיבחן עליהם זו אכן מעלה מיוחדת".[3]

סדר יומו כלל שינה קצרה משעות הערב עד חצות, בחצות היה קם לתיקון חצות ולאחר מכן עוסק בלימוד תורת הנגלה ואף הנסתר.[2] לאחר מכן היה הולך לישיבה בה שהה לאורך רוב שעות היום.

אחרית ימיו עריכה

בשנת ה'תשל"ט (1979) נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את תמר בת מימון סודרי, שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. (נפטרה בי"ד באדר, פורים דפרזים, ה'תשס"ז (2007).

כעשר שנים לפני פטירתו עבר התקף לב. בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב (1991) נפטר ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

 
מצבת קברו של הרב יהודה צדקה בבית הקברות סנהדריה

פסיקותיו ההלכתיות מבוססות על דודו זקנו, הרב יוסף חיים.

השקפתו בענייני המדינה עריכה

הרב צדקה היה מקובל על חוגים נרחבים, ונאומיו התקיפים נשמעו מעל במות חוגי ציבור שונים וקוטביים[4].

נודע כי החזיק בדעות דומות לחכמי העדה החרדית הספרדית, התנגד למוסדות המדינה ומעולם לא הצביע בבחירות, וכמו כן סירב לקבל כסף מהביטוח הלאומי אף שהיה זכאי לכך[1].

פעילותו הציבורית עריכה

הרב צדקה נמנה עם מייסדי רשת מעיין החינוך התורני יחד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב עובדיה יוסף.

בנו הרב משה צדקה העיד כי הדאגה לענייני הציבור הייתה חשובה לו, ופעל פעמים רבות לשם כך. בצעירותו היה לוקח את הרב בן ציון חזן, הרב אפרים כהן (אביו של חכם שלום כהן) והרב דוד שרבאני, והיו מסתובבים במעברות העולים החדשים, ומדברים אל ליבם לשכנע אותם לשמירת המצוות והמסורת ולהתקרבות על ערכי הדת.

כאשר נצרך לנסוע למקומות שונים, בעיקר בפריפריה, נהג להקדים ולחפש בית כנסת בו יוכל לנאום ולחזק את הרבים.[2]

מתלמידיו עריכה

משפחתו עריכה

גלריה עריכה

ספריו עריכה

  • קול יהודה דרושים על פרשיות השבוע חידושים על הש"ס ומאמרים

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהודה צדקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אביאל חיים חורי, והרב דוד צדקה, בן פורת יוסף, מוסף תור הזהב, של עיתון הדרך גיליון 11, ו' בחשוון תשע"ח, עמ' 4 והלאה, באתר אוצר החכמה
  2. ^ 1 2 3 4 הרב משה צדקה בריאיון לישראל כהן, לוח הקהילות - גיליון 31, הוצאת איגוד עמלי התורה, עמוד 6
  3. ^ הרב יעקב תופיק אביעזרי בריאיון לישראל כהן, מגזין הקהילות - גיליון כ"ו, ירושלים: איגוד עמלי התורה, ה'תשפ"ב, עמ' 4
  4. ^ באחד מנאומיו הציבוריים למען חיזוק לימוד התורה שהיה חוצב להבות, שבו נכח גם יצחק רבין ניגש האחרון אליו לאחר נאומו, לחץ את ידו ואמר, כי מזה זמן רב שלא שמע נאום שכזה


הקודם:
עזרא עטיה
ראש ישיבת פורת יוסף יחד עם הרב בן ציון אבא שאול במקביל לרב שלום כהן הבא:
הרב משה צדקה