עץבעיר

עץבעיר הוא מרכז ידע חי לאקולוגיה עמוקה ולחוסן אקלימי, המופעל על-ידי קהילה עירונית בישראל, המקיימת אורח חיים התואם את ערכי הקיימות. הקהילה פועלת כעסק חברתי ומקדמת, מאז היווסדה בתל אביב ב-2006, פרמקלצ'ר, חקלאות עירונית, חזון עיר-יער, פשטות מרצון, קהילתיות, חיי שיתוף, כלכלה מעגלית, מקומיות ועוד.

רקע

בעקבות עליית המודעות לשמירה על הסביבה מפני פגיעה בידי האדם, נוצרו בכל העולם תנועות שמקדמות ומדגימות בפועל אורח חיים אקולוגי. היקפן של תנועות אלה קטן מכדי לחולל בפועל שינוי סביבתי בקנה-המידה הדרוש והמטרה הישירה היא לאפשר למעוניינים בכך לחיות באורח אקולוגי. זאת באמצעות הדגמה בפועל והפצה של רעיונות ליישום קיימות מקומית ושמירה על הסביבה. בעקבות דוח ה-IPCC בשנת 2018 נוסף הדגש על משבר האקלים.

קהילת עץבעיר החלה לפעול בישראל בשנת 2006 ביוזמת תושבת העיר שגם נולדה בה, תמי צרי, במטרה להדגים ולקדם חיים מודרניים לא רק באזורים כפריים, אלא גם במרכזים של הערים הגדולות, מתוך חיסכון במשאבי טבע, והימנעות כמעט מוחלטת מפגיעה בסביבה; המיקום המרכזי שנבע מנסיבות החיים הקל את הפצת הרעיון לציבור הרחב. ברקע הפעילות מצויים המודעות למשבר האקלים ולשורשיו, ההתמודדות איתו והחיים בצילו בד בבד עם חשיבה על אופני חיים חלופיים לבני האדם.

מאפיינים וטכניקות

פעילי קהילת עץבעיר נוטים לטבעונות ומתנגדים, במידה שונה של אדיקות (בהתאם לפעיל, להרגליו ולטעמו), לשימוש במוצרים תעשייתיים ובמוצרים שפיתוחם או ייצורם גורם לפגיעה בסביבה או לסבל לבעלי חיים.
בין השנים 2013 ו-2023 התגוררו פעילים מרכזיים בקהילה באופן קבוע בדירה שיתופית וקיימו אורח חיים טבעוני ואקולוגי. בשנת 2023, בעקבות מצוקה גוברת מפעילות הבנייה הבלתי-פוסקת והפגיעה האנושה במרקם החיים ובערכי הטבע ברחבי העיר, החלו חברי הקהילה בתהליך הדרגתי של העתקת המגורים המשותפים ליישוב כפרי וחידוש הפעילות הפיזית שם. עד להשלמת התהליך לא קיימת דירה של עץבעיר, ודייריה התפזרו למגורים זמניים אך ממשיכים גם כיום להקדיש את חייהם לקיום אורח החיים העירוני האקולוגי, להפיץ את המסרים והידע בערוצים מקוונים, לקיים כלכלה משותפת ולהיפגש מעת לעת.
הדירה השכורה הייתה מרחב מחיה מזין, שקט, נטול רעלים ומופחת קרינה אשר תמך בריפוי ונתן השראה. בנוסף לטבעונות, אורח חיים זה כולל: מיחזור של מים אפורים לניקיון הבית, לשטיפת אסלות ולהשקיה; ריהוט, חפצי בית וביגוד משימוש חוזר; שימוש בחומרי ניקוי וטיפוח ידידותיים לסביבה ולבריאות מייצור עצמי; הימנעות מקנייה בסופרמרקט. הם מעדיפים ללקט, להציל מזון וחפצים מהפסולת, לייצר בעצמם או לקנות ישירות מהמקור.
קומפוסט (דשונת): פסולת אורגנית מכל סוג (שאריות מזון, גזם צמחים ועוד) מועברת ליצירת קומפוסט. במקום שינוע והטמנה המזהמים את האוויר, האדמה והמים ופולטים גזי חממה, משמש הקומפוסט לטיוב האדמה בסביבה המיידית ולגידול צמחים. יש ביצירת הקומפוסט מרכיב של שינוי תודעה: ה"פסולת" וה"זבל" הופכים ממטרד לאוצר. לצורך זה בונים ערמות קומפוסט, לשם מפנים את כל הפסולת האורגנית שנוצרת בבית. במקביל מיושמות שיטות חלופיות: ארגז ביתי עם תולעי אדמה המייעלות את פעולת הפירוק; דלי בוקאשי, ובו נעזרים בחיידקים מתאימים ליצירת תהליך אנאירובי המכין את החומר לקבורה באדמה.
עבודות שיפוץ ובנייה ביתיות נעשו ככל הניתן על-ידי חברי הקהילה, תוך שימוש בטיח ובחומרים טבעיים, במקום בחומרים הנפוצים שיש בהם מרכיבים תעשייתיים, רעילים ומזהמים. יושמו גם שיטות בנייה על בסיס חרסית.

פעילויות

סדנאות וקורסים התקיימו באופן קבוע בדירת ההדגמה של הקהילה וכן במקומות ייעודיים מחוצה לה והדגימו היבטים שונים של חיים אקולוגיים, כגון: סיורים מודרכים בדירה, קומפוסטציה, ליקוט של צמחי מאכל בסביבת הבית ושימוש בהם (פירות פיקוס, חלמית (חוביזה), ענבים, עשבי תיבול ועוד), הכנת ארוחות מרכיבים טבעוניים, אורגניים וידידותיים לסביבה, לרבות הנבטה, התססה ועוד. מאז תקופת הקורונה מתמקדמת הפעילות לציבור בערוצים מקוונים, כגון מפגשים בזום וסרטונים בערוץ יוטיוב. כמו-כן, עוסקים אנשי עץבעיר בכתיבת ניירות עמדה ומאמרים ובתרגום טקסטים, ואלה מתפרסמים לחברי הקהילה ולציבור הרחב. כמו-כן, הם מייעצים בתחומי התמחותם.
האתר המקורי של עץבעיר הוא מאגר של המלצות מעשיות לחיי היום-יום האקולוגיים על בסיס התנסותם של חברי הקהילה; המלצות על בתי עסק וחקלאים ידידותיים לסביבה (אורגניים, מקומיים, ממחזרים) בישראל; קמפיין "יוצאים מהסופר" שסקר מוצר מדף פופולרי אחד בכל פעם ואת התחליף הראוי שלו;. אתר זה אינו מתעדכן עוד והפך לארכיון. אתר חדש מוקם והולך.
אנשי עץבעיר מעורבים בגינות הקהילותיות בעיר מאז ימיהן הראשונים. הם מטפחים גינות אקולוגיות בחצרות של מבני ציבור בקרבת הדירה האקולוגית, ואלה משמשות גם להתנסות של מתלמדים וכזירת מחקר ופיתוח של חקלאות עירונית.
מתוך מודעות לכוחן של המילים בתקשורת, חברי הקהילה יוצרים שפה שמסייעת בהעברת המסרים ומעלים על הכתב בהדרגה מילון משלהם. לדוגמה, בלוג באתר הישן מכונה ענף בעץ; חדר הכנת האוכל מכונה מיטפח, מלשון טיפוח; אורחים ששוהים בבית לעזרה נקראים מתלמדים; הפעילים עושים גם שימוש רב בשפה מגדרית מעורבת, בנטייה חזקה ללשון נקבה.

מבנה הקהילה

"קהילת העץ", כפי שהיא מכונה בפי חבריה, מוגדרת כבנויה ממעגלים, שבמרכזם דירת ההדגמה השיתופית ובה הפעילים הקבועים (בין ארבעה לשמונה בתקופות שונות), ומסביבה מעגלים של פעילים בעצימות נמוכה יותר. הדירה הייתה ממוקמת בכיכר ביאליק בתל אביב. ניסיונות להקמת מרכזים דומים בערים גדולות נוספות בישראל לא צלחו. במעגל השני נמצאים "החברים של העץ" (מכונים גם "המחבקות"), שהם פעילים המשתתפים בתרומה כספית קבועה, אך סכום התרומה נתון לשינוי בהתאם ליכולת התורם. הסיוע לקהילה מוגדר כ"איכותי" ולא "כמותי". ב"תמורה" לסיוע הכספי (או האחר), זוכים החברים ל"תמורה" של אירוח, עצה, שימוש בדירה לצרכים חברתיים או הסברה ועוד. בעץ מתקיימות באופן קבוע פעילויות אשר עליהן ניתן לשלם במחיר נקוב, וחברי העץ רשאים לשלם בתשורה - כלומר, ככל שהם רואים לנכון ולאו דווקא לפי המחיר הנקוב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של עץבעיר
אתר האינטרנט הארכיוני של עץבעיר
עמוד פייסבוק של עץבעיר
ערוץ יוטיוב של עץבעיר
מאמר עץבעיר על חזון עיר-יער, מקום ראשון בתחרות רדיקל
התוכנית "יוצאים מהכלל" של רוני קובן, פרק 6 – המתנתקים מהרשת
להפסיק לקנות ולהתחיל לחיות את החלום, סרטון באתר יוטיוב, הרצאה של תמי צרי על עץבעיר, בכנס "פתרונות", ספטמבר 2012.
קהילה אקולוגית עירונית – מבט על עץבעיר (גרסה מקוצרת של מאמר שהתפרסם בשלמותו בספר "לשמרה - קהילות אקולוגיות בישראל", רסלינג, 2023)
כשעץ נופל בעיר: הארגון המהפכני עוזב את תל אביב בטריקת דלת, דצמבר 2022
אשר קשר, קהילת "עץבעיר": לא מולידים ילדים; "לא אקולוגי", באתר mynet, מ-1 במרץ 2016