שימוש חוזר

להשתמש שוב בפריט בדרך נוספת, במקום למחזר או לזרוק אותו
שימוש חוזר יצירתי בתוף לגלילת כבלי חשמל שהוסב לשולחן סלון, בתצוגה ביריד עיצוב פנים בריו דה ז'ניירו, ספטמבר 2010.
שימוש חוזר יצירתי בצמיגי מכוניות בחצר מוסך בירושלים, יולי 2016.
שימוש חוזר במבני תעשייה: חלק ממפעל פלדה נטוש בעיר בית-לחם בפנסילווניה, ארצות הברית, שהפך למרכז קניות.

שימוש חוזראנגלית: Reuse) הוא שימוש חדש במוצר לאחר שהשימוש הקודם הסתיים, אם על ידי ניצול המוצר למטרתו המקורית (שימוש חוזר קונבנציונלי), ואם על ידי המרת ערך השימוש (אנ') שלו וניצול מאפייניו למטרה חלופית תוך שיפור איכותו, מראהו וערכו לאיכות הסביבה (שימוש חוזר משביח[1], Upcycling (אנ')).

שימוש חוזר הוא העדיפות השלישית במדרג הפסולת שמטרתו לצמצם את נפח הפסולת בחברה המערבית. פרקטיקה זו שונה ממיחזור שבו המוצר מפורק ומוחזר בתהליך תעשייתי למצב חומר גלם, בעוד שבשימוש חוזר נשמרים מאפיינים של המוצר ומתקיימת זיקה לשימוש המקורי שלו. מיחזור נחשב נחות ביחס לשימוש חוזר, ראשית, משום, זהו תהליך עתיר אנרגיה, וברוב המקרים, גורם לשינמוך (Downcycling), ואיכות החומר הנוצר נמוכה מהאיכות המקורית[2].

שימוש חוזר מאפשר שימוש מחודש בפריטים, מבלי שעברו חידוש, מסייע לחסוך זמן, כסף, אנרגיה ומשאבים. במונחים כלכליים רחבים יותר, שימוש חוזר מאפשר להנגיש מוצרים איכותיים לאנשים וארגונים עם אמצעים מוגבלים, תוך יצירת מקומות עבודה ופעילות עסקית שתורמים לכלכלה[3].

מודלים עיסקים לשימוש חוזרעריכה

קימים כיום בעולם מספר מודלים לשימוש חוזר במוצרים:

אחריות היצרןעריכה

אחריות היצרן (Producer Responsibility): רוגלציות בבריטניה ובאיחוד האירופי מבקשת לעודד ייצור מוצרים (בעיקר ציוד חשמלי ואלקטרוני), שניתן יהיה לתקן ולעשות בהם שימוש חוזר וזאת באמצעות תמריץ כספי ליצרנים. התעשייה תייצר סחורות פחות מזיקות לסביבה, שקל יותר לתקן, לעשות בהם שימוש חוזר ולמחזר. כן, המוצרים יכילו פחות חומרים ואנרגיה ראשונית והיצרנים יעדיפו להשתמש בחומרים ממוחזרים ויפחיתו בצורה משמעותית את השימוש בחומרים מסוכנים.[4]

אחריות היצרן לא מסכמת בייצור המוצר אלא גם לספק מידע בנוגע לטיפול בר-קיימא בפסולת שמקורה במוצרים שלהם כולל לוגיסטיקה ואיסוף המוצרים.[4]

מעגל מיחזור סגורעריכה

מעגל מיחזור סגור (Closed loop recycling) אין בו שום בזבוז[5] ומבוסס על שלוש עקרונות: איסוף, ייצור ורכישה. האיסוף החומרים הניתנים למחזור כך שניתן יהיה לעבד אותם. בשלב השני מעבדים את החומרים שנאספו וניתנים למחזור ומשמשים לייצור מוצר. לבסוף, המוצר החדש שנוצר נמכר לצד שלישי.[6]

מעגל מחזור סגור נדרש לעמוד בשלושה תנאים:

  1. החומרים הממוחזרים צריכים להיות באותה איכות של המוצר. לדוגמה, כמעט כל האלומיניום הממוחזר מפחיות משקאות קלים מתאים לייצור פחיות באותה איכות.
  2. החומרים בהם משתמשים במעגל מיחזור סגור צריכים להיות לא רעילים כדאי שהמוצר הסופי יהיה בטוח לשימוש.
  3. החומר הממוחזר יכול גם להזין תהליכי הייצור של מוצרים או תעשיות אחרות, אשר עשויים לדרוש מיחזור מסוג אחר לאחר השימוש בהם.

מרכיב נוסף של מושג מעגל מיחוזר סגור הוא פסולת אורגנית. כל מה שלא ניתן למחזר או מגיע כתוצר לוואי מתהליך הייצור צריך לחזור לסביבה מבלי לגרום לה נזק.[7]

חידוש מוצרעריכה

חידוש מוצר (Remanufacturing) הוא תהליך הבאת מוצר משומש למצב כמו חדש באמצעות החלפה ובנייה מחדש של רכיבים בו.[8] תהליך הייצור מחודש כולל לפחות את חלק מהשלבים הבאים פירוק, ניקוי, תיקון, החלפה והרכבה לשימוש חוזר. בעבר, ייצור מחדש התקשר למוצרים טכניים יקרים אך השימוש בחידוש מוצר מתרחב. חסמי חידוש מוצר כוללים הסכמת צרכנים לשימוש במוצרים מחודשים, מחסור בכלים וטכניקות לחידוש מוצר וברוב המקרים הייצור המקורי של מוצרים לא מאפשר חידוש שלהם[9]. נדרשת חקיקה על מנת לעודד מפעלים לייצר מוצרים שניתנים לחידוש ולא כל המוצרים ניתנים לחידוש. מוצרים המושפעים מאופנות מתחלפות, למשל, אינם מתאימים מכיוון שהמשתמשים מעדיפים את המוצר החדש ללא קשר לאיכות והעלות של האלטרנטיבה המיוצרת מחדש.[8]

שימוש חוזר באריזותעריכה

שימוש חוזר באריזות הוא בעיקר תחום בקבוקי שתייה. בתחום המזון ישנן חברות שעושות שימוש חוזר במכלים של מוצרי חלב, שימורים מתוקים, חומץ ושמן. שימוש חוזר באריזות של מוצרים אחרים זניח. שימוש חוזר באריזות קורה בחנויות קמעונאיות קטנות או בחנויות טבע.[10]

על פי דוח של הנציבות האירופית, ישנן שתי מגמות מרכזיות המשפיעות על שימוש חוזר של אריזות: מעבר מבקבוקי זכוכית לבקבוקי פלסטיק לשימוש חוזר ושימוש חוזר באריזות קימעונאיות הנמצאות באחריות של מלונות, מסעדות וחברות הסעדה.[10]

שימוש חוזר בישראלעריכה

בישראל הגוף האחראי על שמירת איכות הסביבה הוא המשרד להגנת הסביבה והוא הגוף שאוכף את השימוש החוזר. השימוש החוזר בארץ מתקיים במספר סוגים של מוצרים:

דוגמאות לשימוש חוזרעריכה

דוגמאות לשימוש חוזר ביתי:

  • שימוש בסוללות נטענות
  • הדפסה על שני צידי הדף
  • שימוש בסלי קניות רב פעמיים במקום בשקיות פלסטיק חד פעמיות
  • קניית/מכירת חפצי יד שנייה
  • מסירת בגדי הילדים שגדלו למשפחות אחרות
  • שינוי בבגד שכבר אינו מתאים, או כבר נמאס על הלובש/ת והפיכתו לבגד שונה, על ידי תוספות או חיבור לבגד נוסף.

לאחר השימוש במוצר דרכים לבצע שימוש חוזר בו, הן:

  • שימוש במוצר בתפקיד אחר כגון שימוש בבגדים ישנים או מוכתמים בתור סמרטוטים במקום לזרקם
  • מכירת המוצר כמוצר יד שנייה
  • השאלת המוצר לאדם נוסף במקום שימוש של אדם יחיד במוצר
  • תרומה או מסירה לאדם נוסף
  • ירידי קח/תן

דוגמאות לשימוש חוזר בעזרת אתרי אינטרנט ואפליקציות:

  • אתר יד 2 המאפשר מכירת מגוון רחב של מוצרים משומשים.
  • אתר שימוש חוזר המאפשר לעשות שימוש חוזר בפסולת של בתי עסק ומוסדות כחומר גלם.
  • האתר Niti Chic המתווך בין מוכרי בגדי יד שנייה לחנויות יד שנייה.
  • Rentitb - אתר ואפליקציה המאפשרים לפרסם בחינם מגוון רחב של מוצרים ושירותים להשכרה.
  • קבוצות פייסבוק רבות המפרסמות מגוון רחב של מוצרים משומשים להשכרה/ מכירה. הגדולה ביניהן בישראל היא קבוצת "פשפשוק" המחולקת לקטגוריות רבות של מוצרים.

אמני סיבים מרבים להשתמש בבדים משומשיםעריכה

אמני סיבים רבים, משתמשים בבדים ישנים או שאריות תפירה, סריגה, שאריות ממפעלים המיצרים חומרים סיביים, ביצירותיהם. מטליאות אמנותיות [Quilting] משתמשות בפיסות בד שונות. יש אמניות שמפרקות בגדים שונים ומחברות מהם בגדים חדשים. או מטליאות בגדים חדשים[11], מפיסות בד משומשות. יש היוצרות בובות כמו האמנית נטע עמיר[12]. גרביונים משמשים למילוי בובות וגם לחומר יצירת אמנות[13].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שימוש חוזר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מונחי איכות הסביבה, האקדמיה ללשון העברית, ‏2013 (בעברית)
  2. ^ The Three R's: "Reduce, Reuse, Recycle" Waste Hierarchy, Conserve Energy Future, ‏2014-09-06 (בAmerican English)
  3. ^ Sylvia Thompson, Reuse and recycle: it’s the circular economy, stupid!, The Irish Times, ‏Nov 8, 2018 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 Christine Cole, Tim Cooper, Alex Gnanapragasam, Extending product lifetimes through WEEE reuse and repair: Opportunities and challenges in the UK, 2016 Electronics Goes Green 2016+ (EGG), IEEE, 2016-09, עמ' 1–9 doi: 10.1109/EGG.2016.7829857
  5. ^ סלבוי ז'יז'ק, סלבוי ז'יז'ק שואל: מדוע אנחנו מעדיפים לקנות על לחיות, www.haaretz.co.il, ‏08.07.14 (בעברית)
  6. ^ What is Closed-Loop Recycling?, www.buschsystems.com
  7. ^ 5.2. Recycling: open-loop versus closed-loop thinking | EME 807: Technologies for Sustainability Systems, www.e-education.psu.edu
  8. ^ 8.0 8.1 Winifred L. Ijomah, Steve Childe, Chris McMahon, Proceedings of the 3rd International Conference on Design and Manufacture for Sustainable Development, Cambridge University Press, 2004-09. (באנגלית)
  9. ^ Winifred L. Ijomah, Christopher A. McMahon, Geoffrey P. Hammond, Stephen T. Newman, Development of design for remanufacturing guidelines to support sustainable manufacturing, Robotics and Computer-Integrated Manufacturing 23, 2007-12, עמ' 712–719 doi: 10.1016/j.rcim.2007.02.017
  10. ^ 10.0 10.1 Reuse of Primary Packaging - European Commission
  11. ^ Maria Da Conceica'o, Wearable Art, New York: The Viking Press, 1979, 1979, ISBN 0-670-75416-1
  12. ^ נטע עמיר, נטע עמיר, נטע עמיר אמנות טקסטיל ובובנאות, בדף יש בעיקר צילומים (בעברית)
  13. ^ Charlotte Jansen, How Arrtists Reclaimed Pantyhose To Make Provocative Sculptures, The Artsy Vanguard, ‏1.10.2019 (באנגלית)