עצלנות

תכונה אנושית

עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה. העצלנות הפוכה לחריצות. אדם שיש לו נטייה לעצלנות מכונה "עצלן" או "עצל".

"משל החיטה והעשב", ציור מאת אברהם בלומרט, 1624: השטן זורע עשב במקום בו נזרעה כבר חיטה, בזמן שהאיכרים העצלנים שוכבים לישון במקום עבודתם.

העצלנות מתוארת כהתנהגות שלילית ביהדות, נחשבת כאחד משבעת החטאים בנצרות, והיא אחד מחמשת המעצורים בבודהיזם.

עצלנות כתפיסה

עריכה

לאורך השנים בני האדם נוטים לראות את העצלנות כתכונה שלילית, כאשר מנסים להבין ולהסביר את מעשיו של האדם, המתייחסים לשלושה מרכיבים, אשר מהווים את העצלנות. הראשון מביניהם הוא, ביצועיו של האדם, השני הוא יכולות (נתפסות) של אדם או תנאים מוקדמים וקושי במשימה קיימת והשלישי מדבר על המוטיבציה (הנתפסת) של הפרט והמאמץ שמושקע במשימה נתונה. למרכיבים אלה מוצגות שתי נקודות מבט, אשר נוגעות לאפיון אחרים כעצלנים. האחת היא גישת היוריסטיקה והטיות של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן,[1] אשר מדברת על כך שבני האדם מבצעים שיפוטים יומיומיים על בסיס מידע שנגיש עבורם באותו הרגע על האדם, אך לרוב מידע זה מטעה מפני שלשיפוט על עצלנות דרוש ידע על הרגשות, המחשבות והמוטיבציה של האדם הנידון, שאינם נגישים במיוחד. נקודת המבט השנייה היא תאוריית הייצוגים החברתיים של מוסקוביץ', אשר בוחנת כיצד יחידים מאופיינים כעצלנים בהקשר חברתי, תרבותי ומשווה את מעשיו וחווייתו האישית של האדם עם מגוון ארוך של נורמות וערכים. לכן, לפני שנמהר לאפיין אדם כעצלן יהיה עלינו לשאול מהם המחסומים העומדים בפניו שאינם נראים לנגד עניינו? הכרה במחסומים אלו תהייה הצעד הראשון לשבירת התפיסה של המושג "עצלנות"[2].

עצלנות ואושר

עריכה

אנשים מאושרים יותר כאשר הם בתעסוקה מאשר הם בטלים, גם כאשר התעסוקה נכפית עליהם. הם נרתעים משעמום וחוששים מבטלה, מחפשים חוויות מגוונות, ורואים את העבודה כסגולה. כמו כן, אנשים בטלים עוסקים לעיתים קרובות בעיסוק הרסני[3]. תעסוקה והתגברות על עצלנות יוצרות תחושת הערכה עצמית ושביעות רצון פנימית, בעוד היגררות אחריה יכולה להוביל לדיכוי עצמי[4]. עצלנות יכולה להעניק הנאה וסיפוק רגעיים ומידיים כתוצאה מהתחמקות מהחובות, אך לאחר מכן תגיע הרגשת תוכחה פנימית והלקאה עצמית.

לך אל הנמלה עצל

עריכה

בספר משלי קיים קטע המדבר בגנות העצלנות, ומזכיר את הנמלה כדוגמה לחריצות:

לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.
עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Thomas Madsen, The Conception of Laziness and the Characterisation of Others as Lazy, Human Arenas 1, 2018-09-01, עמ' 288–304 doi: 10.1007/s42087-018-0018-6
  2. ^ מה גורם לעצלנות? והאם קיימת בכלל עצלנות כרונית?, באתר Experts, ‏2020-05-26
  3. ^ Christopher K. Hsee, Adelle X. Yang, Liangyan Wang, Idleness Aversion and the Need for Justifiable Busyness, Psychological Science 21, 2010-07, עמ' 926–930 doi: 10.1177/0956797610374738
  4. ^ עצלות יכולה להוביל לדימוי עצמי נמוך ולדיכאון / פסיכולוגיה קלינית, באתר פסיכולוגיה, פילוסופיה וחשיבה על החיים.