עקיבא ישראל ורטהיימר
רבי עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; ה'תקל"ח, 1778, ברסלאו – כ"א באייר ה'תקצ"ה, 20 במאי 1835, אלטונה). היה רבה הראשי של אלטונה ושלזוויג-הולשטיין משנת 1823.
חייו עריכה
עקיבא ורטהיימר נולד בברסלאו לרב אביגדור ורטהיימר. הוא למד אצל רבי עקיבא איגר ובא עם הוריו לאלטונה. ב־1805 נעשה מלמד. ב־1806 התמנה לרב במויסלינג וליבק.
בשל גירוש היהודים מליבק ועוניים של יהודי קהילת מויסלינגר שלא יכלו לשלם את משכורתו, הוא קיבל ב־1816 את בקשת קהילת אלטונה לשמש מורה הוראה ורב בקלויז ('קלויזנער'). בפועל שימש גם כראש בית הדין, משום שראש בית הדין הרשמי, רבי מנחם מנדל פרנקפורטר (סבו של הרב שמשון רפאל הירש), כבר היה זקן. ב־1819, כאשר פרץ ריב ההיכל נגד הקהילה הרפורמית בהמבורג, הוא הצטרף למאבק האורתודוקסי בה ואסר על שימוש בסידור התפילה בשפה הגרמנית. ב־1823, אחרי פטירת הרב פרנקפורטר, התמנה להיות אב"ד והרב הראשי הראשון של אלטונה ושלזוויג-הולשטיין.[1]
ב־1835 נפטר עקיבא ורטהיימר בגיל 57 באלטונה. מחליפו כרב ראשי היה רבי יעקב אטלינגר, מחבר "ערוך לנר".
לורטהיימר היו שמונה ילדים, ארבעה בנים וארבע בנות. בנו משה היה אביו של הפילוסוף קונסטנטין ברונר.
לקריאה נוספת עריכה
- Abraham Suhl: Zu Constantin Brunners Biographie. In: Der Constantin Brunner Gedanke. (Herausgegeben von Dr. R. Pinner u. Dr. A. Suhl) Jahrgang 1, Heft 3/4, August 1955, S. 21-33
קישורים חיצוניים עריכה
- אלטונה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ציור דיוקן נוסף בספרייה הלאומית של דנמרק