פאבל גגארין
פאבל פבלוביץ' גגארין (ברוסית: Павел Павлович Гагарин; 15 במרץ 1789, מוסקבה - 4 במרץ 1872) היה נסיך ומדינאי רוסי ממשפחת רוריקיד גגארין, שכיהן כראש ממשלת רוסיה.
לידה |
15 במרץ 1789 מוסקבה, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 במרץ 1872 (יוליאני) (בגיל 82) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||
מדינה | האימפריה הרוסית | ||||
מקום קבורה | בית העלמין נובודוויצ'יה (סנקט פטרבורג) | ||||
בן או בת זוג | מריה גגארינה | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
עיטור אנדריי הקדוש | |||||
חייו
עריכהגגארין נולד במוסקבה לאביו, הנסיך פאבל סרגייביץ' גגרין (1747–1789) שהיה מפקד הקרמלין. לאחר שאמו מתה בשנת 1800, הוא ואחיו אנדרו נשלחו להתחנך בפנימייה פרטית בבירת רוסיה, מוסקבה.
הוא החל את הקריירה שלו כראש הלשכה של מיכאיל מילורדוביץ' ומפקדים בולטים אחרים. בטענה לבריאות לקויה, עבר לשירות המדינה בשנת 1809.
הוא נישא למריה, בתו היחידה של גאורג יוהאן פון גלזנאפ, סגן מנהל מחוז סיביר. היא נודעה כ"טרמגנט הנסיכה" בשל אופייה הנורא והנימוסים המתנשאים. לזוג היו שמונה ילדים.
בשנת 1831 הוא התמנה לסנאט, תחת שלטונו של ניקולאי הראשון. הנסיך גגארין הוביל ועדה שחקרה את פעילותם של דוסטויבסקי וחברים אחרים בחוג פטרשבסקי. גגארין היה אחראי גם על חקירת ניסיונו של דמיטרי קרקוזוב להתנקש בחייו של אלכסנדר השני קיסר רוסיה.
לאחר הכתרתו של אלכסנדר, היה גגארין מעורב, יחד עם יעקב רוסטובצב, בפעילותה של ועדה חשאית שהכינה את רפורמת 1861. גגארין, שתמיד תמך במפלגת בעלי האדמות העשירים, מונה ליושב ראש ועדת השרים בשנת 1864.
גגארין היה ממונה על המועצה המדינית במהלך מחלתו הסופנית של הרוזן דמיטירי בלודוב ובמשך מספר חודשים לאחר מותו.
היה ראש ממשלת רוסיה משנת 1865 ועד מותו בשנת 1872 בסנקט פטרבורג.
קישורים חיצוניים
עריכה