פאולה הוקינס

פוליטיקאית אמריקאית

פאולה פיקֶס הוקינסאנגלית: Paula Fickes Hawkins‏; 24 בינואר 19274 בדצמבר 2009) הייתה פוליטיקאית אמריקאית, שכיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת פלורידה בשנים 1981–1987. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לסנאט האמריקאי מפלורידה, והחמישית שייצגה מדינה כלשהי מדרום ארצות הברית.

פאולה הוקינס
Paula Hawkins
Hawkins, Paula.jpg
לידה 24 בינואר 1927
סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
נהרגה 4 בדצמבר 2009 (בגיל 82)
וינטר פארק, פלורידה, ארצות הברית
שם מלא פאוהל פיקס הוקינס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של יוטה
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה GOP logo.svg  המפלגה הרפובליקנית
דת הכנסייה המורמונית
סנאטורית מטעם מדינת פלורידה
1 בינואר 19813 בינואר 1987
(6 שנים)
בוב גרהאם ←
פרסים והוקרה
היכל התהילה של נשות פלורידה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוקינס הייתה הבכורה מבין שלושת ילדיהם שנולדו לפול ולאונה פיקֶס בבירת יוטה, סולט לייק סיטי. ב-1934 עברה המשפחה לאטלנטה שבג'ורג'יה, שם אביה לימד במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה. הוריה נפרדו כאשר למדה בתיכון, והאם לאונה שבה עם ילדיה חזרה ליוטה. הוקינס סיימה לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון בריצ'מונד שביוטה ב-1944, ואז נרשמה לאוניברסיטת המדינה של יוטה. פאולה התקבלה לעבודה כמזכירה של מנהל אתלטי ושם פגשה את בעלה לעתיד. ב-5 בספטמבר 1947 נישאה פאולה פיקס לוולטר יוג'ין הוקינס והזוג עבר להתגורר באטלנטה. יוג'ין סיים לימודי תואר בהנדסת חשמל ובסופו של דבר פתח עסק משלו. לזוג נולדו שלושה ילדים בטרם עברו ב-1955 לווינטר פארק שבמערב פלורידה, שם הפכה פאולה לפעילה קהילתית ומתנדבת במפלגה הרפובליקנית.

הוקינס החלה את הקריירה הציבורית שלה באמצעות השקת מסע בחירות כתומכת בהגנת הצרכן. ב-1972 נהפכה לאישה הראשונה שנבחרה למשרה ציבורית בפלורידה, עם זכייתה במושב בוועדת השירותים הציבוריים של פלורידה. ב-1974 התמודדה למועמדות המפלגה הרפובליקנית לסנאט של ארצות הברית מטעם פלורידה, אך הפסידה את המועמדות לאיש העסקים ג'ק אקרד, שהפסיד בבחירות הכלליות לריצ'רד סטון הדמוקרטי. מאוחר יותר, אחד משני מושביה של פלורידה בסנאט התפנה עם פרישתו של הסנאטור אדוארד גווארני, עמו הסתכסכו הוקינס ורפובליקנים אחרים פלורידה בעבר. ב-1976, הוקינס נבחרה מחדש ​​לוועדת השירותים הציבוריים, על אף שג'ימי קרטר ניצח בפלורידה את הנשיא ג'רלד פורד בבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה. ב-1978, הייתה הוקינס מועמדת לתפקיד סגנית המושל כעמיתתו למירוץ של ג'ק אקרד, אך הצמד הפסיד בבחירות לחבר הסנאט של פלורידה בוב גרהאם וחבר בית הנבחרים ויין מיקסון.

ב-1980 זכתה הוקינס בבחירות לסנאט של ארצות הברית מטעם פלורידה. היא הייתה האישה הראשונה מפלורידה שנבחרה לסנאט של ארצות הברית והסנאטורית החמישית מדרום ארצות הברית. היא הייתה הסנאטורית הראשונה שהביאה עמה את בעלה לוושינגטון הבירה. כתוצאה מכך, "מועדון נשות הסנאט" שינה שמו ל"מועדון בני הזוג של הסנאט". היא נכנסה לתפקיד יומיים מוקדם יותר בשל התפטרותו של הסנאטור ריצ'רד סטון, שאפשר לה לרכוש ותק על פני הסנאטורים האחרים.

הוקינס הייתה פעילה במיוחד בתחום של רווחת ילדים, ולראייה הייתה דמות מפתח בחקיקת חוק הילדים הנעדרים משנת 1982[1]. ב-1983 הייתה יו"ר ועדת המשנה לחקירה ופיקוח של וועדת העבודה ומאבי אנוש של הסנאט, שם פתחה בחקירת גידול שיעור הילדים שדווחו כנעדרים. ב-1984 נאמה בפני הוועידה הלאומית השלישית בנושא ילדים שנפלו קרבן להתעללות מינית, שם הדהימה את המאזינים וחשפה שהיא בעצמה נפלה קרבן להתעללות מינית בילדותה. באותה השנה הייתה חברה בוועדת המצע של הוועדה הרפובליקנית הלאומית. ב-1985 השתתפה הוקינס בשימועים שערכה ועדדת המסחר של הסנאט לחברות תקליטים, שם נבדק נושא תיוג שירים כבעלי מילים בוטות ומיניות. במהלך השימועים, הוקינס ניהלה ויכוח בולט עם המוזיקאי פרנק זאפה, שבסופו של דבר הזמין את הסנאטורית לביתו לראות מקרוב "באיזה סוג של צעצועים" ילדיו משחקים. ב-1986 התמודדה לכהונה שנייה בסנאט מול המושל בוב גרהאם, אך הפסידה בפער של 10% מקולות הבוחרים.

אחרי הפסדה בבחירות לסנאט נותרה הוקינס פעילה ציבורית והייתה חברה במספר ארגונים ציבוריים ובדירקטוריונים. מאז 1998 היה פלג הגוף הימני של הוקינס משותק כתוצאה משבץ שתקף אותה, שבעקבותיו נאלצה להשתמש בכיסא גלגלים. ב-4 בדצמבר 2009 מתה הוקינס מנפילה שהסתבכה יום קודם לכן[2].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאולה הוקינס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Paula Hawkins Obituary - West Palm Beach, FL, באתר פאלם ביץ' פוסט (באנגלית)
  2. ^ Paula Hawkins, 82, Florida Ex-Senator, Dies, באתר הניו יורק טיימס, 4 בדצמבר 2009 (באנגלית)