פאנסקסואליות

משיכה מינית כלפי אנשים מכל זהות מגדרית או מין ביולוגי

פּאנסקסואליות (הלחם של המילים "פּאן" (ביוונית: הכול) ו-"סקס" (מלטינית: מין) היא נטייה מינית המאופיינת במשיכה אסתטית, אהבה רומנטית או תשוקה מינית כלפי אנשים ללא קשר לזהותם המגדרית או למינם הביולוגי. חלק מהפאנסקסואלים טוענים כי למגדר ולמין אין משמעות בעיניהם וכי אלה זניחים במשיכתם המינית ועל כן משיכתם מתפתחת דרך אינטלקט והוויה. עבור חלק מהפאנסקסואלים, אימוץ הזהות הפאנסקסואלית כתחליף לזהות ביסקסואלית, מהווה בחירה פוליטית שמטרתה להיאבק בתפישות המגדר המקובלות.

דגל הגאווה הפאנסקסואלי

המונח "פאנסקסואליות" מבקש לכפור בתפיסה של בינאריה מינית ומגדרית. כך, היא לפעמים מיוחסת לביסקסואליות. זאת אף על פי שהמילה "ביסקסואליות" מצביעה על משיכה לשני מינים, ועל כן אינה מאזכרת מגדרים ומינים שאינם בינאריים כמו ג'נדרקוויר או אינטרסקס. מכיוון שהגדרת "פאנסקסואליות" שנויה במחלוקת ואינה אוניברסלית, ניתן להבחין בין פאנסקסואליות וביסקסואליות גם לפי ההגדרה שהקודם מתייחס למשיכה בלי תלות במין או מגדר, בעוד ביסקסואליות מתייחסת למשיכה ליותר ממגדר אחד, אך לאו דווקא לכל המגדרים או המינים הקיימים[1].

נמצא כי חלק ממי שמגדירים עצמם כפאנסקסואלים לעיתים יעדיפו להזדהות בפני אחרים בכינוי אחר מוכר יותר (כמו ביסקסואל, הומו, או לסבית).[2] השכיחות הרבה ביותר של השימוש היא בקרב דור ה Z, בעיקר משום שזו הגדרה רחבה המאופיינת בגמישות ומאפשרת חופש בחירה ביחס לביטוי הזהות המינית.[3]

יום המודעות הבינלאומית לפנסקוסאליות נקבע בתאריך 24 במאי וצוין לראשונה בשנת 2015.

היסטוריה של המונח

עריכה

פאנסקסואליות נקראת לפעמים גם אומניסקסואליות. המונח אומניסקסואליות מתייחס למשיכה לאנשים מכל המינים, מכל הקשת המגדרית, תוך התחשבות במין והמגדר של מושא המשיכה. מסיבה זו, ניתן לומר כי מאפייני שני המונחים דומים מאוד זה לזה, אולם הגדרה מדויקת יותר לפאנסקסואליות היא משיכה ש"עיוורת" למין או מגדר[4].

המונח פאנסקסואליות הופיע לראשונה בשנת 1914, ונטבע במקור על ידי מבקריו של זיגמונד פרויד. במקור, המונח נוצר כדי לתאר את ההשקפה כי היצר המיני משחק תפקיד עיקרי בכל פעילות אנושית - נפשית או פיזית. מבקריו של פרויד האמינו כי זוהי השקפתו, וטבעו את המונח באופן ביקורתי/ שלילי.[5] המונח תורגם לגרמנית כפאנסקסואליזם (pansexualismus) בעבודתו של פרויד "פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" (Group psychology and the analysis of the ego).[6]

השימוש במונח פאנסקסואליות כפי שאנו מכירים אותו כיום החל במהלך שנות התשעים[7] וצבר את הפופולריות שלו בעיקר בעשור האחרון[4]. סקר שנערך בארצות הברית מצא כי מספר בני הנוער שהזדהו כפאנסקסואלים בשנת 2017, הוכפל מאז שנת 2012.

המונח פאנסקסואליות נוצר מתוך הקהילה הלהטבק"ית, מתוך שאיפה לייצר הגדרות חדשות שאינן מקובעות לתוויות או הגדרות קיימות, ונטולות דעת קדומות. פאנסקסוליוות מוגדרת כמשיכה "עיוורת מגדר" או המשיכה לריבוי מגדרים, לא בהכרח באותה צורה או באותה עוצמה[8][9]. יש שיסבירו את זהותם הפאנסקסואלית כמשיכה או התאהבות ב"נפש" או ב"אדם" ולא בגוף או בצורה חיצונית.

כמו כן, עבור חלק מהאנשים, הזהות הפאנסקסואלית מהווה מעין "זהות נגד" (anti-identity) המבוססת על הרצון שלא לשים תווית מגבילה על זהותם. במקרה זה, הגדרתם את עצמם מבוססת על ערעור הקשר הבינארי בין מין-מגדר-וזהות מינית, והתנגדות לתוויות מקבעות בהקשרים אלה.[10] בנוסף, יש שיבחרו להגדיר עצמם כפאנסקסואלים כרצון להצהיר על ההכרה בנזילות מגדרית, נזילות רומנטית או נזילות במשיכה המינית, שעשויות להשתנות במהלך החיים [19].

השוואת פאנסקסואליות לביסקסואליות וזהויות מיניות אחרות

עריכה

המונח פאנסקסואליות מבקש לערער על התפיסה של בינאריות מינית ומגדרית, ועל כן הוא נבדל מההגדרה של בי-סקסואליות[8][9]. ההגדרה המילולית של ביסקסואליות, בשל הקידומת בי (Bi), היא משיכה מינית או רומנטית לשני המינים או לשני מגדרים. לעומת זאת, פאנסקסואליות, המורכבת עם הקידומת pan, היא משיכה עיוורת מין או מגדר, המכירה בכך שיש יותר משני מגדרים, ומכלילה בהגדרתה גם זהויות שאינן נכנסות בקטגוריות ברורות של זכר או גבר, נקבה או אישה, כמו למשל זהויות טרנסג'נדריות, קוויריות או א-מגדריות[11].[12]

כמו כן, נמצא גם כי מי שמגדירים עצמם כפאנסקסואלים הם לרוב צעירים יותר ממי שמגדירים עצמם כביסקסואלים, לרוב יהיו בעלי נזילות מגדרית גבוהה יותר, וכן נוטים להיות ליברליים יותר מבחינה פוליטית[13].

יש הטוענים כי מושגים כמו פאנסקסואליות, אומניסקסואליות או קוויר נוצרו מתוך הגבלות מובנות במושג ביסקסואליות, המהווה מילה בינארית מגדרית, ועל כן מגבילה או מתעלמת מאוכלוסיות המכירות ברצף מגדרי או מזדהות כקוויריות/ א-מגדריות[1].

עם זאת, חלק מהאנשים המזדהים כביסקסואלים יחלקו על הטענות אודות הבינאריות של ההגדרה, בטענה שהמונח אינו קובע בהכרח משיכה רק לשני המינים, אלא משיכה למגדרים שונים, ועל כן הוא כולל בתוכו גם משיכה ליותר משני מגדרים[1].יש שטוענים כי מטרת ההפרדה בין שני המושגים לייצר הבחנה פוליטית בין קבוצות של קווירים וטרנסג'נדרים לבין ביסקסואלים[1].

מונח מטרייה

עריכה

המושג "מונח מטרייה" (מאנגלית: umbrella concept) מתייחס לדבר מה המתאר תופעות רבות ושונות, תחת תיאור אחד כללי הנוטה להיות כוללני או פשטני. "המטרייה הביסקסואלית" הוא מונח המשמש לתיאור מגוון זהויות וקהילות מיניות המבטאות משיכה למגדרים רבים, תוך התייחסות לזהויות ספציפיות כמו ביסקסואלים, פאנסקסואליים, קווירים ואחרים[4] הרעיון של ביסקסואליות כמונח מטרייה יכול להדגיש ריבוי זהויות, צורות של תשוקה וחוויות חיים, ולהתנגד להגדרה אחת כוללת של זהות ביסקסואלית[1].השימוש במונח מטרייה מאפשר מצד אחד לכידות, ומכליל זהויות שונות תחת אותו "גג" מאחד, ומצד שני מאפשר גיוון ושונות - וכולל בתוכו גם כאלה המזדהים עם יותר מזהות מינית אחת.[14]

המונח פאנסקסואליות לעיתים מחליף את השימוש בהגדרה המוכרת של ביסקסואליות. ישנם ביסקסואלים המזדהים ככאלה בחיי היום-יום, שלעיתים יבחרו להגדיר עצמם בזהויות חלופיות כמו קוויר או פאנסקסואל.[15] בהתאמה, נמצא כי חלק מהביסקסואלים מחזיקים בדעה כי מגדר או מין לא צריכים להיות המוקד במערכות יחסים רומנטיות או מיניות[11].

הדמיון בין שני המונחים וחוסר ההגדרה הברורה, יוצרים קושי בהבחנה בין המזדהים כפאנסקסואלים לבין אלה המזדהים כביסקסואליים אך לא פאנסקסואלים[4].

בניגוד לרעיון של מטרייה ביסקסואלית, ישנה טענה כי פנסקסואליות עשויה להיחשב מונח מטרייה יותר מאשר ביסקסואליות, משום שהיא לרוב מוגדרת באופן רחב יותר. בצורה זו, המונח ביסקסואליות נמצא למעשה תחת מטריית הפאנסקסואליות. לצד זאת, מחקרים שונים מציינים כי על סמך ההגדרות והמידע הקיימים כיום, לא ניתן לקבוע אילו מהמונחים מתאים יותר לשמש כמונח מטרייה[16][7].

דמוגרפיה

עריכה

סקר שנערך בשנת 2016 בקרב 2,000 מבוגרים בארצות הברית מצא כי בקרב הגילאים 18–34, כשני אחוזים מזדהים כפאנקסואליים, לעומת אחוז אחד בשאר קבוצות הגיל.[17] סקר שנערך בשנת 2017 בקרב הקהילה הגאה בארצות הברית מצא כי 14% מהנשאלים בגילאים 13–17 הזדהו כפאנסקסואלים.[18]

הדגל הפאנסקסואלי

עריכה

הדגל הפאנסקסואלי הוא דגל גאווה שעוצב כסמל לשימוש הקהילה הפאנסקסואלית ומורכב משלושה פסים אופקיים בצבעים: ורוד, צהוב וכחול. מטרת הדגל לגביר את הנראות הפאנסקסואלית, ולהבדיל אותה מהקהילה הביסקסואלית.[19] הדגל עוצב על ידי ג'ספאר וי בשנת 2010. הצבע הכחול מייצג אנשים המזדהים כגברים, הצבע הורוד מייצג אנשים המזדהים כנשים, והצבע הצהוב מסמל א-מגדריים או מי שמגדירים עצמם על הרצף המגדרי.[20][21]

תת-ייצוג של הזהות הפאנסקסואלית

עריכה

אף על פי שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במחקרים על זהות פאנסקסואלית, עדיין ניתן לומר כי במידה מסוימת ישנה התעלמות ממנה כזהות לגיטימית, הן במחקר האקדמי והן בייצוג באמצעי המדיה והתקשורת הדומיננטיים[4]. יתרה מזו, ניכר כי זהות זו לא מקבלת הכרה משמעותית גם בקרב הקהילה הלהטב"קית עצמה. מחקר משנת 2013 מצא כי פאנסקסואלים רבים חשים כי הקהילה הלהטב"קית לא מכירה בהם, ואף מרגישים כי היא מייצרת אווירה שלא מאפשרת להם לבסס את זהותם באופן מלא.[22]

מחקר שנערך בניו זילנד מצא כי מספר הפאנסקסואלים שדיווחו על מצוקה נפשית היה גבוה באופן מובהק מהמשתתפים הביסקסואלים[13]. על פי השערת החוקרים, ייתכן וממצא זה נובע מתת-הייצוג של פאנסקסואלים והיותה של זהות זו שקופה - הן באקדמיה ובקהילת המטפלים, הן בתקשורת ובאמצעי המדיה, והן אף בתוך קהילת הלהטב"ק.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פאנסקסואליות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 Shiri Eisner, [ISBN 978-1-58005-474-4 Bi: Notes for a Bisexual Revolution], Berkeley, CA:Seal Press, 2013
  2. ^ Ayisigi Hale Gonel, Pansexual identification in online communities: Employing a collaborative queer method to study pansexuality, Graduate Journal of Social Science 10(1), 2013
  3. ^ Jess Staufenberg, , Pansexual: What is it - and when did the term gain popularity?, Independent, ‏1 September 2015
  4. ^ 1 2 3 4 5 Nikki Hayfield, Bisexual and Pansexual Identities: Exploring and Challenging Invisibility and Invalidation, New York: Routledge, 2020
  5. ^ "Pansexual", Online Etymology Dictionary
  6. ^ Dot Wordsworth, Pansexuality has been around longer than you think, The Spectator, ‏18 January 2020
  7. ^ 1 2 Christopher K. Belous and Melissa L. Bauman, What’s in a name? Exploring pansexuality online, Journal of Bisexuality (1)17, 2017 doi: doi:10.1080/15299716.2016.1224212
  8. ^ 1 2 נטייה וזהות מינית, באתר ארגון דלת פתוחה
  9. ^ 1 2 חושן, מה זה פאנסקסואליות?, באתר Facebook, ‏22 באפריל 2019
  10. ^ James S Morandini, Alexander Blaszczynski, and Ilan Dar-Nimrod,, Who adopts queer and pansexual sexual identities?, Journal of Sex Research (7)54 doi: doi:10.1080/ 00224499.2016.1249332
  11. ^ 1 2 Marshall Cavendish Corporation, Sex and society, New York: Marshall Cavendish, 2010
  12. ^ Billy E. Jones and Marjorie J. Hill, [ISBN 978-1-58562-069-2 Mental health issues in lesbian, gay, bisexual, and transgender communities], Washington, D.C.: American Psychiatric Association, 2002
  13. ^ 1 2 Lara M. Greaves, Chris G. Sibley, Gloria Fraser and Fiona Kate Barlow,, Comparing Pansexual - and Bisexual-Identified Participants on Demographics, Psychological Well-Being, and Political Ideology in a New Zealand National Sample, The Journal of Sex Research
  14. ^ Corey E Flanders, Under the Bisexual Umbrella: Diversity of Identity and Experience, Journal of Bisexuality 17 (1), 2017 doi: doi:10.1080/15299716.2017.1297145
  15. ^ Beth A. Firestein, [ISBN 978-0-231-13724-9 Becoming Visible: Counseling Bisexuals Across the Lifespan], New York City: Columbia University Press
  16. ^ Joye D. Swan and Shani Habibi, [ISBN 978-3-319-71535-3 Bisexuality: Theories, Research, and Recommendations for the Invisible Sexuality], New York: Springer, 2018, עמ' 49-56
  17. ^ GLAAD, Accelerating Acceptance 2017. A Harris Poll survey of Americans' acceptance of LGBTQ people, 2017
  18. ^ 2018 LGBTQ Youth Report, Human Rights Campaign
  19. ^ Want to know more about the rainbow colors? Here's a guide to Pride flag symbolism, KTVU FOX, ‏4 June 2021
  20. ^ Sam Damshenas, What do all the different Pride flags stand for?, Gay Times, ‏27 May 2021
  21. ^ Do You Have a Flag?, Freedom Requires Wings, ‏9 November 2021
  22. ^ Ayisigi Hale Gonel, [, ISSN 1572-3763 Pansexual identification in online communities: Employing a collaborative queer method to study pansexuality], Graduate Journal of Social Science 10 (1), 2013