פאנץ'

מגזין בריתי של הומור וסטירה

פאנץ'אנגלית: Punch) היה שבועון סאטירה והומור שיצא לאור בבריטניה בשנים 18411992 ושוב לתקופה קצרה בשנים 19962001.

פאנץ'
Punch or The London charivari
מייסד הנרי מייהו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1841–2002 (כ־161 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 2059-9293, 2365-6824
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קריקטורה שהתפרסמה בפאנץ' ב-1855, הלועגת לאיכות הנמוכה של צילומי הדאגרוטיפ

היסטוריה

עריכה

הפאנץ' נוסד ב-1841 על ידי הנרי מת'יו ואבנעזר לנדלס. העורכים הראשונים היו מרק למון ומת'יו.

שם השבועון נלקח משמה של דמות ידועה מתיאטרון בובות, מר פאנץ', וכן התייחס לבדיחת מערכת פנימית שהתייחסה למרק למון: "אין פונץ' (משקה) בלי לימון".

בסוף המאה ה-19 נודע פאנץ' לשמצה על הקריקטורות האנטי-איריות החריפות שפרסם.

תפוצת השבועון הגיעה לשיא של 175,000 עותקים בשנות הארבעים של המאה ה-20, אך החלה לדעוך בהדרגה עד שנסגר ב-1992, לאחר כ-150 שנות פעילות.

לאורך השנים תרמו לשבועון טובי המאיירים, בהם ג'ון טניאל, מאיירם של ספרי עליסה בארץ הפלאות, וארנסט שפארד, מאיירם של ספרי פו הדב. בין הסופרים שכתבו בו היו ת'אקרי, קינגסלי איימיס, א.א. מילן (מילן ושפארד הכירו זה את זה בעת עבודתם בפאנץ') ופ.ג. וודהאוס. הספר "יריד ההבלים" התפרסם תחילה בהמשכים על דפי הפאנץ', וכמוהו גם קלאסיקות אחרות של הומור בריטי, בפרוזה ובקומיקס.

המגזין היה הראשון שעשה שימוש במילה cartoon (קריקטורה) עבור איור קומי, והוא מקורם של ביטויים אחדים הרווחים בשפה האנגלית.

הניסיון להחיות את פאנץ'

עריכה

ב-1996 קנה איש העסקים המצרי מוחמד אל-פאיד את הזכויות על השם, והוציא מחדש את העיתון. בגלגולו זה לא הצליח המגזין להגיע לרווחיות, והוצאתו הופסקה שוב ב-2002 - כאשר בסוף הדרך נמנו רק 6,000 מנויים. מעריכים את הפסדי הבעלים ב-28 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

עריכה