פאנק (Punk) ישראלי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
המונח פּאנק ישראלי מתייחס לסצנה מקומית אשר התפתחה באמצע שנות ה-70 בישראל. הפאנק הישראלי הוא חלק ממהלך של התנועה הפאנקיסטית, תת תרבות שמתבססת על מוזיקת הפאנק רוק. כמו מוזיקת הפאנק המקורית, גם הפאנק הישראלי החל כמחאה נגד הממסד אך לאחר זמן מה הפך לסגנון ללא אידאולוגיה.
מקורות סגנוניים | פאנק רוק |
---|---|
מקורות תרבותיים | פאנק |
כלים | גיטרה חשמלית, תופים, גיטרה בס, אורגן האמונד וקלידים (לפעמים) |
פופולריות מיינסטרים | אמצע שנות ה-70 עד שנות ה-90 |
נושאים קרובים | |
אנרכו-פאנק, הארדקור פאנק, פאנק רוק |
היסטוריה
עריכהסצנת הפּאנק בישראל החלה את התפתחותה באמצע שנות השבעים, כאשר בתל אביב החל לפעול רמי פורטיס עם להקתו מים חמים, בעוד שבחיפה קמה להקת קילר הלוהטת בהנהגתו של יורם מארק-רייך, ובצפון הוקמה להקת השפן הנכון שבנוסף לכך היא חלוצה לראפ רוק בישראל עם שירה ראפ עברי. חברי קילר הלוהטת היו "ילדי שמנת" מהכרמל, עובדה שלא מנעה מהם להתחבר אידאולוגית לנערי השוליים הבריטים והאמריקאים.
בשנות השמונים צמח הפאנק בסצנה של מועדון ה"פינגוין" עם להקת נ"מ האנרכיסטית (בהנהגת אבי פיטשון). גם להקת משינה החלה את דרכה בפאנק עד שהתפרסמה בשנת 1984. לדוגמה, השירים "רכבת לילה" ו"עתיד מתוק" בגרסתם המקורית הם שירי פאנק. שיר פאנק נוסף של משינה מאותה תקופה נקרא "יחי הכסף הגדול" המדבר על תאוות הממון שיש לאנשים. בהופעותיה נהגה משינה לבצע בגרסת פאנק את שירה מאלבומה השני "מדברים עלייך" וכן את השיר "שביל הבריחה" של ריטה. משינה לא ביצעה מאז שירים בסגנון פאנק למעט השיר "הכל התחיל בנאצר" מאלבומם "מפלצות התהילה" שיצא בשנת 1992. בתחילת שנות התשעים סצנת הפאנק התעוררה בצפון הארץ ובמיוחד בקריות.
הז'אנר הגיע לשיא בארץ בשנת 1992 עם תחילת הופעותיה של להקת האנרכו-פאנק הבולטת ביותר של שנות התשעים, נכי נאצה. להקות נוספות החלו להופיע, כשהבולטות ביניהן פרט לנכי נאצה היו Useless ID בהרכבה המוקדם, ריוט94 הידועה בעיקר בזכות שירה "בוסניה בוערת", פאבליק דומיין (Public Domain), קוקו בלוף והיתושים, סרטן השד ומפגרת, אשר היא בנוסף גם חלוצה לסקא פאנק ורגאיי פאנק ישראלי. כיום, הלייבל הבולט בתחום הפאנק וההארדקור פאנק בישראל הוא בושת רקורדס, אשר הפיץ את אלבומי להקות הפאנק המצליחות של תחילת שנות האלפיים – ועדת קישוט, סמרטוט כחול לבן, בר מינן העפולאית ורבות אחרות.
נדמה כי מאז תחילת שנות האלפיים נוצרת הפרדה ברורה בסצנת הפאנק הישראלית בין להקות ההארדקור ללהקות הפופ-פאנק. בעוד שלהקות פופ-פאנק ישראליות כגון Useless ID, לא כשר, ביר7, ביט69, המסורקים, ברוטאל פולקה, האחים צברי ואחרות פונות למיינסטרים ואף זוכות לאהדה גדולה, סצנת השוליים בה פורח סגנון ההארדקור פאנק כמו הלהקות הפוסי של לוסי, מונדו גקו, ברוטאל אסולט, נקמת עוללים, לאנצקרון, מחלקת חניקות שוטרים, אוטורוסיה ואחרות בוחרות להסתגר מפני התקשורת העוינת לדעתם ולהסתתר מפני הקהל הרחב (אם כי חלקן בכל זאת זוכות להצלחה רבה בקרב סצנת הפאנק); ישנן להקות שאפילו התרחקו כמעט לגמרי מאור הזרקורים ונשכחו בתהום הנשייה של הפאנק, כמו המשביר לעגבות ממודיעין ואקסטרה פוסי.
בשנת 2017 החלו לפעול מס' להקות פאנק חדשות אשר בחרו לשיר בשפה העברית בלבד, כמו תרבות רעה, לבנת חבלה, דד ראבינז, וליל אג.
להקות פאנק ישראלי
עריכהראו גם
עריכה- פאנק (Punk)
- רוק ישראלי
- חצוצרות יריחו, סרט תיעודי בבימויה של ליז נורד (2004)
לקריאה נוספת
עריכה- אבי פיטשון, "ג'וני הרקוב ומלכת הצמרמורת, תרבות – נגד בריחה מהישראליות", רסלינג, 2014
קישורים חיצוניים
עריכה- עמיחי שלו, בשם הפאנק: נער שוליים בתרבות מיובאת, באתר ynet, 2 ביולי 2014
- דנית צמית, מוהיקן וניטים: הצצה לסצנת הפאנק בישראל, באתר ynet, 17 ביוני 2019