פאקיטהספרדית: Paquita) הוא בלט בשתי מערכות ושלוש תמונות. את הכוריאוגרפיה לבלט יצר במקור ז'וזף מאזילייר, למוזיקה מאת אדואר דלדווז ולודוויג מינקוס. פול פושה קיבל את התמלוגים כלבריתן

היסטוריה עריכה

"פאקיטה" היא יצירתם של המלחין הצרפתי אדואר דלווודז ומנהל בלט האופרה הלאומית של פריז ז'וזף מאזילייר.[1] היא הוצגה לראשונה בסאל לה פלטייה בביצוע בלט האופרה של פריז ב-1 באפריל 1846 ונשארה ברפרטואר האופרה עד 1851.[2]

בשנת 1847 הייתה ההפקה הראשונה של "פאקיטה" ברוסיה, בשביל הבלט האימפריאלי של סנקט פטרבורג, על ידי מריוס פטיפה ופייר-פרדריק מאלאוורן, היצירה הראשונה שהעלה פטיפה ברוסיה. ב-1881 הפיק פטיפה גרסה מחודשת של הבלט, שלו הוסיף קטעים חדשים שהלחין במיוחד לודוויג מינקוס. אלה כללו את "פאקיטה פָּה דֶה טְרוּאָה" למערכה הראשונה ו"פאקיטה גראנד פה קלאסיק" וה"מזורקה של הילדים" למערכה האחרונה. גרסת פטיפה ל"פאקיטה" נשארה ברפרטואר של תיאטרון מריאינסקי עד 1926.

התוספות של פטיפה ל"פאקיטה" משנת 1881 שרדו הרבה אחרי שהבלט המלא ירד מן הבמה. כיום הקטעים האלה, בייחוד ה"גראן פה קלאסיק", מהווים אבני-פינה חשובות ברפרטואר הבלט הקלאסי ולהקות בלט ברחבי העולם מבצעות אותם.

הכוריאוגרפיה של פטיפה להפקת הבלט האימפריאלי נכתבה בשיטת סטפאנוב לסימון כוריאוגרפי בסביבות 1902. רישומי הסימנים נעשו בזמן שפטיפה עצמו הדריך את אנה פבלובה הגדולה בחזרות לקראת הופעת הבכורה שלה בתפקיד פאקיטה. כיום, רישום סימנים זה הוא חלק מאוסף סרגייב, אוצר של רישומי סימנים ושאר חומרים, המתעדים רבות מן היצירות ברפרטואר הבלט האימפריאלי בערוב ימיה של האימפריה הרוסית.[3]

בשנת 2001 פנתה בריז'יט לפבר, מנהלת בלט האופרה של פריז, אל הכוריאוגרף פייר לאקוט בבקשה להפיק גרסה מחודשת מלאה של "פאקיטה" בשביל להקתה אף כי לאקוט יצר כוריאוגרפיה חדשה משלו לכל הבלט, הוא שחזר את רצפי הפנטומימה ואת המיז-אנ-סצנה המקוריים של ז'וזף מאזילייר, כמו גם את התוספות של פטיפה מ-1881.[4] בלט האופרה של פריז ביצע שוב את "פאקיטה" בשנת 2007.[5]

בשנת 2014, העלו המומחה לכתב הסימנים של סטפאנוב דאג פולינגטון והכוריאוגרף הרוסי אלכסיי רטמנסקי שחזור של ההצגה המחודשת הסופית של פטיפה ל"פאקיטה", לבלט הממלכתי של בוואריה.[6]

תפקידים ראשיים בהפקות הראשונות עריכה

עלילה עריכה

עלילת הבלטי מתרחשת בספרד בתקופת שהותו של צבא נפוליאון. הגיבורה היא הצועניה הצעירה, פאקיטה. שלא בידיעתה, פאקיטה נולדה למעשה למשפחת אצולה ונחטפה בינקותה על ידי צוענים. היא מצילה את חייו של קצין צרפתי צעיר, לוסיין ד'ארווילי, שמושל ספרדי שם לו למטרה להורגו בידי איניגו, ראש שבט צועני. באמצעות מדליון מגלה פאקיטה את מוצאה האציל ואת היותה למעשה דודניתו של לוסיין. בתור שכזו, היא והקצין יכולים להינשא.

גלריה של תמונות היסטוריות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאקיטה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה