פתיחת התפריט הראשי

פריד א-דין עטאר

(הופנה מהדף פאריד אל-דין אטאר)

פריד א-דין עטארפרסית: فَریدالدّین ابوحامِد محمّد عطّار نِیشابوری, פריד א-דין אבו חאמד מוחמד עטאר נישאבורי; 11421221) הוא משורר סופי פרסי בנישפור באזור ח'וראסאן שם נמצא קברו.

פריד א-דין עטאר
فَریدالدّین ابوحامِد محمّد عطّار نِیشابوری
לידה 1145
נישאפור, האימפריה הסלג'וקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1230 (בגיל 85 בערך)
נישאפור, האימפריה המונגולית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, משורר, סופר, רוקח, ביוגרף, מיסטיקן, Sufi עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרצאת הציפורים, תד'כירת אל-אווליא, מוח'תאר נאמה, אסראר נאמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו של פריד א-דין עטאר, בעיר נישפור, באיראן
"הרצאת הציפורים" ציור מאת חביב אללה

ביוגרפיהעריכה

לא הרבה ידוע על חייו של עטאר. הוא מוזכר בספריהם של בני דורו טוּסי ועוופי, אך זכה לפרסום רב יותר לאחר מותו. במאה ה-15 גם החלו להרקם סביבו סיפורים ואגדות, בעיקר בנוגע למעמדו כסופי.[1] עטאר היה רוקח מבוסס היטב, דבר שאפשר לו להיות עצמאי ובלתי תלוי בחסדי פטרונים. עטאר עזב חנות רווחית והחל ללמוד את תורת הסופיזם. די מהר נעשה דרוויש והיה למיסטיקן.

בשנת 1221, נהרג עטאר במהלך פלישת המונגולים לנישאפור והטבח שביצעו שם.

יצירתועריכה

עטאר כתב שירי מוסר ומיסטיקה רבים, והידועים מביניהם:

  • מנטק א-טיר או "הרצאת הציפורים", הוא סיפור מסע פילוסופי דתי.[2]. הספר מתאר בשירה מחורזת את מסע הציפורים בחיפוש אחר מלך אמיתי שינהיג אותן וימלוך עליהן, שליט המסוגל להביא שלום ואחווה לעולם מלא צרות ופחד.[3]
  • תד'כרת אל-אווליא או "חיי הקדושים" הוא חיבורו היחיד של עטאר בפרוזה. החיבור הוא אסופת ביוגרפיות של סופים מפורסמים, החל באמאם ג'עפר א-צאדק וכלה בחלאג'.[4]
  • אלאהי נאמה או "הספר [אל] האלוהי" הוא חיבור שמטרתו "לפתוח את דלת האוצר האלוהי".[5]
  • פנד נאמה, או "ספר העצות".[6] אף כי החיבור שוייך לעטאר, חוקרים רבים סבורים כי למעשה לא כך הוא.[7] התוכן היבש והסגנון הדקדוקי הפשוט אינם מתאימים לסגנונו העשיר והמפותח של עטאר, למעט מספר השורות החותמות את החיבור.[8]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פריד א-דין עטאר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ B. Reinert, AṬṬĀR, FARĪD-AL-DĪN, Encyclopædia Iranica, s.v.
  2. ^ הספר פורסם בפרסית בידי יוסף הליודור גארסין (Joseph Héliodore Garcin). גארסין כתב ניתוח על הספר, בספרו "שירה פילוסופית אצל הפרסים" (Poésie philosophique chez les Persans) בהוצאת אלבין מישל 1966 (Éditions Albin Michel) ואזל. יצא לאור שוב בהוצאת סוי 2010 (Éditions du Seuil) בפריז
  3. ^ R.P. Masani, The Conference of the Birds: A Sufi Allegory, Being an Abridged Version of Farid-ud-din Attar’s Mantiqut-Tayr, London, 1924; C.S. Nott, The Conference of the Birds, London, 1954 and 1961.
  4. ^ R.A. Nicholson, with introd. by M. Qazvīnī, Taḏkerat al-awlīāʾ, 2 vols., London and Leiden, 1905-07; A. J. Arberry, Muslim Saints and Mystics, London, 1966, 1973.
  5. ^ J.A. Boyle, The Ilāhī-nāma or Book of God, Manchester, 1976 (Persian Heritage Series, 29).
  6. ^ יצא לאור בצרפתית: Le Livre des conseils, par Antoine-Isaac Silvestre de Sacy, תרגום מאת אנטואן-איזק סילבסטר דה סאקי 1819.
  7. ^ B. Reinert, AṬṬĀR, FARĪD-AL-DĪN, Encyclopædia Iranica, s.v.
  8. ^ Ritter, “Philologika XVI,” Oriens 13 (1961), pp. 228f.