פּוּלְכֶרִיָהיוונית: Πουλχερία, בלטינית: Pulcheria;‏ 19 בינואר 399453) הייתה בתם של קיסר ביזנטיון ארקדיוס ושל אליה אודוקסיה.

פולכריה
לידה 19 בינואר 399
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יולי 453 (בגיל 54)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית השליחים הקדושים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרקיאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת התאודוסיוסית
אב ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אליה אודוקסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Marcia Euphemia עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר האימפריה הביזנטית
450–453
(כ־3 שנים)
Verina
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייה

עריכה

פולכריה הייתה אחותו הגדולה של תאודוסיוס השני והחזיקה בעוצמה רבה כאשר הוכתר לקיסר בעודו ילד בשנת 408, אחרי מות ארקדיוס. היא נטלה את שבועת הבתולים, כדי להימנע ממצב בו ייכפו עליה נישואים, ונטתה להסתמך על תמיכת הקצינים הגרמאנים השונים שמינתה, כמו אספר (אנ') האלאני. בשנת 416 היה תאודוסיוס מסוגל לשלוט בעצמו, אך פולכריה שימרה עמדת השפעה חזקה, בין השאר משום שהוכתרה בעצמה לקיסרית בשנת 414.

באותה שנה גרמה לתאודוסיוס לסלק את כל הפגנים מהשירות הציבורי באימפריה. היא הייתה נוצרית אדוקה ותחת השפעתה הפכו גם תאודוסיוס ואשתו אליה אודוקיה (שהייתה פגנית) לנוצרים אדוקים.

בשנת 421 הכריז תאודוסיוס מלחמה על פרס בהשפעת פולכריה, ככל הנראה משום שהפרסים רדפו נוצרים. פולכריה לא התנגדה לאריאניזם, שהייתה אמונתם של השבטים הגרמאנים. תאודוסיוס תמך בתחילה בנסטוריוס, פטריארך קונסטנטינופול, אך פולכריה, בעזרת הארכיבישוף קיריליוס מאלכסנדריה שכנעה אותו לשוב לאמונה האורתודוקסית ונסטוריוס הוגלה בשנת 435. פולכריה גם שכנעה את אחיה להגלות את היהודים ולהחריב את בתי הכנסת שלהם בקונסטנטינופול.

בשנת 441 הצליח הסריס כריסאפיוס (אנ'), שקודם לכן הצליח לסלק את הפרפקט האהוד סירוס מפנופוליס (אנ') ואת אליה אודוקיה, אשת הקיסר, לשכנע את תאודוסיוס לסלק את פולכריה והשתלט במידה רבה על הקיסר. נטען, ויש מן הסתם ממש בטענה, שתאודוסיוס נהג בשנים אלו לחתום על צווים קיסריים בלי לקרוא אותם.

פולכריה עברה לחיות בשולי העיר קונסטנטינופול כנזירה. מספר חודשים לפני מותו של תאודוסיוס סר חינו של כריסאפיוס[1] ופולכריה שבה והפכה גורם מרכזי בחצר הקיסרית. לפני מותו של תאודוסיוס בשנת 450 אורגן על ערש דווי הסדר להמשך שלטון שושלת תאודוסיוס באמצעות נישואים בין פולכריה לבין הגנרל הגרמאני פלביוס מרקיאנוס. הנישואים אורגנו בהסכמה שהגנרל יכבד את שבועת הבתולים של פולכריה בת ה-51. פעולתם הראשונה של הקיסר החדש ופולכריה הייתה להורות על הוצאתו להורג של כריסאפיוס באופן מבזה לפני שערי העיר.

בשנת 451 סייעה פולכריה לארגן את ועידת כלקדון לגינוי הנסטוריאניזם. הוועידה גם גינתה את החלטות סינוד רובר משנת 449 שתמכו במינות המונופיזיטית ובנזיר המונופיזיטי אוטיכס, שהודח והוגלה בהחלטת הוועידה. בכלקדון הכריזה פולכריה על פלביאנוס מקונסטנטינופול (אנ') כמרטיר, אחרי שהודח בסינוד רובר והומת בידי תומכי אוטיכס.

פולכריה מתה ביולי 453, כשהיא מותירה את כל רכושה לכנסייה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פולכריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גיבון מעלה השערה שנפילתו של כריסאפיוס הייתה עשויה להיות אחת התוצאות של קשר כושל שיזם לרצוח את אטילה ההוני בעיניו. ייתכן ואטילה דרש את הוצאתו להורג כחלק מהתשלום בעבור הימנעות מפלישה לשטחי האימפריה המזרחית.