פורטל:אדריכלות/הידעת?/115

חתול וזקנה בשמלה, שיושבת על כיסא, מצויים ליד אח בערה גדול, ומביטים באש. הזקנה מטפלת באש
זקנה ליד אח בערה

באמצע המאה ה-17 השתנה לחלוטין אורח הבנייה המערבי. עד אז, בתי המגורים הכילו חדר עיקרי, רב־תכליתי, שבמרכזו אָח בְּעֵרָה, שחיממה ישירות את אוויר החדר. לכן פתיחת חלון או דלת ציננה מיד את הבית כולו. אולם התמשכות והחרפת עידן הקרח הקטן כפו פתרון לבעיה זו: הבתים חולקו לחדרים קטנים, ואחי הבערה הוצמדו לקירות הפנימיים. כך חשיפה לקור ציננה רק חלק קטן מהבית, וחום האש, שנאגר בקירות קשי הצטננות, חימם מחדש ובמהירות את החדרון, שצונן. אדריכלי המאה ה-20, שכבר חיו בהתחממות העולמית, העזו לאחד מחדש רק את חדר האורחים עם פינת האוכל והמטבח. אך חדרי שינה נשארו, נפרדים כי הצורך בפרטיות השתרש בתרבות.