פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/45
קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזוביץ (1 ביוני 1780 - 16 בנובמבר 1831), איש צבא פרוסי, היסטוריון והוגה דעות מאבות תורת הלחימה המודרנית. נולד בשנת 1780 בבורג ליד מאגדבורג שבפרוסיה. הוא החל קריירה ארוכה בצבא הפרוסי בהגיעו לגיל 12. בשנת 1795 התמנה קלאוזביץ ללויטננט (סגן) והתקבל בשנת 1801 לאקדמיה הצבאית של ברלין, הוא למד שם במשך שנתיים ובתום לימודיו הוצב כשלישו של הנסיך אוגוסט מפרוסיה. בשנת 1806 נפל קלאוזביץ בשבי יחד עם המטכ"ל הפרוסי, כאשר שב מן השבי נבחר לעזור בשיקום הצבא הפרוסי, והדריך בבית הספר הצבאי הכללי, בו למד אף יורש העצר הפרוסי. בשנת 1818 הועלה לדרגת מיור גנרל ומונה למנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. תפקיד זה, שהיה תפקיד ניהולי בלבד, אפשר לקלאוזוביץ לבסס את הגותו בנושאים הצבאיים-מדיניים באמצעות ביצוע תחקירים של מלחמות העבר ובחינה של ניסיונו המבצעי. בשנת 1830 התמנה לקצין התותחנים הראשי.
את משנתו הפיצה אשתו מריה לאחר מותו, בקובץ הכולל עשרה כרכים בשם "על המלחמה", בהם הוא עוסק בנושא המלחמה מזווית היסטורית וחברתית. קשה לסכם את עיקרי הגיגיו של קלאוזוביץ במספר שורות. המדובר במשנה מורכבת שהוצגה במקורה בעשרה כרכים עבי כרס. ניתן לומר כי הפיסקה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר במשנתו, היא זו שהובאה בספרו הראשון "טיבה של המלחמה", בה טען קלאוזביץ כי: "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות". לרעיון זה פירושים רבים, אך הדגש העיקרי העולה ממנו הוא שלכל המלחמות ישנה "תכלית מדינית", דהיינו ישנה מטרה ברורה שעבורה משתמשים במלחמה. רעיון חשוב נוסף שלו הוא הרעיון של ריכוז המאמץ, כלומר מיקוד הצבא במטרה אחת במקום להתפזר לקרבות רבים. היתרונות של רעיון זה הם באפשרות לתת מענה מיידי לצרכים בשדה הקרב, ובאפשרות ליצור יתרון כוח מיידי בשדה הקרב אל מול אויבך. רעיון זה יושם במלחמת ששת הימים, כאשר בתחילת המלחמה ישראל התמקדה בחזית הדרומית שלה, מול מצרים, ולקראת סופה תקפה בחזית הצפונית בפלישה לרמת הגולן. אף שקלאוזביץ נחשב לאבי תורת המלחמה המודרנית, כיום השקפותיו נחשבות פחות פופולריות, בשל כניסתם של גורמים שלא היו בתקופתו.
