פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/63
שולמית שחר (נולדה ב-1928) היא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב וכלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשס"ג. עשתה תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות אנגלית ותואר מוסמך בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה של עם ישראל, שניהם באוניברסיטה העברית. ב-1990 קיבלה דרגת פרופסור מן המניין. היא שימשה כחברת מערכת כתב העת "היסטוריה"; כראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב; כראש תוכנית לימודי הבי.אי. הכללי באוניברסיטת תל אביב. היא חברה בהנהלת "החברה ההיסטורית הישראלית" ובוועדה לספרות עיון ב"מוסד ביאליק". מחקריה של שחר עוסקים בחברה האירופית של ימי הביניים, בעיקר במאות ה-15-12. הם מתמקדים בקבוצות שוליים בחברה האירופית דאז: נשים, ילדים, מינים, זקנים ושאר שוליים ובעת החדשה המוקדמת בצוענים. הם מבוססים על קריאה משווה של מקורות מרחבי אירופה השונים לאורך מאות בשנים. שחר בולטת בכך שבניגוד לחוקרים רבים באקדמיה הישראלית שכותבים באנגלית, היא כותבת את ספריה בעברית בלבד והללו מתורגמים אחרי כן לשפות זרות.
